בן של כלב

"חצי שנה אחרי הפרידה חברה משותפת מתקשרת אליי ומספרת לי: 'את יודעת שנולד להם ילד'?". סיפורי פרידות שיגרמו לכם להרגיש רע, אבל בחברה טובה

לב שבור (צילום: שאטרסטוק)
לב שבור (צילום: שאטרסטוק)
26 ביולי 2018

 

>> לכל סיפורי הפרידות

"היינו יחד כמעט שלוש שנים. יומיים אחרי שעברתי לגור במרכז הוא עבר לגור איתי ומאז היינו בלתי נפרדים. חצי שנה לפני הפרידה סבתא שלי, שהייתה כל עולמי, נפטרה. הוא לא תמך בי בכל תקופת האבל ואת ההיעדרות הפיזית שלו הוא תירץ במיליון תירוצים בזמן שניסיתי לתרץ לעצמי בשמו את ההיעדרות המנטלית.

"הייתה לנו שכנה שגרה שתי קומות מתחתינו – בחורה אנטיפתית וצינית שבורכה אמנם בגב כלכלי חזק מאוד (שלי אין ולו מאוד קסם), אבל קצת פחות באנושיות. היא הייתה רעה לכולם, חוץ מאליו. בהתחלה ריחמנו עליה אז היינו באים שנינו לארח לה חברה, לעשן סיגריה, לטייל עם הכלבים. אחרי תקופה הביקורים הפכו להיות הביקורים שלו אצלה לבד. האמנתי בו ובנו אז לא חשדתי בכלום. רק חשבתי לעצמי איזה לב טוב יש לו ואיך הוא תמיד יודע להכיל ולקבל את כולם כמו שהם.

"בוקר אחר הוא התקשר אליי כדי להעיר אותי לעבודה, עניתי לו רגיל ואז הגיע המשפט הבא: 'זה נגמר בינינו'. קמתי, בכיתי ותוך כדי התאפסות על עצמי התחלתי לחפש דירה. תוך 12 שעות כבר היה לי חוזה חתום על דירה חדשה וארגזים ארוזים. גם הכלב המשותף שלנו עבר אליי. כמה ימים לאחר מכן, באמצע הלילה, הוא התקשר אליי שיכור ובוכה, מיילל שהוא אוהב אותי ורוצה שנחזור, אבל אני כבר ידעתי שזה באמת נגמר. חצי שנה מאותו יום, חברה משותפת מתקשרת אליי ומספרת לי: 'את יודעת שנולד להם ילד'? ולא רק זה, הוא חולק שם פרטי עם הכלב שאת והוא אימצתם יחד'".