אני יודע שרבים לא יסכימו איתי, אבל לטעמי "ג'אנגו חסר מעצורים" הוא הסרט הכי פחות טוב של טרנטינו. סרט נקמה די בסיסי שנמשך כמעט 3 שעות, שזה הרבה יותר מדי זמן (כי העורכת הקבועה של קווינטין הלכה לעולמה, אז והוא ערך בעצמו), ומלבד "עבדות זה רע" אין בו יותר מדי אמירה. אני יודע, כולם אוהבים לראות על המסך גזענים חוטפים כדור לראש, אבל מה נעשה? צריך יותר מזה בשביל סרט. אז למה אני מעלה מהאוב בסרט משנת 2012? כי נטפליקס הביאו עכשיו את "באס אקס מאכינה", סדרת אנימציה בת 6 פרקים בלבד על אחד מהאקדוחנים היותר מפורסמים של המערב הפרוע, ואחד מאנשי החוק השחורים הראשונים בארה"ב. אה כן, וזה גם מערבון סטימפאנק.
>> אלה החיים שלו: בילי ג'ואל חוזר לבמה למרות אזהרות הרופאים

במציאות האלטרנטיבית הזאת, באס ריבס (בקולו של בריאן טיירי הנרי, "אטלנטה") הוא עבד משוחרר ויוצא צבא שעובד כצייד ראשים. העבודה מסוכנת והתשלום לא מכסה את הוצאות המחייה עבורו ועבור אשתו (ג'אנל מונה) וילדיו. רגע לפני שהוא מחליט לפרוש, מציעים לו עבודה אחרונה – לצוד מדען שעושה ניסויים בשחורים, ובתמורה ימונה למרשל. באס ריבס רואה בכך הזדמנות להרוויח את לחמו בכבוד, ויוצא למסע הזה עם אחייניתו של המדען (טאטי גבריאל), מהנדסת צעירה שמאמינה בטוב ליבו של האדם, ועם וייבים של חושחש הבלש ונשק שגרתי לא פחות – יד שעשוי מיסוד פיקטיבי בשם אייאנת'י, שהוא מעין המקבילה של האדמנטיום הבלתי מנוצח של מארוול.

אבל רגע, בואו נחזור אחורה ונסביר למבולבלים ומי שלא ראה את הסרט "פרוע על המערב" מה זה בדיוק סטימפאנק: מדובר בתת-ז'אנר מד"בי שמציג עולם המבוסס טכנולוגית על מכניקה, גלגלי שיניים וקיטור, וכולל בדרך כלל דמיון כללי לתקופה הוויקטוריאנית. שילוב הז'אנר עם המערב הפרוע – ועוד בסגנון אנימה – מייצר אנימציה מעניינת שכל שנייה מביאה משהו חדש. כך יוצר הסדרה ל'סין תומאס ("הבונדוקס") מספר סיפור היסטורי אמיתי בצורה הרבה יותר מעניינת, גם אם לא מדויקת היסטורית. כלומר, הוא קבע לעצמו עולם עם סט של חוקים, ולא חרר ממנו לרגע – אך כמות האפשרויות שהעולם הזה פתח לו בהחלט היה שווה את זה.

קודם כל, מדובר בכמות אקשן שלא רואים באף מערבון – גם לא אצל טרנטינו. למעשה, היצירה הזו באמת מרגישה כמו ג'אנגו על סטרואידים. זה גם סיפור על נקמה, גם סיפור על משפחה, גם סיפור על אנושיות, גם כולל עבד משוחרר, וכל זה עטוף במלא אקשן, דם, בוקרים וילידים אמריקאים עם כוחות עתיקים. אה כן, יש גם מאגיה בתוך הסיפור הזה. זאת דרך מגניבה לספר סיפור היסטורי, ואני שמח שלא לקחו את זה לצד הפרודי כמו בסרט "אמריקה: הסרט", שהפך את האבות המייסדים של אמריקה לגושי שרירים מהלכים כמו שאוהבים. זה לא הסיפור עם "באס אקס מאכינה" – הסדרה הזאת לוקחת את עצמה ברצינות, גם אם לא תהומית, ומנסה לספר בדרך יצירתית סיפור שהיה יכול להיראות לגמרי אחרת. ולמרבה השמחה, היא גם פתח לעוד סרטים על היסטוריה אלטרנטיבית.

זה די מדהים כמה אפשרויות נפתחות ברגע שחושבים על ערבוב ז'אנרים שלא מרגיש טבעי, או מציאות אלטרנטיבית שהתרחשה בהיסטוריה אמתית. זה יכול, כמובן, להוביל לתוצאות מגוחכות כמו "אברהם לינקולן: צייד הערפדים" (אל תפסלו, זה סרט כיפי סה"כ), אבל יכול להוביל גם לתרחישים מעניינים עוד יותר. דמיינו לרגע, סתם כתרגיל מחשבתי, אם תעשיית הקולנוע הקטנה שלנו היתה אמיצה מספיק כדי לנטוש לרגע את הריאליזם הקולנעי שנתקענו בו ומספרת את סיפור אלטלנה כהיסטוריה אלטרנטיבית שבה היתה פורצת מלחמת אזרחים, או את סיפור מצדה בו הלכודים היו מגלים מתחת להר מקור כוח קדום ועוצמתי. זה לא יקרה, אבל איזה כיף היה יכול להיות אם כן.

העניין הוא למצוא את מהות הסיפור ההיסטורי, ולבנות מציאות אלטרנטיבית מסביבה. במקרה הזה באס ריבס הוא עבד לשעבר שהגיע מהתחתית ועד לתפקיד מרשל אגדי. אחר כך בנו עולם מלא חוקים, גבולות, ומתוך זה נולד חופש אמנותי, מוטיבים שחוזרים על עצמם – ואז דוחקים הכל לקצה. "באס אקס מאכינה" הצליחה בכל מה שטרנטינו נכשל עם ג'אנגו. כן, אני יודע שאתם לא מסכימים איתי, לא אכפת לי. היא בונה סיפור מורכב שמצליח לדבר על עוד משהו מלבד נקמה, ועושה זאת עם כל האקשן, הרקע ההיסטורי והחשיבה מחוץ לקופסה. אבל יותר מכל – זו סדרה מהודקת, שישה פרקים בלבד, שנגמרת בדיוק מתי שהיא צריכה – כי לפעמים כל מה שצריך זאת עריכה נכונה.
"באס אקס מאכינה", עכשיו בנטפליקס

• המסך
• נטפליקס
• אנימציה
• היסטוריה