להתעורר בתיאבון: 12 בתי הקפה עם האוכל הכי טוב בתל אביב

אומרים על התל אביבים שהם יושבים כל היום בבתי קפה. אז אומרים. ואולי גם קצת צודקים. אבל מישהו פעם שאל מה אנחנו עושים בבתי הקפה? ובכן, שותים קפה, ברור, אבל אנחנו גם אוכלים! וכאילו, גם עובדים על הדרך. ובכל זאת, למרות ההרגל, לא בכל בית קפה שמכבד את עצמו אפשר גם לאכול משהו טוב לצד הקפה, ועל כן אספנו לכם את בתי הקפה בעיר שמציעים את שניהם ברמה גבוה ומשביעה.

קפה ברזילי

בקפה ברזילי יש קפה משובח, מאצ'ה מצוינת וגם אוכל טרי ובריא שמכינים במקום. מדובר בארוחה של ממש, ולא, רחמנא ליצלן, מאפה, עוגה או כריך ביס זעיר כסייד קיק לקפה. לא, פה מגישים מנות אידאליות לארוחת צהריים. למשל, תבשיל קארי עוף חמים וטעים, סופר בול בריא ומזין עם כל אבות המזון באשר הם, או סלט טאבולה טופו עשיר בחלבון.
חייבים לנסות: תבשיל קארי עם עוף\טופו עם אורז מלא, כרובית, ירקות שורש וקרם קוקוס.
ברזילי 1

טוני ואסתר

בטוני ואסתר יודעים שלרוב אנחנו מגיעים לשהייה ממושכת, יושבים על הלפטופ עד יעבור זעם, או עד שיגיע איזה רעיון לפיצ'ר. בכל מקרה, מתישהו האמריקנו הגדול בכוס זכוכית ייגמר, ונצטרך לאכול משהו, אז עדיף שהוא יהיה חמים ומנחם. טוב שמכירים אותנו, ומציעים שניצל מושלם עם פירה מושלם לא פחות, או פסטה בולונז מנחמת, ובעיקר- נקניקיה שמנמנה עם פירה ותבשיל שוקרוט.
חייבים לנסות: קל ששניצל.
לוינסקי 39

הכי ביתי. השניצל של טוני ואסתר. צילום: מתוך האינסטגרם של טוני ואסתר

גרציאני

בית הקפה גרציאני חולש על שלושה סניפים בעירנו, ומציע אוכל פשוט נהדר, קפה טוב ואווירה פמיליארית נעימה. לכל סניף יש את הייחוד ואת החן שלו, אבל בכולם תוכלו למצוא פיצה נהדרת, פוקאצ'ה טובה, סלט פנצ'נלה מהנה, ירקות ממולאים לעיתים, וגם מגוון עשיר של כריכים שנע בין בריא, רענן ומזין למושחת, מפנק ומנחם. איזון טוב, ועוד לא דיברנו על העוגות והעוגיות.
חייבים לנסות: סלט פנצנלה
קינג ג'ורג 105, יהודה הלוי 123, שדרות ההשכלה 20.

הכריכים של גרציאני. צילום: יניב גרציאני

שרויטמן

בשרויטמן אופים לחם פשוט מנצח. אם זה מחמצת בלישה ידנית, פרעצל פריך ומפתה או ג'בטינה פריכה ומרגשת- כולם היו בנינו ובנותינו ומכולם נרצה לאכול כל פעם שאנחנו מגיעים לבית הקפה הנ"ל. יש שלל כריכים צבעוניים וטריים שמוכנים במקום, סלטים רעננים שגם איתם מגיעה סלסלת לחמים מבורכת וגם ערימת מאפים לא פרייארית בכלל.
חייבים לנסות: פרצעל סלמי עם גאודה עיזים וחמאה בבקשה
גאולה 44, נחלת יצחק 30

כריך של שרויטמן. צילום: מתוך עמוד הוולט

סטריטס

מי שלא אכל את סלט שגית בסטריסט לא אכל בבית קפה תל אביב מימיו. מדובר במנה אייקונית שקשה להסביר את קסמה, ואולי שגית האחראית, אבל הסלט הזה שלנו. הוא מבוסס על סלק, גזר, חסה, אגוזים, בצל סגול ופטה, והוא הולך איתנו שנים. מלבדו יש בסטריטס כמובן עוד מלא אוכל טרי ונהדר – יש עלי גפן, פילה סלמון עם אורז ושעועית, פרגית בתבלינים, קריספי צ'יקן, קציצות טופו ובורגול ועוד ועוד.
חייבים לנסות: ברור שסלט שגית
קינג ג'ורג' 70.

לא רבים עם אנשי הלפטופים, סתם מאכילים אותם. הסטריטס (צילום: רן בירן)

נורדיניו

בנורדיניו מחדשים כל העת את מלאי האוכל ואת וטירינת הכריכים והמאפים עם חומרי גלם איכותיים ומהנים, ושילובים מסקרנים ולא שגרתיים. בחודשים האחרונים נוספו סלטים טריים שלא פוגשים כל יום, כריכים מסקרנים ממקומות שונים בעולם (רוצים ברקפסט בוריטו וסנאדו ביצים?), ספרינג רולס שהוא נשנוש אידיאלי לכל שעה ביום, טוסט טונה מלט סליזי ונחוץ וגם מאפים חד פעמיים.
חייבים לנסות: טונה מלט
נחלת בנימין 27

יותר מרק נשנוש. נורדיניו (צילום: אנטולי מיכאלו)

