לך תסמוך על הודים

סלפיש. איור: יובל רוביצ'ק
סלפיש. איור: יובל רוביצ'ק
25 בינואר 2018

 

*
סליחה, גם אצלכם אין חשמל? אמר השכן החדש.
אז הכנסנו אותו פנימה
וקשרנו אותו למקרר
והפשטנו לו את הבגדים
ותקענו אותו מאחורה שלושה ימים רצופים ואחר כך גם שרנו לו את כל האופרה "אאידה" בקריוקי. ורק כשגמרנו הוא אמר: לא, אני באמת רציתי לדעת אם גם אצלכם אין חשמל. אוי ואבוי, אמרנו אחד לשני, והתרנו אותו מיד, והתנצלנו עמוקות (מתוך "מנהגים מיניים בחיפה", מאת שלמה חמאווי, ספר שמבוסס, למרבה ההפתעה, על מקרה שקרה באמת: יום אחד שלמה חמאווי הלך לשכנים שלו לברר אם גם אצלם אין חשמל, ו… איך אומרים? השאר זה היסטוריה)

*
חושך אף פעם לא מסנוור (מימרה)

*
הביטלס היו בהודו, וחזרו עם "כל מה שאתה צריך זה אהבה". ביבי חזר מהודו, מכר להם טילים בחצי מיליארד דולר. ההודים האלה, לא ברור מה הם רוצים (כתבנו המואר. ויש הבהרה:)

*
זה בסדר, גם לי לא ברור מה אני רוצה. פעם היה לי מוטו: עדיף להיות צעיר בריא ועשיר מאשר, נו, אתם יודעים. זה לא מוטו מקורי במיוחד. קראתי אותו לראשונה על מפית במסעדה בראשון לציון, ואמרתי  וואלה, איך לא חשבתי על זה, מעכשיו זה יהיה המוטו שלי בחיים. אבל אז הזדקנתי, חטפתי הרפס, וקניתי דירה מענבל אור (אז?)

*
אז כשביבי נסע להודו, אמרתי לעצמי, תעקוב אחריו, כי הודו זה מקום רוחני, ובטוח זה יתן לו השראה לאיזה מוטו מנצח שאני אוכל לאמץ. הוא אלוף בזה. זוכרים את "נתניהו טוב ליהודים"? (מסתבר שהוא התכוון ספציפית ליהודים עשירים שנותנים לו מתנות, אבל טוב זה טוב, אין להכחיש. ויש ובכן:)

*
ובכן, עקבתי אחרי כל שביב של ידיעה מפמליית ראש הממשלה – וכלום. שום מוטו, שום הארה, שום תזה חדשה. הים אותו ים וביבי אותו ביבי: תביאו כסף, תעריצו את מלחמתי בטרור, ותגידו לשרה שהיא נראית בת שלושים. ומה שעוד יותר מוזר, שההודים עשו את זה. טוב, הם רוחניים, הם לא מבינים בגילים (ויש סיום מייאש:)

*
בסוף כולנו נמות (ויש אפילוג משעשע:)

*
אבל רגע לפני זה כל החיים יעברו לפנינו כמו סרט, שזה היה יכול להיות מגניב אם לא חלק כה גדול מחיינו היה מוקדש להמתנה טלפונית לשירות של בזק. אז הסרט הזה, שעובר בראש לפני שמתים? הפסקול שלו זה מוזיקת מעליות עם גידי גוב אומר שטוב להיות בבית (ועד כאן הכתב המואר. החשיך את כל האורות בבית והלך להתאבד. אבל בגלל שהיה חושך נפל, דפק את הברך, אמר "איי!" ומיד הפסיק לרצות למות. אין כמו כאב בברך להשכיח את כאב העולם)

*
מעולם לא ראיתי את אבי מביע רגש כלפי משהו, חוץ מאשר מוזיקה (יוכן הייזנברג, בנו של ורנר הייזנברג, המדען הראשי בתוכנית הגרעין הנאצית, שלא זכה להשלים את משימתו בזמן)

*
פעם ניגשה אלי מישהי באוטובוס ואמרה: אני לסבית וקוראת של המדור שלך ורציתי להגיד לך שהאותיות בעיתון נורא קטנות. ובלבי חשבתי: את חייבת להחליט מה מכל אלה היא הזהות האמיתית שלך. אבל בעל פה אמרתי: אני אעביר את המסר (מתוך: "שיחות זן בקו 9")

*
רגע, אז לפי הכללים החדשים – הלנה מטרויה הוטרדה מינית? (כן, בדיחה זו מבוססת על ידע מוקדם בתרבות הלניסטית. וילה בג'ונגל, העיתון שאתם קוראים, וילה בג'ונגל)

*
פעם היה לי כלב שנורא רצה לצוד כדור טניס שזרקתי חודש קודם מתחת לספה, ולא הצליח להגיע אליו. בסוף הוא שכב עם האף דחוף מתחת לספה, יום אחר יום, ובסוף מת מעצב. או מרעב. לא יודע. יכולתי להציל אותו, או להאכיל אותו. או לתת לו את הכדור המזדיין הזה. אבל לא עשיתי את זה, כי כזה אני: ליברטיאני עד לרמת החי צומח דומם (אחד, קורא איין ראנד ותומך במירי רגב. יש כאלה, מלא)