עם פילטר: האם עתיד עולם האופנה הוא באינסטגרם?

אתם כנראה לא מכירים את אסף ריב (32), אבל זה לגמרי באשמתו. עד לפני כמה שנים הדרך שלו לפתיחת מותג אופנה מצליח היתה סלולה: מיד בסיום התיכון החל ללמוד עיצוב אופנה במכללת שנקר, לאחר מכן המריא לאנטוורפן, התמחה במשך חצי שנה אצל המעצב וולטר ואן בירנדונק וקינח בתואר שני באחד מבתי הספר הטובים ביותר בעולם לאופנה – 'רויאל סיינט מרטינס' שבלונדון. בגיל 26 הוא היה לאחד מ-12 הבוגרים שזכו להציג את הקולקצייה שלהם בשבוע האופנה של לונדון ב-2014, הופיע במגזין ווג וב-GQ, שיתף פעולה עם חברת הסריגים פרינגל אוף סקוטלנד ובית האופנה קום איל פו. ב-2015 הוא זכה במענק הראשון לאונפה מטעם מפעל הפיס, יצר תלבושות לבלט של הרויאל אופרה האוס בלונדון ושימש כיועץ עיצובי לחברת ׳אתא׳.

ריב החליט שזה לא בשבילו. הוא עזב את עולם האופנה המסורתית, עבר לברלין, החל לייצר פילטרים לאינסטגרם ולסנאפצ'ט ולהתעסק במציאות רבודה. חמש שנים אחר כך הוא עוסק בפיתוח מיזם עצמאי המחבר בין חברות גיימינג ומותגי אופנה, כדי להרחיב את עולם האופנה אל תוך תוככי העולם הוירטואלי. ״לאחרונה יצרתי פילטר למוזיאון וגם לסוכנות יחסי ציבור", הוא מספר, "לבוש זה לא רק בגדים, אני מוצא דברים שיכולים להתחבר למותג כלשהו ולהתלבש על הפרצוף. הדבר הכי קל לתרגום אלה דברים כמו איפור או משקפי שמש, אבל פילטר לא חייב להיות ייצוג של משהו פיזי, אלא גם תאורה מסוימת, ציור, מסכה, אווירה דרכה אפשר לשלב את ערכי המותג עם הייצוג של הבן אדם עצמו״.

אסף ריב

למה בעצם לעזוב את עולם האופנה המסורתי אחרי כל העבודה שעשית כדי להכנס אליו? אתה מרגיש שאין לו עתיד?
"לא עברתי לעיסוק באופנה דיגיטלית מתוך ייאוש מהתעשיה, אלא מתוך הכרה במגבלות שלה לאחר שנים של עבודה בתחום. תחום האופנה עבר שינוי משמעותי בשנים האחרונות – הוא יצר מודל בלתי אפשרי בו כל הזמן יש צורך בחידושים. זה לא בר קיימא, לא מבחינת ייצור ולא מבחינה יצירתית. התוכן היום משתנה לא ברמה עונתית אלא ברמה שבועית וחודשית.

בתי האופנה צריכים לייצר המון, ולצד זה צצים חיקויים מוצלחים בזול. אנשים קונים יותר אבל גם משתמשים פחות, וזורקים המון. זו תעשייה מזהמת, שמעסיקה עובדים בתנאים שאינם תנאים, ואם אתה יכול להמיר את חלק מהרעב האדיר הזה למשהו דיגיטלי, יש לזה המון ערך. בנוסף, כמעצב הכלים הם בלתי מוגבלים. אתה לא כבול לעלויות פיתוח, ייצור או לחוקי הטבע. זה מאפשר חופש מדהים".

"תחום האופנה עבר שינוי משמעותי בשנים האחרונות – הוא יצר מודל בלתי אפשרי בו כל הזמן יש צורך בחידושים. זה לא בר קיימא, לא מבחינת ייצור ולא מבחינה יצירתית"

ומדוע הבחירה דווקא בפילטרים של רשתות חברתיות?
"העסיק אותי לקחת דימוי דיגיטלי שקשור באופנה או בנראות, ולהפוך אותו לשימושי. ככה הגעתי למציאות רבודה בעצם – רציתי למצוא דרך לחבר באמצעותה עיצובים תלת מימדיים שיצרתי לדמות אנושית או סרטון. הרשתות החברתיות הפכו את הדבר הזה לקל – הם מציעים כלים מאוד שימושיים ובהם אני משתמש. אנשים אוהבים לשתף תמונות של עצמם, זה פשוט כלי אפקטיבי לגרום לאנשים להשתמש בדימויים שאני מייצר ולשתף אותם".

