בהמתנה למשהו בעזה: להיכנס בכל הכוח. ואז לצאת בכל הכוח
"אם סוף סוף תהיה מלחמה בעזה, לא יהיו בחירות בקרוב. כי לוקח זמן עד שמבינים שבעצם לא היתה ברירה וטוב שנכנסנו וטוב שיצאנו וטוב שהכל נשאר אותו דבר חוץ מכל מי שמת" // עוזי וייל, אוקטובר 2018, ושום דבר לא השתנה
*
יש משהו בעזה? יש משהו בעזה? תגידו לי אם יקרה משהו בעזה, אני חייב לצאת מהבית, אשתי מטורפת, הילד אידיוט ושגב משה מגיש בנעליים (אישיות בכירה, שמחכה בכיליון עיניים למשהו בעזה. ולהלן רשימת המחכים:)
*
החרדים מחכים כי הם רוצים קודם לראות מה זה מלחמה לפני שהם תומכים בחוק הגיוס, בנט מחכה כי אם צה"ל ינצח זה סימן שאלוהים עבר הדתה בהצלחה, החמאס מחכה כי מכספי השיקום שאחרי המלחמה הם יקימו את הפקולטה ללימודי מין מגדר ופוסט נשיות בקולנוע הפלסטיני (או עוד מנהרות, נראה מה יצטרכו יותר), והעזתים מחכים כי במצב הנוכחי כל היבוא של סמסונג נוט 9 מוטל בספק, אז בשביל מה לחיות? וזה מאוד מתסכל שצריך לחכות ולחכות ושום דבר לא קורה. זה מזכיר לי איך שחיכיתי וחיכיתי שסטטיק ירצח את בן-אל או להפך. לא שיש לי משהו נגדם, אבל לפחות פעם בחיים היה יוצא להם קליפ מעניין. לא, אין סוף לסיפור הזה, בינתיים זה הכל אכזבה אחת גדולה (זאב המתאכזב. ויש הרחבה:)
*
לא תמיד קראו לי זאב המתאכזב. פעם קראו לי נמר המתנמר. אבל כשהתגייסתי אמרו לי, אתה חייב לשנות את השם, זה חסר משמעות וצה"ל לא יכול להרשות לעצמו לוחמים חסרי משמעות. מספיק יש לנו לוחמים חסרי פק"ל תד"ל (ויש געגוע:)
*
הדבר שהכי הרס אותי באזרחות זה שאין פק"ל תד"ל. איך אתם מסתדרים, באלוהים? לא פלא שהעולם כמרקחה (וחזרה לנרטיב:)
*
בסוף הגשם הראשון יגיע עוד לפני המלחמה בעזה, וזה מאוד מדכא אותי כי זה אומר שצריך לזפת את הגג ואם היתה מלחמה היו קוראים לי למילואים, ואשתי כבר היתה דואגת להזמין את ההוא שמזפת גגות, שזה מבחינתי רווח נטו: אני גם שונא ריח של זפת, וגם אם הוא יכניס אותה להריון אני אוכל סוף סוף לעזוב אותה, כי יהיה להם זיפתינוק, ואף שופט לא יכריח אותי לשלם מזונות לזיפתינוק.
ניסיתי את התיאוריה הזאת על עורך דין, והוא אמר: זה מוזר שאתה מבסס את העתיד הכלכלי שלך על דמות שולית מסיפורי הדוד רמוס, בתרגום משנות החמישים של המאה הקודמת. אמרתי לו, יש לי ברירה? שנות החמישים של המאה הזאת עוד לא הגיעו (טוב, זו לא היתה ממש חזרה לנרטיב. ניסיון נוסף:)
*
אם סוף סוף תהיה מלחמה בעזה, לא יהיו בחירות בקרוב. כי לוקח זמן עד שמבינים שבעצם לא היתה ברירה וטוב שנכנסנו וטוב שיצאנו וטוב שהכל נשאר אותו דבר חוץ מכל מי שמת. לוקח את הזמן להבין את הדברים האלה. ואז, איך שההבנה מגיעה, בום בחירות (ויש תוכנית:)
*
יש לי תוכנית לכיבוש עזה שהצעתי לצה"ל אבל זרקו אותי מכל המדרגות. כלומר, מכל המדרגות שיש להם שמה. לא מכל המדרגות בעולם. אם היו זורקים אותי אותי מכל המדרגות בעולם לא הייתי חי בשביל לספר לכם על התוכנית שלי לכיבוש עזה (שהיא:)
*
להיכנס בכל הכוח. ואז לצאת בכל הכוח. העיקר זה לא הלהיכנס ולצאת, העיקר זה הכוח כמו שאני מסביר לאשתי אבל היא עדיין מתעקשת שחיי המין שלנו לא מספקים (ויש הוראה לתקשורת:)
*
אם תהיה מלחמה בעזה דבר ראשון אתם מתקשרים ללוסי אהריש ושואלים אותה בעד מי היא. אם היא תגיד שהיא דואגת לילדי עזה תגידו נו, ברור, ערביה. ואם היא תגיד שהיא דואגת לחיילי צה"ל תגידו נו, ברור, קיבלה מיהודי. בכל מקרה, אם היא יוצאת מזה טוב כולכם מפוטרים (מהוראות הקבע בתקשורת הישראלית. ויש עוד:)
*
איך שמתחילה המלחמה הבאה בעזה אתם נכנסים מיד לטוויטר של יאיר נתניהו, ומה הוא יגיד תדפיסו באלף עותקים ותבלעו. זה מרפא סרטן, בדוק. לא, לצערי הכוונה איננה לסרטן המחלה (ויש סיום אישי:)
*
יש לי קקה במכנסיים אבל אני מחכה עד שתהיה מלחמה בעזה כי אז כולם יגידו וואי, זה בטח מהלחץ, בטח הוא נורא דואג לחיילים. ואני אגיד כן, כן, למרות שאיך מהלחץ? איך, כשזה לא הקקי שלי ולא המכנסיים שלי? אבל אני אגיד כן כן כדי לצאת ציוני (ולא סתם אספן מאוד מוזר של פריטים שרוב האנשים נוטים לכבס, ומיד)