הביס שהפתיע אותנו: הים אותו ים, אבל וואו איזה דגים

למעט אולי גולשים ודייגים, כמעט ואין תל אביבי שלא עוברת לו המחשבה המטופשת "אני צריך ללכת יותר לים". חודש ינואר הקיצי, שנפל עלינו בדיוק בסגר נוסף, הזכיר באופן כואב את העובדה שתל אביב היא עיר שחיה ונושמת את האוויר המלוח של הים. זו הריאה שלנו, המקום אליו, לא בשונה מכל הנחלים, כל התל אביבים זורמים בסוף. ואז מגיעים לים ונזכרים בלכלוך, ברעש, בחול, בזיהום, בילדים שנופלים לך בדיוק על השמיכה שהבאת ומפילים את היין שמתערבב עם החול לעוגת בוץ דוחה במיוחד שלא תצליחו להוריד את הריח שלה מהכפכפים. 

עד הפעם הבאה שאזכר שאני בעצם שונא ללכת לים, הגעגוע נוכח והסגר חונק חנונים ממושמעים שכמותי. היה לי חשק לטעימה קטנה מהים, אז שמתי את בגד הים שלי, ארזתי מגבת ופתחתי את וולט כדי להזמין מבטשון. שלוחת הבר-מסעדה של חנות הדגים הוותיקה (כבר 60 שנה במים) הצטרפה לאחרונה לוולט ותהיתי ביני לבין בטני אם במקום שאזרום לים, אולי אצליח להזרים אותו אלי. הזמנתי שלוש מנות יחסית בסיסיות: סביצ'ה (49 ש"ח), כריך דג כבוש (42 ש"ח) ופיש אנד צ'יפס (72 ש"ח), קלאסיקות בכל דוכן דגים ועל אחת כמה וכמה לבר-מסעדה-חנות-דגים כזו, כי בכל הנוגע לענייני ים, אין כמו הבייסיקס.

כל מה שאתם צריכים לדעת על מסעדת דגים נמצא בסביצ'ה. רמת הטריות, רף היצירתיות, כמה הם יהיו נדיבים ובכמה דאגה יש להם לחוויית אכילה מצוינת. אוקיי, אולי לא תלמדו מזה אם המשלוח מגיע חם, אבל חוץ מזה, הכל. הסביצ'ה של בטשון הגיעה ארוזה בקופסה עגולה רחבה, ערימת קוביות דג טריות שנצצו בורדרדות מפתה בצד אחד, יחד עם מעט אפרסמון חתוך, עשבי תיבול בנדיבות (כוסברה, נענע ובצל ירוק) פוזרו סביבה וקומץ מכובד של שקד קלוי קצוץ ומלח גס היו מגולגלים בפינת שקית שהונחו בפנים. שתי פרוסות טוסט מחמצת ומעט שמן זית צורפו בצד, כך שהלכה למעשה השליטה על התיבול היתה לחלוטין בידי. לצערי, שכחו לשים לי צ'ילי.

אבל עמוק על המחסור בצ'ילי (לא בתמונה: אפרסמון!). בטשון בר דגים (צילום: יחסי ציבור)

אחרי מלאכת ההרכבה ואבל עמוק על מחסור בצ'ילי, נגסתי אחת אחד הביסים היותר מפתיעים – זו סביצ'ה פשוטה ומאוד בסיסית, לא עזה בטעמה אבל פשוט מנת פתיחה מושלמת. השימוש באפרסמון מקפיץ אותו ממאכל שבדרך כלל בעיקר מהווה מכת טעם לטאץ קטן ונהדר שמערבב בין טעמי הים הטריים למתיקות קלה. למעט היעדר הצ'ילי, זה היה הסיפתח הכי מושלם למשלוח שיכלתי לבקש. 

אחריו המשכתי לכריך הדג הכבוש וגיליתי גם הפעם את אותו מתכון מנצח: דג טרי ובוהק (הפעם בכבישה עדינה ביותר), רכיבים טריים במיוחד (הבגט מצטיין במיוחד עם שילוב אידיאלי בין קראנץ' חיצוני לרכות פנימית) ופשטות גדולה עם מקוריות קטנה. הבחירה, למשל, בבצל סגול מוחמץ הצליחה לצבוע את הכריך בטעם מרענן אפילו יותר (ובצבע סגלגל מהמם), ולאזן את טעמי הדג לכריך פשוט שמרגיש מפואר. יחסית למחירו, הוא אפילו בגודל נאה לכריך ימי שכזה.

רק תוסיפו עוד איולי טרטר, בחייאת. בטשון בר דגים (צילום: יחסי ציבור)

אל הפיש אנד צ'יפס הגעתי רק בסיום, למרות שזו המנה היחידה שאמורה להיאכל חמה. מה לעשות, דעתי הוסחה בעזרת סביצ'ה וכריך, אני רק בן אדם. הופתעתי לגלות שבעזרת אריזה חכמה (קופסת קרטון עם שני חורי אוורור ושקית נייר שעוטפת את הצ'יפס ומפרידה מהפיש) היא נשארה חמה ופריכה כאחת. הדג המטוגן צופה בבלילה דקה וקראנצ'ית מלאת טעם, כשהדג עצמו שומר עסיסיות ומגיר טעמים ולא רק שמן כמו שלעיתים דג כזה נוטה לספוח. למעשה, הוא ממש לא היה שמנוני מדי. וזה נדיר. הצ'יפס גם הוא היה הפתעה משגעת, קוביות תפוד שאני רק יכול לנחש שטוגנו 40 פעם כי זו היתה מעטפת קראנץ' חלומית שמכסה רכות טעימה כל כך. 

התלונה היחידה, למעט השאיפה לצ'ילי, היה בגזרת המטבל למנה. הרוטב איולי טרטר היה טעים מאוד, והשאיר את המנה באזורי הים ממנו הגיעה, אבל הגיע באותה קופסת רטבים קטנה שהתרגלנו אליה. במנה שבה רק הצ'יפס מבקש רוטב זה עוד סביר, אבל מנה כזו שנולדה להיטבל – זה הספיק בקושי לחצי. אמנם אפשר לקנות רוטב נוסף בעלות של שנקל, אבל בחייכם, אולי פשוט תוסיפו עוד אחד למנה מראש? אם הייתי יודע שיחסר הייתי מזמין, כי קצת מבאס לקבל כזו מנה טובה ולפספס נקודות על דבר כזה קטן שמשנה את חווית האכילה באופן משמעותי. אבל על מה אני מתלונן? בים אין סיכוי שהייתי מקבל מנה מוצלחת שכזו. הכי טוב להישאר בבית. 

בטשון בר דגים, קרליבך 29, ו'-ד' 11:30-17:00, ה' 11:30-22:00, סגור ביום א'. 077-5575315 בוולט