לא סנסציה: טעמנו את הבורגר הטבעוני שכולם מדברים עליו

במאבק המוצדק של תנועת הטבעונות יש כמה חזיתות: התודעתית, החברתית, האקלימית, האידיאולוגית, התזונתית והמיתולוגית. לא רגע, זה לא נשמע הגיוני. סליחה, אני פשוט לא טבעוני. אני מודה שעם כל הטענות המוצדקות של כל החזיתות החשובות האלו, אני מייצג את אלו שלמרבה הצער צריכים שישכנעו אותם, בסופו של דבר, בעזרת החזית האחרונה, זו של הטעם. כן, אני יודע, החיך מתרגל בסוף לסקאלת טעמים אחרת, אבל כפי שהחברות המסחריות מתחילות להבין, הדרך לקיבתם של קרניסטים היא דרך לשונם, ולא דרך מצפונם.

כך לפחות הבינה חברת נסטלה העולמית, מה שהוביל ליצירת מתחרה נוסף בשוק ההולך וגדל של מוצרים טבעוניים המחקים את טעמו של הבשר. הסנסשיונל, שמצטרף לביונד ולאימפוסיבל, הוא הבורגר הטבעוני החדש שהגיע ממש עכשיו לישראל. מעבר להשקה בסופר הקרוב לביתכם, שתי המבורגריות תל אביביות לקחו על עצמן להוסיף לתפריט המבורגר עם קציצת סנסשיונל – ההמבורגריה הטבעונית ריינבו והרשת של עומר מילר, סוסו אנד סאנס. מכיוון שלפני כמה שבועות נאלצתי לפרגן למילר על הטוסטיה שלו "לאון" ולפרגן לו פעמיים רצוף יעלה לי בחתיכה מנשמתי, יצאתי לבדוק אם הסנסשיונל של ריינבו מצליח להתחרות בדבר האמתי.

הופתעתי לגלות עד כמה ריינבו נראית – וסליחה אם זה דרך פוגענית להחמיא – כמו המבורגריה אמתית. זה לא רק הלוק האופייני עם הלוח שעליו כתובות המנות בגיר, הדלפק הרחב והפלאנצ'ה הרוחשת, אלא גם הריח, האווירה ווייב ה"לא-בא-לי-להיות-כאן" הכללית של עובדי הדלפק. הרגשתי בבית. האמת שהיה משמח לראות מקום עם אפשרויות בחירה גם לחובבי הבורגר הטבעונים, אבל עם כל הכבוד לביונד ולקציצות המקומיות, אני באתי לטעום משהו סנסשיונלי. הזמנתי מנה אחת של הכמו-בורגר של נסטלה (47 ש"ח) עם תוספת צ'דר, ביצה ובייקון (17 ש"ח). אלו, כמובן, לא צ'דר, ביצה ובייקון אמתיים, כי טבעונות, אז אולי ראוי יותר לקרוא להם "צ'דר", "ביצה" ו"בייקון".

בכל פעם שאני משחק את המשחק הדמיוני "האם הייתי יכול להפוך לטבעוני", המבורגר תמיד יהיה הדבר הראשון שאני חושב שיחסר לי. יש מנות יותר יומיומיות, מנות יותר יוקרתיות ומנות יותר ממלאות ממנו, אבל אין מנה מספקת, מנחמת ומשמחת לבב אנוש יותר מהמבורגר טוב. אני באמת ובתמים חושב שגם לחברי הטבעונים מגיע ליהנות מהאושר בלחמניה הזה, ושמח לראות את ההתקדמות של הבורגרים הטבעוניים מקציצות עדשים מפוקפקות למנות שמצליחות לחקות את הבשר, למי שעדיין מתגעגע לטעם. כמו הביונד, גם הסנסשיונל מצליח להתקרב, אבל לא נותן את המכה האחרונה.

הקציצה באמת מזכירה את הביונד. טיפה פחות שמנונית ממנו אבל כנגזרת מכך, גם טיפה פחות עסיסית. ההבטחות של נסטלה להמבורגר "שמגיר מיצים כמו בשר" קצת מוגזמות, ולמרות שהיא לא יבשה לחלוטין, היא בהחלט לא קציצה שחיה בזכות עצמה. "רוטב אלף האיים" שמוגש איתה בהחלט תורם, אבל בשביל החוויה המלאה מומלץ מאוד להזמין גם את הטופינגס, מכיוון שהם עוזרים להכל להרגיש הרבה יותר דומה לדבר האמתי. הבייקון היה עם טעם מעושן, הביצה אמנם הרגישה יותר כמו מקושקשת מאשר כמו ביצת עין, אבל טעמה היה מצוין והיא ממש החמיאה לקציצה, שלבדה היתה בעלת טעם לוואי חמצמץ קטן ומינורי. 

מה שכל הטבעונים שכבר עשור מחפשים תחליף לא מבינים זה שרמת ההמבורגרים של תל אביב קפצה בעשרות מונים בשנים האחרונות. בורגר שנחשב לטופ לפני עשור היום בקושי מגרד את רשימת חמישים הבורגרים הטובים בעיר. הבורגרים הטבעוניים, עם כמה שהתקדמו בעצמם בקצב אקספוננציאלי, עדיין נשארו מאחור, והסנסשיונל של ריינבו שווה ערך בעיני להמבורגר הכי טוב לפני עשור. אני חושב שזה היה וולפנייטס, טיפה לפני שהגיעו כל הויטרינה והגורמה והאמריקה. זה טוב, אין ספק, וזה יכול להוות תחליף מספק עבור מי שמתגעגע לטעם של המבורגר, אבל עבור קרניסטים שבלוטות הטעם שלהם חזקות יותר מהמצפון, זה לא מצליח לקלוע לרף. מצד שני, בקצב הזה אנחנו לא רחוקים מהיום שבו הבורגר הטבעוני ינצח.

ריינבו, המלך ג'ורג' 77, א'-ה' 12:00-23:00, ו' 12:00-14:00, ש' 17:00-23:00, 03-5223040