שווארמה בארבע בבוקר

*
לקחת סמים להסתכל על מזדיינות באינטרנט, לקחת עוד סמים להסתכל על עוד מזדיינות, לא צריך אפילו לעשות ביד, צריך רק מספיק סמים בשביל לא להפסיק להסתכל, וברגע שאתה מתחיל לקלוט את הזיוף, לקחת עוד סמים. ועוד להסתכל. ואז לרדת לדבוש בארבע בבוקר ולדפוק שווארמה – אני לא אומר לך שזה החיים הטובים, זה יותר טוב מהחיים שלך (יניב, שם בדוי, בשלוש וחצי בלילה על הבר, בעודו בודק שיש לו מספיק כסף בשביל הטקס המקודש באמת: השווארמה בארבע בבוקר. ויש תזה:)

*
אתה עם המשכורת הייטק שלך,
אתה עם האוטו בליסינג שלך,
אתה עם הדירה ארבע חדרים במודיעין שלך,
מה ההבדל בינינו?
שאתה עוד חושב שתצליח להגיע לאנשהו.
וככה הם תופסים אותך. ככה אתה עבד שלהם. עד הפנסיה, שאז הם יעשו פיחות ויקחו לך חצי ממה שחסכת, או יבנו שלוש מגדלים לידך וערך הדירה שלך ירד, והנה הלכו כל החיים שלך. בעוד אני –
ערך של מה הם יורידו לי?
מה הם יקחו לי? את הזכרונות? אין לי. בנאדם שלוקח כל כך הרבה סמים אין לו זכרונות. חוץ מזכרונות על איך הוא לקח סמים, וזה שיקחו, אדרבא (יניב. ויש תקווה:)

*
אני מאוד מקווה שלא יהיה לי שלשול מהשווארמה. אתמול אכלתי שמה גם כן ארבע בבוקר, עד הצהריים היה לי שלשול. שלשום אכלתי, וגם היה לי. לפני שלשום… לא זוכר, יש לי בעיה עם הזיכרון לזמן קצר. אבל לפי כמה נייר טואלט אני קונה – אתה יודע מה? אם יהיה עוד מקום שמוכר שווארמה בארבע בבוקר חוץ מדבוש, יכול להיות שאני אנסה אותו (ויש פיסת מידע פתאומית:)

*
אתה יודע שבפרלמנט הבריטי מביאים לך טבק להרחה, חינם אם אתה חבר פרלמנט, אתה הולך לשוער בכניסה, אומר לו אני כך וכך, הוא חייב לתת לך. אמרו את זה בחתונה של הנסיך, והזאתי, הכושית, השחקנית. ראיתי את זה בטלוויזיה, בארבע בבוקר. לא, זה בטח היה קצת לפני, בארבע אני עסוק (ויש פוליטיקה:)

*
אני אגיד לך משהו על דונלד טראמפ: הוא, עם כל זה שהוא כאילו מדבר לא יפה, ומתנהג כמו חרא, ומשלם לזונות – למרות כל זה, 'סתכל על המציאות, 'סתכל על החיים, 'סתכל על המצב של העולם – אז דונלד טראמפ, עם כל הכבוד – רגע מה שעה? וואי, אני מאחר (יניב, על הבר, כמה דקות לפני שעת הקסם. ומכיון שהוא לא מיצה את הטיעון על נשיא ארצות הברית עד סופו – או עד תחילתו – אז ניתן להנרי קיסינג'ר לעשות את זה במקומו:)

*
אני אגיד לך משהו על דונלד טראמפ: אדם כזה מגיע פעם בכמה דורות, כשנגמרת תקופה. נגמרת הדרך, ועדיין אין שום דרך אחרת שתחליף אותה, כי כולם דבקים בדרכים הישנות, כי זה מה שהם מכירים. הם מגנים בחירוק שיניים על מה שיש, כי זה מה שיש. אבל מה שיש כבר לא מספיק. ויותר ויותר אנשים יודעים את זה. ואז מגיע איזה אידיוט שימושי וקורע את המסכה הזאת ומאפשר לתקופה חדשה להתחיל. זה לא אומר שהוא יודע מה שהוא עושה. עד כמה שאני רואה את הממשל הנוכחי, אני בספק אם הוא יודע איך קוראים לילדים שלו. ואני לא בטוח שנשרוד את העסק הזה עד לתקופה הבאה, כי המהפכה של טראמפ היא לא מסוג המהפכות שיש להן תכנון. אבל אני כן יודע שהגיע הזמן שנתעורר ונבין איזה מין עולם אנחנו מביאים על עצמנו. וטראמפ הוא שעון מעורר די יעיל (הנרי קיסינג'ר. בן 95, עדיין זומם חרש, עדיין מתכנן אסטרטגיות למילניום הבא, עדיין אוכל פעם בשבוע סטייק ב"ג'ובילי" במנהטן – מנה שמתוארת בתפריט כך: "300 גר' בלאק אנגוס סטייק, בקר ממרעה חופשי, מוגש עם צ'יפס, סלט, ורוטב פלפל ירוק או רוטב ברנייז, לבחירה" – עד מאה ועשרים, חביבי. וחזרה ליניב:)

*
אתה יודע מה? זה לא השווארמה, זה העמבה. אני הולך עכשיו, אוכל בלי עמבה, ואני שם לך כסף שלא יהיה לי שלשול (ויש סיום, באותו מקום, באותה שעה, בלילה שאחרי:)

*
זה לא העמבה (וזהו, מיצינו. אוגוסט נגמר עוד רגע. שנה חדשה מתחילה)