הזיכרון הקולקטיבי שלנו מעוות, ויש אפילו שם לתופעה

החלטורה השנואה של מיכאלנג'לו, למה בסרטים אומרים "פאק" רק פעם אחת והתיאוריה של כל הסדרות האמריקאיות. מהיום לומדים משהו חדש לפני השינה

דארת' ויידר. אבאלה!
דארת' ויידר. אבאלה!
9 במרץ 2020

עד כמה אתם יכולים לבטוח בזיכרון שלכם? אוקיי, סליחה, שכחתי. כולם עושים עכשיו סמים קלים. אבל עד כמה אתם יכולים לבטוח בזיכרון הקולקטיבי? הנה סיפור קטן: לפני כמה שנים גל של אנשים באינטרנט החלו לכתוב על סרט ילדים שהם זכרו מהניינטיז בשם "שאזאם", בו כיכב קומיקאי העבר סינבד בתור ג'יני. לא ממש הפריע להם שמדובר בכלל בסרט "קאזאם", בו כיכב שחקן הכדורסל שאקיל או'ניל בתור ג'יני, כי מבחינתם הזיכרון של "שאזאם" היה מוחשי מאין כמוהו, וחשוב מכך, הוא היה קולקטיבי. אדם אחד יכול להתבלבל, אבל קבוצה גדולה של אנשים זרים שכולם זוכרים את אותו קומיקאי אזוטרי בסרט – זו כבר תופעה מעניינת.

התופעה הזו לא זכתה לשם מקצועי, אבל מוכרת בשם המעניין "אפקט מנדלה". השם נובע מזיכרון קולקטיבי מוטעה שהיה נפוץ בארה"ב במהלך שנות האלפיים המוקדמות לפיו נלסון מנדלה נפטר בזמן שהותו בכלא בשנות ה-80, כשלמעשה המנהיג מת בשיבה טובה רק בשנת 2013. כלומר, קבוצה משמעותית של אנשים זכרה את ההיסטוריה לא נכון, ובאופן כמעט זהה. ישנן מגוון דוגמאות לאפקט מנדלה, החל מציטוטי סרטים שנחקקו בזיכרון באופן שגוי – לדוגמא, דארת' ויידר לא אומר "לוק, אני הוא אביך" אלא "לא, אני הוא אביך"; דרך שמות מותגים שונים (כותבים Looney Tunes, לא Looney Toones); ועד עבודות אמנות (יש אנשים שנשבעים שהם זוכרים שבדיוקן המפורסם של הנרי השמיני הוא מחזיק פיסת תרנגול הודו). האם מישהו שינה את המציאות בזמן שלא שמנו לב?

ציטוטי סרטים נחקקו בזיכרון באופן שגוי – לדוגמא, דארת' ויידר לא אומר "לוק, אני הוא אביך" אלא "לא, אני הוא אביך"

אנשים מסויימים, אם כי חייבים להודות שאלו אנשים שנוטים לתיאוריות קונספירציה, מאמינים שאפקט מנדלה הוא עדות ליקומים מקבילים. התאוריה גורסת כי האפקט הוא בסך הכל תוצאה של התאחדות בין שני יקומים כמעט זהים, למעט כמה שינויים קלים, והאפקט הוא בסך הכל שריד זיכרון קולקטיבי מהיקום הקודם, סוג של גליץ' במטריקס אם תרצו. בעוד שביקום הקודם ששמור בזיכרון שלנו המלכה בסרט "שלגיה" אומרת "מראה מראה שעל הקיר", ביקום בו אנחנו באמת נמצאים היא אומרת "מראה קסומה שעל הקיר".

בפועל, ככל הנראה מדובר בסך הכל בשילוב בין זיכרונות שהתערבבו יחדיו, דימויים שנכנסו לתרבות הפופ והאפילו על חומרי המקור והשלמות קלות שהמוח שלנו עושה מבלי שאנחנו שמים לב. שעשוע נחמד שנוגע לאיך החברה האנושית זוכרת דברים ואיך המוח האנושי קל לתעתוע. אגב, בנוגע ל"שאזאם", סינבד נכנע למעריצים ויצר טריילר פיקטיבי לסרט "שאזאם", עמוס בדוגמאות לאפקט מנדלה נוספות ברקע. או שאולי הוא פשוט שלף קלטת סודית מיקום מקביל? לא, בוודאות לא. די כבר.