אחרי שנים של דחיות ומחלה, סלין דיון שוב על במה מול 35 אלף מעריצים ובעיקר מעריצות בפריז. גם בלי רקדנים או תפאורה מפוצצת, המופע הארוך, הקהל הבוכה וההתרגשות הלא-מזויפת שלה הופכים את הקאמבק לרגע שקשה לעמוד בפניו
אורית דיקמן ולינדה חרמון הן שתי חברות ילדות בנות 47. מעבר לכל המשותף ביניהן, שתיהן גם מעריצות מילדות של סלין דיון. כשהגיעה הבשורה ב-2019 שהזמרת הקנדית המצליחה תגיע לישראל, מיהרו השתיים לקנות כרטיסים וחיכו בקוצר רוח. לקורונה היו תוכניות אחרות, אך גם הדחייה לא גרמה להן להרים ידיים. עם זאת, כשדיון הכריזה בסוף 2022 שחלתה בתסמונת האדם הנוקשה – חשבו השתיים שכלו כל הקיצים על הסיכוי לקבל קצת מכוחה של האהבה בלייב. לכן, כשהוכרזה סדרת ההופעות הנוכחית של סלין דיון בפריז (בנאנטר, למעשה. תחשבו הרמת גן/גבעתיים של פריז), לאורית וללינדה לא היה ספק: הן יהיו שם. השתיים קנו חבילת נופש הכוללת כרטיסים להופעה השנייה בסדרה ("בכוונה לא לראשונה, למקרה שבה היא תתרגש יותר מדי ותעשה טעויות") והתייצבו ב-Plenitude Arena (לשעבר Paris La Défense Arena), לצד עוד 35 אלף צופים.
>> המאמי חזרה? ההופעה של נינט טייב הסתיימה בבעיטה לפרצוף
"ידענו שזה יכול להיות הטור האחרון שלה, ולכן אולי זו ההזדמנות האחרונה שלנו להגשים את החלום", אומרת לינדה. "כשהיא הודיעה על חזרה – מבחינתי זה היה SOS. ישר חיפשנו כרטיסים ועשינו הכל כדי להגיע". מבחינתן, זה היה שווה את זה. "הופעה מדהימה. רמה גבוהה. היה מרגש ביותר", אומרת אורית. "לא מעט אנשים בכו, כולל אני". לינדה מצטרפת להתרגשות. "היה שווה כל שקל. זו הפעם הראשונה שאנחנו טסות לחו"ל במיוחד עבור הופעה, ואני מוכנה לעשות את זה עוד פעם. אנחנו כבר מתכננות על הסיבוב של 2027".
יומיים לאחר מכן, יום שישי בערב, אני יוצא לבחון את העניין בעצמי. שעה וחצי לפני שעת ההתחלה הרשמית של המופע – הדרך מתחנת המטרו לארנה כבר עמוסה. הקהל, כך נראה, מובהק למדי. רוב נשי ניכר, במגוון גילים. מנשים בשנות ה-20 לחייהן ועד כאלה שיכולות להיות האמא שלהן, ולעתים אולי אפילו הסבתא. חלקן לבושות בחולצות ממותגות של סלין דיון. לא מעט חולצות וז'קטים עטורי נצנצים בוהקים באזור. הגברים נראים בעיקר מקטגוריית "בת הזוג לקחה אותי" ומקטגוריית הגייז. "אני כאן כדי לסקר את המופע לטיים אאוט", אני אומר לישראלית שבה אני נתקל, חלק מקבוצה של שלוש נשים שטסו לפריז עבור המופע הזה. "זה בסדר, לא צריך סיפור כיסוי", היא עונה. "לא, באמת, את תוכלי לקרוא את זה מחר-מחרתיים".
עד כמה מובהקת חלוקת המינים אפשר ללמוד מהתור לשירותים. זה של הנשים משתרך עד אין קץ. הסיבה שגם התור לגברים אינו קצר במיוחד היא נשים שהתייאשו מהתור שלהן ופשוט עברו לעמוד בזה של בני המין השני. בפנים, הן ייכנסו לתאים בעוד הגברים יפנו למשתנות. דוכן המרצ'נדייז פעיל גם הוא, עם טי-שירטים ב-50 יורו, סווטשירט ב-85 וקפוצ'ון בלא פחות מ-105 יורו. את ההתרגשות אפשר להרגיש באוויר, אך היא בולטת עוד יותר כשנכנסים לאולם.
