אם אתם צריכים לבחור הצגה אחת לחנוכה, אל תפספסו את "בילבי"

בין דמעות של צחוק לשיחה עם נלי תגר, החזרות להצגה "בילבי" הזכירו לאימא ואלונה שהגישה המנומשת לחיים משפרת אותם פלאים

המחזמר "בילבי" (צילום: רונן אקרמן, באדיבות תיאטרון תל אביב)
המחזמר "בילבי" (צילום: רונן אקרמן, באדיבות תיאטרון תל אביב)

אימא: את יודעת מה הזיכרון הכי חזק שיש לי עליך בהקשר של בילבי?

אלונה:
מה?

אימא:
גן חובה שלך, בפורים, כל הבנות בגן מחופשות לאלזה ורק את מחופשת לבילבי.

אלונה:
זה היה גדול. הן כולן כולן התחפשו לאלזה.

אימא:
ואת ישבת לך שם עם צמות ג'ינג'יות, נעליים שלי שענקיות עלייך בעשר מידות ובובת קוף על הכתף. זאת הסיבה שהחלטתי לקחת אותך לחזרות להצגה "בילבי".

אלונה:
אני מאד אוהבת את בילבי. מאז שאני קטנה.

אימא:
נכון. זה התחיל מזה שראית את הסרט הישן בערך אלף פעם, ואז הקראתי לך את הספר.

אלונה:
ואז גם קראתי אותו לבד.

משתתפי המחזמר "בילבי" (צילום: רונן אקרמן, באדיבות תיאטרון תל אביב)
משתתפי המחזמר "בילבי" (צילום: רונן אקרמן, באדיבות תיאטרון תל אביב)


אימא:
אז מה את כל כך אוהבת בבילבי?

אלונה:
אני אוהבת את זה שהיא ילדה מוזרה, מיוחדת וקסומה, שלכל מקום שאליו היא מגיעה קורה משהו מוזר ומיוחד. כשהיא נכנסת לכיתה בבית ספר נהיה בלגן, כשהיא בבית שלה היא שותה לימונדה מהעץ ומרימה סוס לבדה, כשהיא פותחת תיבה יש בה מלא מטבעות זהב…

אימא:
אני חושבת שילדים ומבוגרים אוהבים את בילבי כי היא גם מסמלת חופש.

אלונה:
כן, היא חושבת שכל אחד צריך לעשות מה שבא לו.

אימא:
אם היית בילבי מה היית עושה אחרת?

אלונה:
הייתי הופכת את בית ספר למקום שלא משעמם בו. הייתי בוחרת שילמדו רק אומנות, שפה, מוסיקה, אנגלית ומתמטיקה.

אימא:
מתמטיקה? הפתעת.

אלונה:
כן, אני חושבת שמתמטיקה זה חשוב לחיים, אבל לא יותר מדי שיעורים. והייתי מעצבת את הכיתות בעיצוב צבעוני. הייתי מחלקת כל כיתה לצד שהבנות מעצבות, ולצד שהבנים מעצבים.

אימא:
אה ממש כמו הפרדה באוטובוסים בבני ברק.

אלונה:
לא, כי בצד של הבנות היה מקום קטן גם לבנים, ובצד של הבנים מקום קטן לבנות. היה עירבוב. ולכל תלמיד היה פוף ושולחן קטן ונמוך משלו.

אימא:
נחמד. מה לגבי הנוכחות של אבא ואמא בחיים שלך?

אלונה:
הייתי עושה שכשאבא ואמא מעצבנים אותי, אני יכולה פשוט להעלים אותם

אלונה מסתננת לחזרות למחזמר "בילבי" (צילום: מיכל ורשאי-ארלוק)
אלונה מסתננת לחזרות למחזמר "בילבי" (צילום: מיכל ורשאי-ארלוק)


אימא:
פשוט. אז בואי ספרי לי מה ראינו בחזרות?

אלונה:
ראיתי שתי סצינות מתוך ההצגה. סצנה אחת של אבא של בילבי ושל הפיראטים, וסצנה שנייה של בילבי בכתה של טומי ואניקה. וראיתי גם את הסוס שיהיה בהצגה, ואפילו רכבתי עליו, ודיברתי עם נלי תגר שמשחקת את בילבי.

