טעמנו את הביסלי וואסאבי החדש ורצנו לצחצח שיניים

כל חריף מורגש בחלק אחר של הפנים. את הוואסאבי מרגישים באף. מה זה מרגישים? אחרי שלושה ביסים של ביסלי וואסאבי חוויתי דליפה חמורה. מביך, חשבתי שימי כקלישאה של אשכנזייה נגמרו, אבל כנראה שמאשכנז באת ולאשכנז תשובי. בבושה מסוימת אגיד שאת הביסלי החדש אין צורך להגיש לצד כוס חלב ולחצן מצוקה, אבל רצוי לדאוג לכוס מים וחבילת טישו.

על האריזה של ביסלי וואסאבי מופיעה דוגמה דהויה של מנדלה, שפריץ של צבע ירוק שיענו רוסס מתוך פחית. הסאבטקסט ברור: "זה יפני – אבל גם גזעי ומדליק!", ועוד לא דיברנו על הצ'ופסטיקס שהודבקו בין הביסלים כדי שחלילה לא ייצא גזעי ומדליק מדי. היה עדיף כבר לשים חתול מזל זהוב ולזרום עם החשדות שמדובר במחווה ל"באסה סבבה" של נטע ברזילי, אבל נו, מי צריך קלאסה במדינה שיש בה את "קאוואי" של סטטיק ובן אל.

החריפות של החטיף מעודנת בתחילה אך נערמת ומצטברת עם כל ביס. הביסלים עצמם הם פסטה פוזילי, כמו ביסלי גריל המוכר והאהוב, אבל גדולים יותר. השילוב של עודף המונוסודיום גלוטומט, המאפיין המוביל של הביסלי באשר הוא, עם החריפות המוכרת של הוואסאבי יוצר טעם אינטינסיבי וכבד, שכנראה היה עובד יותר טוב עם פסטה קטנה יותר. כמו כל ביסלי, גם הסוג הזה ממכר וגורם ליד להידחף כמו מעצמה אל השקית שוב ושוב, אבל מי שאינם חובבי הסוג המסוים הזה של החריפות כנראה יעצרו את עצמם לפני הסוף. אני, שמגדירה את עצמי כחובבת חריף במידה בינונית, לא סיימתי שקית של 60 גרם. מי שממש אוהבים וואסאבי בטח יהנו מהביסלי כתחליף לאפונת וואסאבי, החטיף הטוב יותר בקטגוריה, שלמרבה הצער איננו זמין בכל סופר. ביסלי פיצה, לעומת זאת, דווקא כן. אין צדק בעולם.

מה זה: חטיף בטעם אפטר טייסט חרפרף.

הטוב: יציאה טובה לחובבי הז'אנר, יעבוד יופי במסיבה כשהוא מעורבב באותה קערה עם במבה.

הרע: כמו כל ביסלי, יעשה לכם דודא לצחצח שיניים.

מחיר: 4 ש"ח.