כיאה לדיווה, דיון עולה לבמה יותר מחצי שעה אחרי זמן ההתחלה הרשמי. הקהל, שחלקו יושב עם כוסות משקה הממותגות עם דמותה, כנראה ציפה לעמידה בזמנים. אחרי רבע שעת המתנה הוא מתחיל לשיר את שמה ומוחא כפיים. כך אומרים בצרפתית "נו, יאללה כבר". כשדיון עולה, היא עושה זאת דרך וילון, בסגנון של הצגות תיאטרון. הקהל עף עליה עוד לפני שהוציאה מילה מהפה. נדמה שהיא יכולה לשיר את ספר הטלפונים של תל אביב, סליחה – של פריז, ועדיין לקבל תשואות.
הבמה, כפי שציינו צמד הישראליות, מינימליסטית. ללא תועפות של תפאורה וקישוטים. רק הזמרת, נגנים מתחלפים וזמרי ליווי שצצים לעתים ואז הולכים. היא עולה בשמלה שחורה, מסתכלת על הארנה הגדושה בהתפעלות וממחישה את התרגשותה בווייב של כלה ביום חתונתה ובהנחת יד על החזה. כשהיא מתחילה לשיר את השיר הראשון – On ne change pas – יש חשמל באוויר. בשיר השני – Destin – הקהל כבר מוחא כפיים כמעט לכל אורכו. דיון מדברת לקהל בעיקר בצרפתית, אך בשלב מסוים נותנת גם כמה משפטים באנגלית. "אני יודעת שיש כאן אנשים מכל העולם. אם זו הפעם הראשונה שלכם בפריז, אני מקווה שתתאהבו בה כמוני. הבטחתי לחזור לבמה הזאת. עכשיו כולנו כאן ביחד".
לקלף את הציניות
חייבים להודות: גם מי שכלל לא מתחבר לז'אנר של סלין דיון יתקשה להימנע מקילוף הציניות שלו מול התנהלותה הבימתית. הניצחון שבעצם קיומו של המופע והתרגשותה הניכרת והעקבית עושים חשק לחבק אותה (בתקווה שהדבר לא יפגע בגופה הכחוש והפריך). מצד שני, ההתרגשות הזאת כמעט לא פוגעת בביצועים. הקול שלה אינו גדול, אך הוא מחזיק היטב את השירים. רק ממש בשיר האחרון – Pour que tu m'aimes encore – היא נשנקת לרגע ומבקשת מהקהל להמשיך לשיר במקומה. הוא, כמובן, עושה זאת בשמחה, והיא מצטרפת בחזרה בבית הבא.
בדרך לשם היא עברה בין להיטיה הגדולים, כולל My Heart Will Go On והדואט המוכר מהסרט של דיסני Beauty and the Beast ברצף, עם זמר הליווי ברנב ולסן. כל להיט כזה רושם תגובת קהל ערה מהרגיל, עם דגש על The Power of Love. במהלך המופע היא מחליפה מספר תלבושות וסגנונות. בהתחלה היא נתמכת ברביעיית כלי מיתר. לפתע היא עם תלבושת שמזכירה קצת את אלו שמייקל ג'קסון היה לובש. אולי לכן היא גם רוקדת באותו השלב בנענוע אגן כמוהו.
לרגע היא רוקרית, עם גיטריסט לידה, וברגע אחר היא נותנת קטע אופראי, לבושה במשהו נוצתי. במהלך מחרוזת שירים היא מפתיעה עם Sweet Dreams (Are Made of This) של יורית'מיקס, שקצת מתקשה להתלבש על הפרסונה שלה, אבל בכל זאת עובר. עוד זמר ליווי עולה. אחר כך פתאום צצה לה מקהלה. הפסנתרן שם כל הזמן. כן, בהחלט יש פה גיוון. לעתים הוא מרגיש קצת מיש-מש, אך לרוב הוא חינני.
???? Céline Dion en forme ce soir, de retour de son show, prends un moment pour chanter avec son public venu l'attendre devant son hôtel ❤️#CelineDionpic.twitter.com/7wW2poYmqt
— NewsCelineDion (@NewsDion)September 18, 2026
לקראת הסוף עולה על הבמה נציג של ההפקה ומגיש לה זר פרחים. ההתרגשות שוב ניכרת. "הגשמתי חלום", היא אומרת. ביום שאחרי ההופעה עולה ל-X תיעוד שלה מהמשך אותו הערב. אחרי ההופעה היא חזרה למלון, נעמדה על מכונית ושרה למעריצים. וכך, אם למישהו עוד היה ספק, עכשיו ברור: She's not faking it.
גילוי נאות: הכרטיס להופעה סופק על ידי חברת און טור, המשווקת חבילות להופעות של סלין דיון. הכתב מתגורר בפריז.