ההמבורגר שדיכא אותי: אני סאקרית של ג'אנק. זה לא עבר אפילו אותי
הדר חזן שרופה על מנות חמות ומתענגת על ארוחות קפואות שמחממים במיקרו. אבל גם עבורה תפריט החורף החדש של רשת ההמבורגרים הישראלית והוותיקה היה מעט יותר מדי. המחיר מנגד היה די מפואר
אחת המחויבויות הכרוכות בלהיות בחוד החנית של התקשורת הישראלית היא לחרף את נפשך בטעימה של מוצרים קולינריים המגיעים מעולמות הביזאר. אהיה הראשונה לטעום מנות חמות או את הארוחות הקפואות של שטראוס, אבל תפריט החורף החדש של בורגראנץ' הצליח לדכא אפילו אותי וזו לא משימה פשוטה. בתפריט החדש של הרשת הישראלית הוותיקה, ישנן מנות חדשות כגון פופסים (כדורי פירה), שניצים (נאגטס) ומנת הדגל, שוקופאי לוטוס, בתור ילדה עם חסך רציני באוכל קניונים, שמתי פעמיי לעזריאלי ורכשתי את כולם פלוס המבורגר לפרוטוקול.
נתחיל בפופסים: מדובר, כאמור, בכדורי פירה קטנטנים וקריספיים (18 ש"ח). האמת היא שהם היו ההיילייט של הארוחה – הבעיה היא עם כל מה שהגיע מסביבם. לא נמצא אף רוטב סביר לטבול אותם בו מבין האפשרויות – ברביקיו, אלף האיים ותחזיקו חזק – קטשופ אסם. ואנחנו אמורים לחיות בחברה מתוקנת, כן? חבל, כי הפופסים האלה הגיעו במרקם מושלם ובגודל מעולה שמנע מהמילוי להיות רותח ושורף בלשון.
המוצר השני כבר היה הרבה פחות סימפטי – השניצים הם סוג של נאגטס, הסוג הכי גרוע של נאגטס, יבש ותפל, והם לא הזכירו עוף בשום שלב. אפילו כתחליף טבעוני זה לא היה עובר, כי גם למוצרים טבעוניים כיום יש יותר פאסון מלשניצים מספק עוף ב-38 פאקינג שקל ל-12 יחידות. מדובר במחיר מטורלל לכל הדעות. אה, וגם בסיבוב הזה נתקלנו בבעיית הרטבים החמורה של בורגראנץ'.
ואז הגיע ההמבורגר. הוא אמנם לא חדש, אבל גם הוא הצליח להפתיע. לרעה. הזמנו את הראנצ'קיד (15 ש"ח) – ההמבורגר הכי קטן בתפריט כדי לסגור פינה. אמנם ידענו מראש שהוא קטן, אבל נחרדנו למראה ההפרש הבלתי נסלח בין קוטר הקציצה לבין זה של הלחמנייה. והביס בלחמנייה העבשה היה כל כך רע, שהוא הצליח להמחיש במדויק את הטעם שאני מדמיינת שיש לאוכל בהמבורגרי.
גולת הכותרת של הארוחה העצובה הזו היא הלוטוספאי, מילה חדשה בעברית בתרגום ישיר מ"צרבת". זהו שניצל ב' שעשה ככל הנראה כמה בחירות לא נכונות בחיים והגיע להיות מרוח בחוסר חן בממרח קרמל מבפנים. לקחתי ביס ונתתי לאורי הידיד שסחבתי איתי להרפתקה את כולו, כי אני אמנם שונאת את עצמי, אבל לא עד כדי כך. יש משהו ברעיונות שנשמעים על הנייר כל כך גרועים, שאתה אומר לעצמך: "משהו שם חייב בכל זאת לעבוד. אף אחד לא יעשה משהו כל כך מזעזע". ובכן, במקרה של השוקופאי לוטוס – הקנקן מעיד יפה מאוד על מה שיש בתוכו. זה בדיוק כמו שזה נשמע, ולא בקטע טוב.
כל התענוג הזה עלה לי 80 ש"ח שזה מחיר מופרז בממדים שאין לי מילים לתאר. איך בורגראנץ' מתירים לעצמם לנהוג ככה? אמנם הסלוגן שלהם הוא "הכי ישראלי שיש" ואין יותר ישראלי מלהעתיק את אמריקה בצורה מביכה וכושלת, אבל בכל מקום בו נמצא בורגראנץ' יש בקרבת מקום רשת מזון שמגישה מנות סבירות בגודל ובטעם – ובאותו המחיר. לא ברור מי הלקוחות שאמורים ליהנות מהתפריט המתחדש של בורגראנץ' ואם אתם נתקלים באחד כזה, תושיטו יד לעזרה.