כשאגדל אני רוצה להיות עד מדינה

*
אוי גריבלך גריבלך! (אליעזר הקטן, מלים אחרונות. אליעזר היה פולני מלודז', שנפטר לפני חודש – בן שמונים וארבע במותו, תמיד חבוש קסקט, תמיד שותק ומחייך, תמיד משאיר – לפחות בציבור – את רוב השיח המילולי לאשתו גדולת המימדים. שנפטרה מזמן, ובעשור האחרון שבו היה אלמן, נהג לצאת לשדרה עם הפיליפיני שטיפל בו, ולשבת מול קופת חולים, באותו ספסל בדיוק שבו ישב במשך עשרים השנה האחרונות בהן היה מחכה לאשתו ז"ל שתגמור את ענייניה אצל מגוון רופאיה. יום לפני מותו הוא עוד היה בספסל,
שותק ומחייך כדרכו,
ונראה שיהיה שם לנצח. ושבוע אחר כך כבר ראיתי את הבחור הפיליפיני שליווה אותו מסתובב בשכונה, מחפש קליינט חדש. הוא פנה אלי ושאל: "אתה מכיר גריבלך?"
"כן," אמרתי. "למה?"
"אליעזר, הוא אמר את זה לפני שהוא מת. אוי גריבלך גריבלך. ככה הוא אמר."
הנהנתי בהזדהות.
"מי זה גריבלך?" תמה הפיליפיני.
"סליחה?"
"זה מישהו ממשפחה שלו? הוא אמר שהוא מתגעגע לגריבלך, ניסיתי לחפש בפנקס טלפונים שלו, ישן, דפים בקושי לראות, חיפשתי, חיפשתי, לא מצאתי."
"גריבלך," אמרתי, "זה חתיכות עור מטוגנות."
הוא הביט בי.
"של עוף," הוספתי. "או של אווז. יש את השמאלץ, שזה רק השומן. ובתוך השמאלץ יש חתיכות חומות כאלה, של עור מטוגן. זה גריבלך."
"חשבתי שזה בנאדם," אמר.
"לא."
"הוא אמר שהוא מתגעגע לזה."
"אמר, אמר," אמרתי.
הוא הנהנן בפיזור דעת והלך משם. אולי היה לו זקן חדש להגיע אליו, אולי היה צריך להעיד בלהב 433 – כה רבים אלה שצריכים, בימים אלה – ואולי חשב שאני מהתל בו, בדרכי הפריבילגית. אין לדעת)

*
עוד מעט ייגמר החורף ותתחילו להזיע בגוף, אבל הקור בלב יישאר, ומאיפה אני יודע את זה? כי ככה זה היה גם בשנה שעברה (המומחה לשנים)

*
סתם בשביל הכיף, יצאתי לרחוב ואמרתי אללה הוא אכבר. מיד ירו בי שני מד"בניקים. זה מג"בניקים מהעתיד (בסדר, לא הכל אתם צריכים להבין)

*
למה תמיד להיות שלילי, אמרתי לרס"ר הזה שדופק תלונות סתם, ומיד הוא דפק לי תלונה סתם, כי הטריד אותו שאני מדבר אליו בכלל. רס"רים זה כמו נשים – אסור להטריד אותם (אלכס)

*
אף פעם לא היתה לי בעיה עם סמים, רק עם שוטרים (קית ריצ'רדס)

*
אצלנו במוסד לא מקובל להגיב על כל אחד שדורך על קקי. אבל במקרה שלי עשו איפה ואיפה, כי זה וואחד קקי (סוכן מוסד. לא, לא מגלה את השם. מלא ערבים קוראים את הטור הזה)

*
פעם כולם התלוננו שהם רוצים יותר זמן פנוי. עכשיו כשהם מובטלים ויש להם המון זמן פנוי, הם שוב מתלוננים. אנשים פשוט לא מסוגלים להחליט מה הם רוצים (הנסיך פיליפ. כן, הוא באמת אמר את זה)

*
אם ינקו לי שליש על התנהגות טובה, יישאר לי… יישאר  לי… כמה זה שליש מעשר? בכלל עשר לא מתחלק בשלוש. אכלתי אותה, הא? (אשה בטלפון, ברחוב צדדי)

*
שני אנשים ישבו לדבר על בעיית הריכוזיות במשק. אחד מזרחי ואחד אשכנזי. המזרחי אמר: יש לי פתרון. אני אומר לך, יש לי פתרון לבעיית הריכוזיות במשק, אני עליתי על זה לפני שבועיים ולא אמרתי לאף אחד, אבל בדקתי את זה על אשתי ובדקתי את זה על עכברים במעבדה ואני אומר לך שיש לי פתרון! תשמע:
ואז הוא אמר לו את הפתרון.
אבל האשכנזי לא שמע כי היה לו משהו באוזן. סתם משהו, צהוב כזה. לא משהו עדתי, נגיד גריבלך או שמאלץ (מתוך טרגדיה ישראלית)