קפה אסיף

בקפה אסיף מגישים אוכל נפלא, וגם חוגגים את מסורת המטבח הישראלי, מה שמבטיח ארוחות טריות ומקוריות שלא תמצאו באף בית קפה גנרי בעולם. למשל, לעטקס עם שמנת חמוצה וביצה שלוקה לארוחת בוקר, או טוסט עם קטשופ וגבנ"צ של ילדות. לצהריים עוף עם מפתול, בהרט וגזר, קציצות בקר ברוטב עגבניות או חלה עם כבד קצוץ. לקינוח, יש נקניק שוקולד מהקיבוץ שמדבר אלינו. אנחנו נדבר אליו בחזרה.
חייבים לנסות: עוף עם מפתול.
לילינבלום 28

אוכל ישראלי כמו שאוכל ישראלי צריך להיות. קפה אסיף (צילום יהונתן בן חיים)

מתחת לעץ

מתחת לעץ הוא בית קפה עם מורשת, כזה שקיים כבר עשור וחצי ועבר עם תל אביב לא מעט גלגולים. כאחד כזה, הוא יודע שהתל אביבים רוצים גם סלט, אבל כזה שהם לא יכולים להכין בבית (אהלן סלט סייגון וויאטמני וסלט שווארמה פרש). ושהתל אביבים רוצים גם תבשיל חם ומזין עם מנת חלבון, נגיד אונרטיב מפורק או בגרסת הטופו. וגם שהתל אביבים לפעמים רק רוצים טוסט ושיחבקו אותם.
חייבים לנסות: טוסט מישל או מישלן
בן יהודה 202, לבונטין 13

מתחת לעץ. צילום: מתוך עמוד הוולט של המקום

איטס

בית הקפה-קפיטריה איטס ידוע באוכל הטרי שמגיש' וכן ידוע בנטייתו למטבח אמריקאי. וזה אומר שהוא מושחת קלות, מה שאומר לנו "היי, שלום לכם". יש סנדוויץ' קלאב של חזה עוף, עם בייקון, אבוקדו ועגבנייה, סלט קיסר עם תועפות פרמזן וגם פסטה בולונז לפי הספר. יחד עם זאת גם מבטיחים לדאוג לבריאות, ומציעים אופציה של לאנץ' בוקס על בסיס סלטים טריים (קוסקוס ירוק מלא, כרוב קיסר,קטניות ונוספים).
חייבים לנסות: קלאב סנדביץ' עוף בשבילנו, שהבריאות תחכה.
שינקין 20, אד"ם הכהן 1 (בתוך בית חנה)

כל הבייקון הטוב הזה יגיע אליכם הביתה. איטס קפיטריה (צילום: וולט)

פועה

פועה בשוק הפשפשים הוא מוסד יפואי ידוע, שמגיש אוכל נפלא, ואף מעוצב באופן ביתי שעושה חשק לשבת בו שעות ארוכות ולאכול משהו טוב. התפריט עשיר ומגוון, וגם מתחשב בכל הנטיות התזונתיות ומציע מנות טריות ונהדרות גם לצמחונים, טבעונים, ילדים ונמנעים מגלוטן. יש מוסקה צמחונית נהדרת על בסיס בשמל פסטו, חזה עוף ברוטב קייג'ון, כופתאות דלעת בקארי וחלב קוקוס ועוד הרבה דברים נעימים, חמימים וטעימים.
חייבים לנסות: כופתאות דלעת בקארי.
רבי יוחנן 8

יש מקום נעים ללפטופיסטים בפנים, אבל לא, ישבנו בחוץ. קפה פועה (צילום: יולי גורודינסקי)

זוריק

זוריק הוא בית קפה שכונתי לפי הספר, כזה שבו הצוות יזהה אתכם, וכזה יספק כל חשק תזונתי וייתן מענה טעים והגיוני. כאן תמצאו ארוחות בוקר, צהריים וערב נפלאות וגם מגוון לא רע בכלל. התפריט מתאים הן לסטודנטים שיושבים בו שעות ארוכות, וגם ללאנץ' של ילדי השכונה כשהם חוזרים מבית ספר (ילדים של כיכר מילאנו, מה לעשות), ואפילו לפנסיונרים שיושבים ללרלר (טרנטינו, מה לעשות).
חייבים לנסות: בול אסאדו עם אורז ועשבי תיבול.
יהודה מכבי 4 א, קהילת סלוניקי 11

קפה זוריק. צילום: עמוד הפייסבוק של קפה זוריק

השובך

השובך לימד אותנו שיש בתי קפה אמיתיים לא רק במרכז תל אביב, ושסתם התנשאנו. האוכל מתאפיין בנוסח איטלקי עם טוויסט מקומי, כך שיש פיצה ביאנקה גלילית עם ליקוטי בר מהגליל, פסטה אלי אוליו עם נתח דג ים, סלט אנטיפסטי וגבינת פטה, וגם מגוון כריכים מסקרנים על בסיס לחם מחמצת משובח. נגיד, כריך ברי פחם עם ריבת חבושים, כריך השרוף (מחווה לבעלים חיים צינוביץ') שמגיע עם אנטיפסטי עונתי, גבינת טולום וממרח עגבניות שרופות, או טוסט לחם קטסן עם גאודה, צ'דר, ממרח עגבניות וזיתים שחורים.
חייבים לנסות: ברור שכריך השרוף, למרות ובגלל השם.
דם המכבים 26

בראנץ' עד מאוחר. השובך (צילום טל סיון ציפורין)