חוק החרם הופך את ההתנגדות לכיבוש לפשע

קריאה לחרם על ההתנחלויות הפכה לעברה על החוק. זה לא החוק הראשון שהופך התנגדות לכיבוש לפשע, וכנראה גם לא האחרון

בקרוב מחוץ לחוק
בקרוב מחוץ לחוק
22 באפריל 2015

על ההתחממות הגלובלית אומרים שהיא מתחוללת מאוד מהר במונחים היסטוריים, אבל עדיין מספיק לאט כדי שפוליטיקאים יוכלו להתעלם ממנה. את אותו הדבר אפשר לומר על ההשפעות של הכיבוש על החברה הישראלית. השליטה במשך חצי מאה על עם אחר היא לא רכבת שנעה לקראת תהום, אלא הידרדרות אטית, מלווה במלחמות שהופכות תכופות ואלימות יותר, בהקצנה פוליטית, בציניות ובתיעוב הדדי. השבוע החליט בית המשפט הגבוה לצדק לאשר את חוק החרם, למעט סעיף אחד שנפסל. כעת קריאה לחרם על ישראל, על מוסד ישראלי או על אזור שבשליטת ישראל (שזו דרך מכובסת לומר "חרם על התנחלויות"), היא עברה אזרחית שאפשר לתבוע עליה פיצויים או לשלול מהקורא מימון.

בישראל יש מישהו שמטיל חרם כל יום בערך: חרם על תוכניות טלוויזיה וחרם על יצרנית מעדני חלב וחרם על מסעדה לא כשרה ועל מועדון שלא הכניס חייל ביום שישי בערב. כל החרמות האלו עדיין חוקיים, אבל קריאה לחרם על הכיבוש היא עברה. זה לא האיסור היחיד בישראל על דיבורים שנחקק בשנים האחרונות. לפני שנתיים אישר בג"ץ גם את חוק הנכבה, שיכול להוביל לשלילת מימון ציבורי ממי שמלמד את ההיסטוריה של הערבים בישראל או קורא למדינת כל אזרחיה. הציונות בגרסתה המעודכנת היא אידיאולוגיה מבוהלת שמבקשת להכתיב לאזרחים מה מותר ומה אסור להם לחשוב ולומר, ושדואגת לבעוט במורים, במרצים, באמנים, בסופרים ובעיתונאים שלא חושבים כמו השלטון.

כשהכנסת לא מנסה לאסור מחשבות, היא דופקת את הערבים. על פי חוק ועדות הקבלה – שבג"ץ גם אישר – מותר ליישובים קטנים לדחות מועמדים על רקע המוצא שלהם. על פי חוק ההתאזרחות, ערבי שמתחתן עם פלסטינית שאינה אזרחית ישראל חייב לעזוב את הארץ כדי לגור עם אשתו. תארו לעצמכם שיהודי אמריקאי שהיה מתחתן עם ישראלית היא צריך לוותר על האזרחות האמריקאית שלו. זה מה שמדינת ישראל עושה לערבים וגם את זה בית המשפט אישר. ככה זה כשכובשים.

מבחינת מרבית הציבור הישראלי כל זה לא נורא. רוב הישראלים לא מתכוונים לקרוא לחרם, הנכבה לא מעניינת אותם, הם לא רוצים מדינת כל אזרחיה והם בטח לא ערבים. ה"סערה" סביב החוקים החדשים לא מעניינת אותם. חופש דיבור או זכויות של מיעוט הם מושגים מופשטים שלא עומדים מאחוריהם אנשים שאנו מכירים ושלא משפיעים על החיים שלנו. הפוליטיקה הצטמצמה לשאלה "טוב לי או רע לי", וכל עוד המצב סביר אפשר להישאר עם ביבי.

אבל זו רק תחילת המדרון. הניצחון המוחץ של הימין בבחירות לימד אותו שאפשר להמשיך עם החוקים והיוזמות האלו ורק להצליח עוד יותר בקלפי. אחרי שתקום הממשלה ותתכנס הכנסת, יבואו עוד רעיונות מסוג חוק החרם או ועדות הקבלה. שינוי האקלים מתרחש לאט, אבל כבר אין מחלוקת מדעית עליו. לא צריכה להיות מחלוקת גם על ההשפעות של הכיבוש.