אימא:
מה למדת מהשיחה עם נלי?

אלונה:
שגם היא מאד אוהבת את בילבי, שבשבילה היא סוג של מודל לחיקוי, של מישהי שמוצאת את הטוב בכל דבר, שלא נעלבת, שמוצאת פתרונות יצירתיים לבעיות.

אימא:
היא אמרה לך משהו נורא יפה, שבעיניה בילבי היא באמת הילדה הכי חזקה בעולם.

אלונה:
נכון, אבל שהחוזק שלה הוא לא רק מבחוץ, הוא גם מבפנים.

אימא:
את מרגישה חזקה?

אלונה:
רוב הזמן, אבל לפעמים אני כן מאד נעלבת.

אימא:
ואיזה מחשבה "בילבאית" הייתה יכולה לעזור לך ברגעים כאלו?

אלונה:
מחשבה שאומרת "לא כדאי לכם להתעסק איתי, כי אני חזקה".

אימא:
מחשבה מעולה. ספרי לי עוד על הסצינות שראינו.

אלונה:
בסצינת הפיראטים השחקנים שרו ורקדו, וזה נראה מעולה. הייתה אווירה פיראטית מושלמת.

אימא:
נכון, אפילו שחדר החזרות היה ריק יחסית, הם מילאו אותו באנרגיה שמחה של פיראטים.

אלונה והסוס (צילום: מיכל ורשאי-ארלוק)
אלונה והסוס (צילום: מיכל ורשאי-ארלוק)


אלונה:
לגמרי. והסצינה של הכתה היתה מצחיקה בטירוף!

אימא:
שמתי לב שאת לא הפסקת לצחוק. מה היה כל כך מצחיק בה?

אלונה:
שמי ששיחק את המורה, אביעד בנטוב, היה נורא נורא מצחיק. כל פרצוף שהוא עשה היה גאוני. איך שהוא דיבר, והתנועות ידיים, הוא פשוט מצחיק!

אימא:
ומה חשבת על הבחירה בנלי לשחק את בילבי?

אלונה:
בחירה מעולה כי נלי היא שחקנית מעולה. אני ראיתי אותה בכל מיני סדרות, וראיתי שהיא יודעת לשחק כל מיני דמויות, ובילבי היא שילוב כזה של כל מיני דמויות. היא גם ילדה, והיא גם שובבה, ומצחיקה, וחכמה ויכולה להיות גם מפחידה. ונלי היא כזאת ילדה מבפנים, והיא כיפית כזאת.

אימא:
אני גם הרגשתי שממש מרגש אותה לשחק את בילבי.

אלונה:
נכון, היו לה דמעות בעיניים כשהיא דיברה על בילבי.

אימא:
אז איך את חושבת שהולכת להיות ההצגה?

אלונה:
היא הולכת להיות מעולה. למרות שלא ראיתי את כל הסצינות, אני כבר יודעת.

אימא:
אני מסכימה איתך. מרגיש שזו הולכת להיות הצגה כיפית, מצחיקה, מרגשת ובעיקר איכותית. מה שמוביל אותי לנושא הבא – אני מרגישה שבחנוכה יש הרבה אירועי ילדים שהם פח.

אלונה:
אמא! פסטיגל זה לא פח.

אימא:
אני לא אמרתי פסטיגל, את אמרת… בכל אופן כל ההצגות האלו עם המפורסמים והמפורסמות וכוכבי הרשת…

אלונה:
מה הבעיה איתם?

אימא:
שהם מעלים מופעים צעקניים שמביכים אותי ומעציבים אותי. ואז פתאום ראיתי שהולכים להעלות את 'בילבי', בהפקה עם שחקנים מעולים כמו נלי תגר ואודי ואביעד, וגרייניק ואלתרמן, וציפי שביט, ושמביים את ההצגה במאי התיאטרון רפי ניב, וזה ממש שימח אותי שתהיה בחנוכה הצגת תאטרון אמיתית שארצה לקחת אתכם אליה.

אלונה:
צודקת, ואם הייתי אמא אז בטח הייתי חושבת כמוך.

אימא:
אז מה את אומרת? אפשר לבטל את הכרטיסים לפסטיגל?

אלונה:
ממש לא!