שתהיי לי הסכין: האם גברים מזוקנים זה טרן און או דיל ברייקר?

הכי בעד

 

החבר הראשון שלי ענה לכל דרישותיי הצנועות, כילדה טמבלית בת 16. רזה אך חסון, גבוה אבל לא מצריך עמידה על קצות האצבעות, חכם, אמנותי ומנגן בגיטרה בס. חשוב מכל, הוא סימן וי על השילוש הקדוש שהפך בשבילי נער מחוצ'קן לגבר חלומות: שיער ארוך, משקפיים, זקן. יום אחד הצטרף הבחור למשפחת מקדונלדס והופיע בבית הספר מגולח ומוכן לטיגון קציצות. עד היום אני מופתעת מעוצמת ההבדל, ותוהה אם היינו שורדים חמש וחצי שנות זוגיות אם הוא היה מאמץ את הלוק חשוף הסנטר.

מובן שמאחורי כל בחירה שאנחנו עושים, במיוחד בתחום הרומנטי או המיני, יש הסבר פסיכולוגי עמוק. עם זאת, לא מובן מה בדיוק גורם לי להעדיף בחורים מזוקנים, הרי “זה מסדר את הצורה של הפנים" הוא לא טיעון אמיתי. בחיפוש אחר פנטזיות שעירות מעברי, קיבלתי רשימה ארוכה של גברים שגרמו לי לרצות להשליך את סכיני הגילוח שלהם לאשפה. ארבעה מתוך חמישה בחורים שנראו לי טוב בלי זקן הפכו משמעותית יותר מושכים עם הוספת שיער הפנים. זה לא צריך להיות דביבון מכסה־צוואר, אפשר סתם זיפים עם נוכחות. אולי זו אשליית חוסר המאמץ, אולי החיבה ליצורים פרוותיים, אבל נראה שבסוף מדובר ביצר אבולוציוני מהסוג שאני נוטה להתכחש אליו. אם כבר להימשך לחבילת גנים הכוללת בעיות ראייה, בעיות חברתיות או סתם חוסר יציבות נפשית, לפחות שתהיה שם מידה מינימלית של גבריות. // נעמה רק

לגמרי לא

בעברי ניהלתי קשר רציני עם בחור גרמני. רצה הגורל, ועל אף אהבתינו הגדולה וחוצת הגבולות לא נפגשנו כחודשיים. הוא נסע לאיזה חור נטול חשמל בנפאל, ואני מצדי נישאתי למשרתי. בשובו למערב, נפגשנו בברלין. על פניו – כיף. על פניי – בהלה.

מתברר כי בהיעדרי מחייו בחר לו הבחור לגדל את שערות פניו, כך שנראה כאילו הדביק את שערות הערווה שלו על הלחיים. לא ידעתי נפשי מגועל, אך בכל זאת ניסיתי להתנהג כרגיל. בסופו של דבר לא הצלחתי להתאפק ושרתי לו את "יש לנו תיש, לתיש יש זקן, ולו ארבע רגליים וגם זנב קטן", כולל תרגום נלהב. הוא נעלב, המוזר הזה, וכשהקשיתי וביקשתי הסבר לשיעור היתר הודה: "בהתחלה פשוט התעצלתי להתגלח, ואז שמתי לב שאנשים קוראים לי 'אדוני', שלוקחים אותי יותר ברצינות".

[tmwdfpad]ובכן אדוני, צר לי לבשר לך, אבל כנראה הם פשוט חוששים לחייהם. יש משהו מעורר חשד בזקן, שגורם לי לחשוב שלמישהו כאן יש משהו להסתיר – בין שמדובר בעור מחוטט או בסנטר מחודד.

זה היה לפני חמש שנים. היום הצטרפו אל הגרמני התימהוני מאות אלפי גברים שנראים מצד אחד כאברך ירושלמי ומצד שני כאביו התורכי. בשני המקרים, למען הסר ספק, מתעוררים הרבה דברים. אף לא אחד מהם הוא חשק מיני. // שירה פור