איך מרוויחים מעיסוק כזה?
התחלתי כי זה עניין אותי, ולאט לאט פנו אליי כל מיני גופים שחיפשו מישהו שיודע לעבוד עם הכלים האלה. בשלב מסוים סנאפצ'ט אפילו נתנו לי מעמד רשמי של יוצר מוכר. אם אתה טוב במה שאתה עושה, בדרך כלל תקבל הצעות לפרויקטים מסחריים שמקדמים מוצר או אירוע".

"פילטר לא חייב להיות ייצוג של משהו פיזי, אלא גם תאורה מסוימת, ציור, מסכה". אסף ריב

אז בעצם כל אחד יכול לעשות את זה?
"עד לא מזמן זו עוד היתה אפשרות שמוגבלת לבטא, כלומר היו כמה אלפי יוזרים שיכלו לייצר פילטרים ולפרסם אותם. היית צריך לקבל אישור מאינסטגרם ולחכות די הרבה זמן. עכשיו נפתחה האופציה להעלות אותם לכל חשבון, השוק נהיה חופשי, ואפשר לייצר גם פילטרים מסחריים. צריך כמובן לדעת איך לעשות את זה. יש טוטוריאלס באינטרנט ועדיף להגיע עם רקע בתוכנות של תלת מימד, אנימציה או תכנות. אנשים מגיעים לזה מתחומים מאוד מגוונים, וכל אחד מביא את הכישורים שלו. יש אנשים שמה שמעניין אותם זה לאו דווקא ההיבט הויזואלי אלא ההיבט המשחקי של זה, ולכן הם מכניסים חפצים למיניהם. אני מתעניין ביכולת לשנות את איך שאנשים נראים".

זהו לדעתך השוק הפרסומי חדש?
"ללא ספק. פייסבוק וסנאפצ׳ט החליטו להשקיע משאבים גדולים במציאות רבודה. ההימור הוא שזה משהו שהולך להיות כמו הוידיאו בעבר. זו לא פריצת דרך, הטכנולוגיה קיימת כבר הרבה זמן, מה שחדש זה שהיא הפכה להיות זמינה לכולם. אני חושב שבעתיד הקרוב מותגים ילמדו איך להשתמש בזה, וזה יהפוך להיות כלי שישתמשו בו בצורה שוטפת.

זו דרך להתחבר עם צרכנים בצורה הרבה יותר מפעילה ממה שראינו עד כה – אתה בעצם נותן לאנשים מוצר וירטואלי להתעסק איתו ולייצר איתו תוכן, יחד עם אלמנט מהמותג. זה מאפשר מעורבות נורא אינדיוידואלית של אנשים עם התוכן, במקום סתם להצטלם ליד משהו. אנשים עושים עם הפילטרים דברים אמנותיים, מצחיקים, גרפיים, ממוחשבים. יש המון סוגי שימושים אפשריים. אם עושים את זה נכון, הנתונים של הפילטרים האלה משוגעים, אי אפשר להשוות את זה לפוסטים, זו חשיפה של מליונים. היחס בין ההשקעה שלך למה שאתה יכול להציע לאנשים הוא חסר תקדים".

"אם עושים את זה נכון, הנתונים של הפילטרים האלה משוגעים, אי אפשר להשוות את זה לפוסטים, זו חשיפה של מליונים. היחס בין ההשקעה שלך למה שאתה יכול להציע לאנשים הוא חסר תקדים"

האופנה הדיגיטלית הולכת להחליף את האופנה הפיזית? מה אתה צופה שיקרה בעתיד?
"השאלה היא לא האם אופנה דיגיטלית תחליף אופנה פיזית, אלא האם הצרכנים יסכימו לשלם עליה בנוסף. מציאות רבודה היא אפיק אחד של אינטיליגנציה מלאכותית, אבל ישנם שימושים אחרים, בעיקר דרך אווטארים. אחד הדברים שאני עובד עליהם הוא פתרון שיאפשר לחברות אופנה לייצר פריטים דיגיטליים שהם יוכלו למכור.

אנשים משתמשים בבגדים בעולם האמיתי בשביל למצב את עצמם בהיררכיות חברתיות ועושים דבר דומה בסביבות וירטואליות. הדימויים האסתטיים שנוצרים לעומת זאת הם שונים ומהבחינה הזו יש הבדלים משמעותיים. אוואטרים מאפשרים לאנשים להפרד מהמגבלות של הגוף והעולם הפיזי ולתת ביטוי לפנטזיות שלהם. אנחנו עוד לא עד הסוף שם, אבל זה יגיע, אנשים ילבישו את האווטאר שלהם וישלמו על זה כסף. זה יהיה שוק ענק".