המשטרה פרצה לביתו של אפרומן – אז הוא הכניס אותם לשלושה שירים

יותר מעשרים שנה עברו מאז שאפרומן יצר את להיט המריחואנה המתריס שלו "Because I Got High", ומסתבר שהוא עדיין מפריע לרשויות. בחודש אוגוסט האחרון כוח משטרתי בן כתריסר שוטרים חמושים בכבדות פרץ לביתו באוהיו עם צו חיפוש על עבירות החזקת סמים, סחר בסמים (עד כה לא מפתיע) וגם משום מה, חטיפה. הצוות הענק שבר את שער הכניסה לביתו, פרץ את הדלת וחיטט בכל פינה ברחבי הבית, אבל לא מצא דבר. לא סמים ולא חטופים. מאוחר יותר, כל ההאשמות בוטלו, וגם אפרומן עצמו מעולם לא קיבל תשובה לסיבה שבגינה יצא צו החיפוש.

הסיפור הקטן והמוזר הזה עבר יחסית מתחת לרדאר כעוד סיפור בו אדם שחור זוכה ליחס "מיוחד" מהמשטרה האמריקאית, אבל אפרומן – עדיין מוזיקאי פעיל למרבה ההפתעה – החליט להפוך את הסיפור לאמנות, ובמהלך התקופה האחרונה הראפר שחרר לא פחות משלושה שירים שונים שעוסקים, בדרכו המבודחת, באירוע המטריד. ויותר מזה, לשלושת השירים הוא יצר קליפים שמשתמשים בצילומי האבטחה הביתיים שלו מהאירוע, שמתעדים את פריצת השוטרים, כמו גם את החיטוט בביתו וחפציו.

הראשון מביניהם, "Why You Disconnecting My Video Camera", יצא לפני חודשיים, והוא הלוחמני מבין השלושה – שם הוא מצהיר שהם פרצו עם האשמות שווא בצו החיפוש (מה שכאמור, התברר כנכון), קורא להם גזענים, ואז מתחיל ללעוג לשוטרים אחד אחד על המראה שלהם – למשל, לשריף שליווה את השוטרים, אדם שמנמן במיוחד, הוא מצמיד את הכינוי פיטר גריפין בשל דמיונו לדמות המצוירת. יתרה מכך, אפרומן מופיע בקליפ עם טי-שירט שמציג את השריף לצד פיטר גריפין.

למעשה, השריף הזה גם הפך לכוכב של השיר הבא שלו בנושא, "Lemon Pound Cake", בשל רגע פשוט נפלא שנתפס במצלמות האבטחה הביתיות של אפרומן. בהבזק קצרצר במצלמות, אפשר לראות את חקיין הפיטר גריפין חולף עם אקדח שלוף באזור המטבח, וזורק מבט לעבר עוגת לימון בחושה שישבה על הדלפק. ואז הוא זורק עוד מבט, וממש ברור שהשריף נהיה רעב. אפרו מן ניצל את ההזדמנות ופתח את השיר עם המילים: "השריף של מחוז אדמס בעט לי בדלת, ושמעתי את הזכוכית נשברת/ הם לא מצאו שום קורבנות חטיפה, רק עוגת לימון בחושה/ עוגת הלימון הבחושה של אמא כל כך טעימה/ שהיא גרמה לשריף לרצות להניח את האקדח, ולחתוך לו פרוסה".

השיר השלישי (והאחרון עד כה) שעוסק בנושא נקרא "Will You Help Me Repair My Door", שעוסק בנזקים שהשוטרים גרמו לביתו במהלך הפשיטה, עליהם לא קיבל פיצוי למרות שכאמור – כלום לא נמצא, והאשמות נזנחו. במהלך השיר הוא פונה לשוטרים במגוון שאלות, ובין היתר שואל אם הם יעזרו לו לתקן את השער והדלת ששברו, וגם תוהה האם היו קורבנות חטיפה בכיסי החליפות שלו, או בקייס הדיסקים שלו – כשבוידאו רואים את השוטרים מחטטים בפריטים הנ"ל. בנוסף, הוא מספק את הציטוט המושלם הבא: "למה צו החיפוש אומר סמים וחטיפה? אוקי, אני יודע על הסמים – אבל למה חטיפה?". נפלא, כפיים, הפרחים לאפרו.

ואיכשהו, בין כל הכיף והצחוקים על חשבונם של שוטרים מאוהיו – קשה שלא להבין מבין השורות עד כמה אפרומן פרוע מהאירוע הזה, אותו הוא כאמור מייחס למניע גזעני. מעניין אגב לראות שזו בהחלט לא הפעם הראשונה שראפר כותב על פריצה של שוטרים לביתו בהאשמת שווא – ב-2017 הראפר ג'יי קול עשה דבר זהה עם שירו "Neighbors", אז האשים את השכנים שלו בורג'יניה שהלשינו למשטרה שהוא מוכר סמים, למרות שזה היה שקר. מסקנות? אל תהיו שוטר, ואם כבר אתם שוטר מושחת, נסו לא לפרוץ לבית של ראפר. או לכל הפחות, לא להיראות כמו פיטר גריפין.