אסור להטריד מינית, אסור להשוות לנאצים – מה נשאר?

סלפיש. איור: יובל רוביצ'ק
סלפיש. איור: יובל רוביצ'ק
7 בפברואר 2018

 

*
פעם אנשים שהיו משמינים, היו לוקחים שבוע ועושים דיאטת מיצים. או ככה לפחות הם אמרו – למעשה הם היו לוקחים בשבוע הזה כל כך הרבה סמים שהם שכחו לאכול. אבל היום אסור לקחת סמים, אסור להטריד מינית, אסור להשוות לנאצים – פלא שיש מגיפת השמנה? (ועכשיו, וידוי על חומוס:)

*
אני לא אוהבת חומוס צבר (ריהאנה)

*
היא כן אוהבת חומוס צבר! (ג'ארד קושנר)

*
מה זה משנה אם ריהאנה אוהבת חומוס צבר או לא אוהבת חומוס צבר? החיזבאללה מקים מערך טילים בסוריה ואתם – כן חומוס, לא חומוס. זה עיתון לא רציני! (נטע גנות, ראשל"צ)

*
נטע גנות מראשל"צ לא אוהבת חומוס בכלל, זה ברור. מה שלא ברור, זה איך היא מעיזה. זה כמו שמישהו לא יאהב את הילד שלו (ג'ארד קושנר)

*
אני באמת לא אוהבת את הילד שלי. כל הזמן מסתגר בחדר שלו ולא מרשה לי להיכנס. אני חושדת שהוא מאונן. בגלל זה אני לא אוהבת אותו (נטע גנות, ראשל"צ)

*
סליחה, נטע גנות מראשל"צ, אבל את נשמעת אמא נוראה. אני במקום הבן שלך הייתי עושה דווקא, מאונן בסלון (ג'ארד קושנר)

*
תגיד לי, ג'ארד קושנר, אין לך עבודה באמריקה? מה אתה בא פה להתערב באיפה הילד שלי מאונן? (נטע גנות, ראשל"צ)

*
אולי תפסיקו לדבר עלי מאחורי הגב? אני מסתגר בחדר כדי לאכול חומוס בלי שאמא שלי תדע, זה הכל. כי היא כל כך שונאת חומוס שאם היא תגלה שאכלתי היא תיקח אותי באוזן ותשים אותי בתלמה ילין (תום גנות, בן 15)

*
כל זה לא משנה את העובדה שאני לא אוהבת חומוס צבר (ריהאנה)

*
היא לא ריהאנה האמיתית. לא נפלתם בפח, אני מקווה. אני, אגב, כן ג'ארד קושנר האמיתי (ג'ארד קושנר האמיתי. ויש שאלה:)

*
זוכרים הערבים האלה, שנעו בכמויות אדירות לקלפי? מה איתם, הם כבר חזרו הביתה? כי עכשיו שמגרשים את הפליטים נצטרך המון שוטפי כלים בבת אחת, והם ממילא נעים בכמויות אדירות. ועוד באוטובוסים – זול! (דובר משרד הפנים)

*
יום ראשון בלילה דופקים אצלי בדלת. משטרה. הזונה התלוננה על הטרדה מינית, כי הראיתי לה אוזן (ואן גוך. ויש שיחה עם שוטרים:)

*
"נו אז מה," אני אומר לשוטרת הבכירה, "אוזן זה לא זין."
אז היא עושה לי: "רק על זה שאמרת את המשפט הזה, קיבלת עוד תלונה על הטרדה."
"למה," אמרתי, "אסור להגיד את המובן מאליו?"
אז השוטרת עושה לי: "עוד תלונה."
"אבל למה?!" בכיתי לה, "מה עשיתי עכשיו?"
"אמרת את המלים המובן מאליו," היא אמרה והתחילה לרשום דו"ח.
"ומה הטרדה בזה?"
"כשגבר אומר מובן מאליו," אמרה השוטרת, "זה ברור שהוא מתכוון לזין."
"אה!"  – קפצתי – "אמרת זין!"
"נכון," אמרה השוטרת, ורשמה לעצמה תלונה. ומיד אמרה בחדווה: "זה שאמרת שאני אמרתי זין – גם זה הטרדה!"
"טוב," אמרתי, "נמאס לי ממך, אני באמצע ציור של לילה עם כוכבים. יש עוד משהו שאני יכול לעזור לך?"
"לא," אמרה השוטרת וסגרה את הפנקס, "אז זה שלוש הטרדות מיניות ופעם אחת המובן מאליו. מחר תהיה כתבה במאקו שמבוססת על תחקיר מעמיק. רק אל תתאבד לנו, אה?"
"סמכו על ואן גוך," אמרתי, וחזרתי לצייר. ורק אחרי שעה הפסקתי וחשבתי לעצמי: החיים האלה לא משהו. וגם, מי יקנה אי פעם את הציורים שלי (ואן גוך. אח של ואן הלסינג, מצד אמא. או שלא ככה עובדים שמות משפחה?)