הנטל האמיתי

"הפוליטיקה מציעה את התשובות של אתמול על השאלות של היום", אמר מרשל מקלוהן. יאיר לפיד, איש שאוהב ציטוטים, הולך ונראה כמו השריד הכי מיושן של עולם האתמול. שר האוצר רכב לכנסת על קולות המחאה החברתית, שהעלתה על סדר היום הציבורי את הפערים המתרחבים. בתור פתרון קיבלנו ממנו את אותו קמפיין עבש של שוויון בנטל, שמרגיש כמו שאריות של ויכוח משנות ה־90 שחוממו במיקרוגל.

היום ברור לכולם שהחברה הישראלית היא הדבר הכי רחוק משוויון, ואין לזה שום קשר לצה"ל. אין שוויון בין מי שמרוויחים 5,000 ש"ח בחודש על משרה מלאה לבין מי שמחזיקים ב"דירות להשקעה", ולא משנה אם שניהם אכלו מאותו המסטינג; ממש כמו שאין שוויון בין ערבי ליהודי, בין מזרחי לאשכנזי ובין גברים לנשים. אין שוויון בחינוך ובאפשרות להשכלה, אין שוויון בשירותי הרפואה ובתוחלת החיים, אין שוויון בתרבות ואין שוויון בדיור. ולפיד בכלל רוצה להעמיק את אי השוויון: השבוע פורסם ב"דה־מרקר" ש־19 חברות ממשלתיות עומדות לעבור לשוק הפרטי – מהדואר והרכבת ועד חברת החשמל. כשכל השירותים האלו יתרחקו עוד יותר מידיהם של העניים וממעמד הביניים בישראל (כמו שבדרך כלל קורה בהפרטה), תוכלו להתנחם בכמה מאות אברכים שנגררו לבקו"ם.

הגדלת הצבא תעלה כמובן כסף ותרחיק עוד יותר את כל אותן מטרות חברתיות שלמענן יצאנו לרחובות. אם יש משהו שהחברה הישראלית זקוקה לו באופן נואש זה לא עוד מתגייסים, אלא להפך: הקטנה והגבלה משמעותית של צה"ל. העובדה שהיום, כשכל הצבאות מסביב התמוטטו, אלפי בני נוער עדיין מגויסים לשלוש שנים של עבודות כפייה במדים, היא לא פחות משערורייה. הצבא הענק שלנו הוא נטל על המשק ועל החברה והוא נמצא בתהליך של התפשטות מתמדת לתוך הסביבה האזרחית. אין שום סיבה שהצבא יפעיל תחנות רדיו, יחנך תלמידים בבתי ספר, יפעיל גרעינים חברתיים בעיירות פיתוח ויעסוק בתעמולה ברשתות חברתיות.

ההשפעה האיומה ביותר של צה"ל היא כמובן על הפוליטיקה ועל תהליך קבלת ההחלטות. הררי ספרים ומחקרים נכתבו על כל אותם צמתים היסטוריים שבהם הפרספקטיבה הצה"לית הנציחה סכסוכים וליבתה מלחמות – מדחיית יוזמות השלום הערביות ערב מלחמת יום כיפור, ועד להתעלמות של ראשי הצבא מהוראת הדרג המדיני להפסיק את האש בתחילת האינתיפאדה השנייה (תראו את הסרט "מיליון קליעים באוקטובר"), שלא לדבר על האופן שבו הצבא מחזק את ההפרדה בין יהודים לערבים או מגביר את הנטיות הלאומניות בחברה. בשלב הזה כבר אין טעם להאשים את צה"ל באסונות האלו. הצבא הוא ארגון שמבין פתרונות אלימים, ומצטיין פחות בשאר הניואנסים של החיים. אשמים מי שעוד סוגדים למיליטריזם הישראלי.

ואולי הבעיה שלנו עם החרדים נובעת בכלל מקנאה על כך שהם הצליחו לשמור את החברה שלהם נקייה מהשפעותיו הממאירות של הצבא. במקום לשנות אותם, היינו כנראה צריכים ללמוד מהם.