בנייה ירוקה באוניברסיטת תל אביב: מבחן המציאות

הגדרות הגבוהות ותלוליות העפר בכל רחבי האוניברסיטה טומנות בחובן רעיונות גדולים למבנים חדשניים, בדגש על קיימות ובנייה ירוקה. בחוג לאדריכלות באוניברסיטת תל אביב מבינים שהעתיד הוא ירוק, ואדריכלי העתיד לומדים על כך במסגרת קורס "קיימות עירונית ובנייה ירוקה", שמעבירה ד"ר חופית יצחק בן שלום, מרצה באוניברסיטת תל אביב ובמכללת סמי שמעון.

הצטרפתי לסיור יחד עם תלמידי ותלמידות החוג לאדריכלות בשלושה מבנים חדשים, שעתידים לשנות את פני הקמפוס בתוך מספר שנים: בניין ננו טכנולוגיה, בניין לורי לוקי ובניין צ'ק פוינט. את הסיור הובילה נעה חקאק, שותפה וראש צוות מחלקת קיימות ב-WAWA, חברה לייעוץ לאדריכלות ובנייה ירוקה. החברה מלווה באופן צמוד את התכנון והבנייה של שלושת המבנים. חקאק עצמה היא בוגרת אוניברסיטת תל אביב בתואר ראשון בביולוגיה ותואר שני בביה"ס ללימודי סביבה ע"ש פורטר.

"מה שהתורם רוצה, זה מה שיקרה"

אחד מהאתגרים המרכזיים שעומדים בפני פרויקט של בנייה ירוקה באוניברסיטה, הוא השטח המוגבל. כרי הדשא והצמחייה הולכים ומצטמצמים לטובת בניינים: "היכן שנמצא היום בניין צ'ק פוינט, היה דשא ענק", מספרת חקאק, "אנחנו מצמצמים את השטחים הפתוחים באוניברסיטה וצריך לראות איך אנחנו מפצים על זה. במקרה של צ'ק פוינט, החניון שהיה ליד הקרקע של המבנה יהפוך למדשאה עם עצים". נקודה מאתגרת נוספת אליה התייחסה חקאק היא חדשנות למול אחידות בנוף: "כל פקולטה באוניברסיטה רוצה להיות משהו 'אחר', כל בניין חדש שבונים צריך להיות 'אחר'. יחד עם זאת, יש צורך בקנה מידה דומה מבחינת הגודל, בכדי שתהיה הרמוניה בין המבנים".

ההדמיות של הבניינים מעוררות התפעלות, אך התוצאה לא תמיד נאמנה לחזון הנוצץ. חקאק מסבירה כי בחיים כמו בחיים, תכנונים לחוד ומציאות לחוד: "הבניינים באוניברסיטה מבוססים על תורמים ולא תמיד יש לנו כסף לעשות דברים שאנחנו רוצים. מה שהתורם ירצה זה מה שיקרה. בדרך כלל התורמים רוצים את המבנים שלהם טובים וירוקים, אך הקול של הבנייה הירוקה מתגמד בהשוואה לקול של התורם והיוזם. בנוסף, הטכנולוגיות משתנות ומתייקרות בשנים שעוברות משלב התכנון ועד הביצוע". ד"ר יצחק בן שלום מוסיפה: "צריך לשים לב לאן הולך כל שקל כדי שהדברים יתבצעו, כי הרבה פעמים הכסף נגמר".

מה בתכנון?

 

בניין ננו טכנולוגיה

 

אדריכלים: מישל רמון, י. גרנות

שטח: 6,500 מ"ר

גובה: 3 קומות + קומה טכנית ומרתף

ייעוד: הנדסת ננו טכנולוגיה

סטטוס: בתכנון, הבנייה טרם החלה

אלמנטים ירוקים:

• המעבדות בבניין צריכות להיות יבשות ונטולות לחות, עובדה שמצריכה שימוש במערכות אוויר צח ומסננים. בבניין יותקנו חיישני פחמן דו-חמצני, שיגרמו למערכות לפעול רק בעת הצורך.
• תאורה טבעית: מעטפת הבניין תהיה מזכוכית בכדי לאפשר תאורה טבעית, בצירוף אלמנטים של בטון/פלדה ליצירת צל.

 

בניין לורי לוקי

אדריכלים: גוטסמן שמלצמן אדריכלים

שטח: 5,000 מ"ר

גובה: 5 קומות

ייעוד: פקולטה לניהול

סטטוס: חפירה ודיפון (תמיכה של הקרקע)

אלמנטים ירוקים:

• תאורה טבעית: פתחים עגולים שחוצים את שתי הקומות העליונות, מאפשרים זרימה של אור טבעי. בנוסף, מתוכנן פטיו עם חלונות זכוכית בקומות התת-קרקעיות, שיאפשר זרימה של אור טבעי גם לקומות אלו.
• שימוש בתוואי השטח: במקום לשטח את השיפוע בקרקע, שתי הקומות התחתונות ייבנו פתוחות מצדן האחד, וסגורות מצדן השני.

 

בניין צ'ק פוינט

אדריכלים: קימל אשכולות

שטח: 6,000 מ"ר

גובה: 5 קומות

ייעוד: בניין למדעי המחשב, שישרת גם קהילות מחוץ לאוניברסיטה (כמו נוער שוחר מדע) אחרי שעות הלימוד.

סטטוס: בבניה

אלמנטים ירוקים:

• חיישני אור שמדליקים את האור רק בתאורה נמוכה, וחיישני נוכחות לכיבוי אוטומטי של תאורה ומיזוג בכיתות ובמעבדות.
• פתח בתקרה (אטריום) שמאפשר הוצאת אוויר חם מהגג וגורם לאוורר טבעי טוב יותר.
• מעטפת הבניין מצופה בחמישה סוגי פיקסלים בגודל 40X40 ס"מ, שהשקיפות והרפלקטיביות שלהם משתנה באמצעות טכנולוגיה של הדפס קרמי. הפיקסלים מאפשרים כניסה של אוויר ורוחות לתוך הבניין.
• ההשקייה של הגינה הגדולה שתיבנה מחוץ לבניין תבוצע כולה באמצעות מי מזגנים.

 

רואים רחוק, רואים ירוק

בנייה ירוקה לא מסתכמת בשלב הבנייה, אלא דורשת תחזוקה והכרה לעומק של מכלול המערכות: "בבניינים כאלה עם מערכות מיוחדות, אב הבית במבנה צריך להיות משכיל עם ידע והבנה – והוא צריך להשתלב כבר בשלב הבנייה, בכדי להכיר את התשתיות", אומרת ד"ר יצחק בן שלום, "קשה להשיג תקן לאב בית בבניין שאפילו לא קיים".

האם הקמפוס יהפוך את פניו בשנים הקרובות? המבנים מתוכננים בצורה בת-קיימא מ-א' ועד ת', אך הצמחייה מצטמצמת, הביצוע מורכב והתקציב תלוי בנדיבות התורמים. על כל פנים, המגמה היא ברורה ונראה כי אלו הם פני העתיד: בנייה מזווית חדישה, חסכונית באנרגיה וידידותית לסביבה.