עשיתי share

בעידן הנוכחי הפרטיות כערך מאבדת חשיבות, ובמקומה צומח ערך השיתוף. זה באמת כל כך נורא?

האח הגדול. צילום: אימג' בנק/ Getty Images
האח הגדול. צילום: אימג' בנק/ Getty Images
19 במרץ 2014

אחת לכמה זמן אני נתקלת בפיד הפייסבוק שלי בפוסטים חרדים בסגנון: "הורים יקרים, דעו שכשאתם מעלים תמונות של התינוקות שלכם יש פדופילים שמאוננים עליהם". לרוב יש גם כמה סימני קריאה בסוף, אף שהשילוב של: "תינוקות", "מאוננים" ו"פדופילים" מספיק חמור לפוסט אחד גם בלי שום סימן קריאה.

ובכן, אני אימא ואני מעלה תמונות של התינוק שלי. אני משתדלת לא לעשות את זה לעתים קרובות, אבל זה לא מתוך פחד מפדופילים, זה בעיקר כי אני מרגישה חובה מוסרית לא לטרחן את הפיד בהצפת יתר ילדית. בפורים, למשל, לא העליתי אף תמונה של הילדים שלי ואני מרגישה שבזאת עשיתי שירות חשוב לחברה. אבל אני סוטה מהנושא.

אנחנו חיים במציאות שבה מוסדות ממשלתיים ותאגידים פרטים אוספים עלינו כמויות בלתי סבירות של מידע. זה די מפחיד כשחושבים על כל מה שהם יכולים לעשות איתו: לפרסם אותו בציבור, לנצל אותו כדי לפגוע בנו, להשתמש בו כדי לדחוף לנו עוד מוצרים שאנחנו לא באמת צריכים, להשפיע על התודעה שלנו. אבל מה הם יכולים לעשות עם תמונה חמודה של התינוק הכי יפה בעולם? (אובייקטיבית, כן?). וגם אם מישהו מהם יעשה את הדבר הדוחה הזה שהוזכר בפסקה הראשונה – למה זה אמור להפריע לי כל עוד אני לא יודעת על זה?

פעם, כשההורים שלי היו שומעים מחברים שלהם ששמתי בפייסבוק תמונה של הילדים שלי הם היו מתפתלים. "אני לא מבין למה כל העולם צריך לדעת מה עשית בשבת?!", אבא שלי היה ממלמל בייאוש. במציאות שבה הוא גדל בכל משפחה הייתה איזו טראומה לאומית שדפקה את החיים (שואה, תקומה, יו ניים איט), ואף אחד לא היה מוציא החוצה את הדיכאונות שרצו בסלון. בינתיים אבא שלי כבר פתח לעצמו חשבון פייסבוק והוא פחות נחרד מהקונספט השיתופי, אבל עדיין לא יעלה תמונות או ינדב על עצמו אינפורמציה בפיד.

הילדים שלי כלל לא יכירו עולם שבו החיים שלהם לא מהודהדים החוצה. מגיל אפס הם רגילים להיות מצולמים, מתועדים, משותפים. אובדן הפרטיות הוא דבר מפחיד בהקשר האורוולייני שלו באופן שבו מידע יכול לשמש כנגדך, אבל הפרטיות כערך הולכת ומאבדת חשיבות. במקומה הולך וצומח ה־share. השיתוף הוא הערך החדש. ולשתף זה אומר להיות מחובר לצד הרגשי שלנו, וזה לא באמת יכול להיות משהו רע. לא ככה?