ריאיון Time Out

באלבום האחרון שלו כאשה, ג'אנה האנטר פונה לכל דחויי טראמפ

ג'אנה האנטר (צילום: יח"צ)
ג'אנה האנטר (צילום: יח"צ)

יציאתו מהארון של סולן Lower Dens כגבר טרנס הגיעה יחד עם האלבום החדש של ההרכב האמריקאי, שינסה לשחזר את המומנטום הענק ההוא

10 באוקטובר 2019

"זה הנושא שאני הכי אוהב לדבר עליו!", צוהל באמצע הריאיון ג'אנה האנטר, סולן Lower Dens, כשאני שואלת בזהירות על השינויים הצפויים בקול שלו. כמה דקות קודם הוא עוד סיפר בעובדתיות עצובה על חוסר הקבלה של המשפחה שלו, לה הודיע כבר בגיל 4 שהוא בן, אך הם חששו להאמין. עכשיו, לצד האלבום החדש של הלהקה, האנטר יוצא מהארון לראשונה בפני התקשורת והקהל כגבר טרנסג'נדר, לאחר שהחליט לבצע ניתוח להתאמה מגדרית.

האנטר הקים את Lower Dens עם השותף נייט נלסון לפני תשע שנים, ויחד הם הפכו לאחד מהרכבי האינדי־אלקטרו האמריקאיים המוערכים בסצינת האלטרנטיב העולמית. ב־2015 הם הוציאו את האלבום שפרץ להם את הדרך למיינסטרים של האינדי, "Escape From Evil", אבל בשיא ההצלחה הכל נקטע. האנטר החליט להתחיל בשינוי המגדרי, שבין השאר השפיע על הקול שלו, והאלבום החדש נאלץ להמתין.

האלבום הקודם יצר מומנטום סביב ההרכב: השיר "To Die in LA" נכנס לרשימת 100 הגדולים של פיצ'פורק ל־2015, הם קיבלו פרגונים קבועים מתקשורת המיינסטרים של האינדי, התארחו בסשן לייב ב־Kexp וקיבלו כל חותמת קרוסאובר למיינסטרים של האינדי שאפשר לחשוב עליה. בניגוד אליו, האלבום החדש, שנקרא "The Competition", הוא פחות אפלולי מקודמיו: הוא נוצץ, אופטימי וגם קאמפי יותר. האלקטרוניקה בו מבריקה ומבהיקה, כאילו מנסה ליצור עולם מקביל ויפה יותר. אותו סוג של אוטופיה מתוארת למשל ב"גלפגוס", בו מבטיח האנטר בפזמון "אתה שייך לפה".

ג'אנה האנטר (צילום: יח"צ)
ג'אנה האנטר (צילום: יח"צ)

"אני לא חושב שאנחנו חייבים חיבה ואהבה לאנשים שיש לנו איתם קשר דם"

יציאתו של האנטר מהארון כגבר טרנס אינה הפתעה מוחלטת עבור מי שעוקב אחר הקריירה שלו בעשור ומשהו האחרון. לאורך השנים הוא הסביר לא פעם שהוא לא מגדיר את עצמו כאשה או כגבר, אלא כא־בינארי. כשהשיח בנושא היה מאד חדש, בשנת 2015, פרסם האנטר טור במגזין קוסמופוליטן על ההחלטה שלו להגדיר את עצמו כך – שלב שהוא מתאר כבדיקה לקראת היציאה מהארון. היום הוא כבר מפרסם באינסטגרם שלו תמונות מלאות גאווה לאחר הניתוח העליון של השטחת החזה.

האנטר גדל במשפחה קתולית דלת אמצעים בטקסס, הילד החמישי מתוך שמונה. לדבריו, התחרות הייתה חלק מהותי בילדותו. "הישגים היו חשובים. להיות מוצלח, לא שמח. לא הייתה אינטימיות או חיבה במשפחה שלי". לכך מתייחס שם האלבום החדש, המלא בעצב על היחסים המנותקים בין האנטר להוריו. בשיר הדיסקו הנוגה "I Drive" האנטר שואל, "למה אנחנו לא יכולים להיות עם אלו שאנחנו אמורים לאהוב?". מדובר בקינה למשפחות אטומות ובאהבה למשפחה שאנחנו בוחרים לעצמנו. "כרגע, אם אני רוצה מערכת יחסים עם המשפחה שלי, אני צריך לבחור אותם", אומר האנטר. "אני לא חושב שאנחנו חייבים חיבה ואהבה לאנשים שיש לנו איתם קשר דם. אני חושב שאתה צריך לבחור לקיים איתם מערכות יחסים, ולהשקיע בהן כפי שהיית משקיע במערכות יחסים עם חברים שלך".

ג'אנה האנטר (צילום: יח"צ)
ג'אנה האנטר (צילום: יח"צ)

אלבום פרידה מהקול

האנטר החל לנטול טסטוסטרון לפני כמה שנים בכמות מדודה. "ידעתי שאם אקח כמות סטנדרטית של הורמונים הקול שלי ישתנה מאד מהר. בגלל שאני מבוגר יחסית זה עלול לצלק את מיתרי הקול. הקול שלי השתנה, הוא הרגיש חדש".

חוץ מהשינוי הברור, ההורמונים הביאו איתם עוד הפתעות?
"אף פעם לא הייתי צריך חימום לפני חזרה או הופעה, אבל עכשיו אני חייב. בהתחלה הייתי מנסה להגיע לתו מסוים, אבל הוא לא היה נמצא במקום שהוא היה קודם. הייתי צריך ללמוד מחדש את הסולמות שלי".

אתה חושש מאיך שהקהל יקבל את הקול החדש שלך?
"אני לא יודע אם הקול שלי נהיה גרוע יותר. עד עכשיו ניגנו רק לקהלים גדולים של Of Monsters and Men (שהלהקה מחממת בטור הנוכחי – נ"פ), ומעט מאד אנשים בקהל הכירו אותנו. מעניין אותי איך יגיבו".

איך אתה מרגיש עכשיו כשאתה מסתכל על הקליפ של "Real Thing", שיצא לפני 4 שנים?
"זו חוויה מוזרה. מצד אחד אני נראה יותר שליו, יש אווירה של ביטחון עצמי סביבי. אבל אני יודע שלא הכרתי את עצמי מאד טוב. זו הייתה קליפה. שינוי מגדרי הוא חלק מגילוי עצמי. כיום אני פחות מודאג מלעשות רושם טוב על אנשים. אז כשאני מסתכל אחורה אני אומר לעצמי, 'עשית עבודה טובה מאד בלשחק את התפקיד', אבל אני גם מרגיש חמלה כלפי עצמי, שלא הייתה לי בעבר".

כל ההקלטות לאלבום החדש נעשו לפני השינוי. במובן הזה, האלבום הוא פרידה מהקול הישן שלך.
"נכון. זה נכון".

טראמפ והקניבלים

האלבום החדש פוליטי באופן מובהק. השיר "Young Republicans" לדוגמא עורר את זעמם של כמה שדרני רדיו אמריקאים שסירבו לנגן אותו, כי הוא "יותר מדי שנוי במחלוקת". האנטר מתאר בשיר את האחוז הבודד, לבנים עשירים ושמרנים, כקניבלים אכזרים שנהנים לראות את העולם נשרף. האנטר דווקא התאכזב מתגובת הנגד, שהייתה בעיניו מתונה מדי. הביקורת הייתה "לא ממש כמו שרציתי, בכנות. המילים נוראיות מצד אחד, אבל זה קל לעיכול. גם הקליפ כנראה חמוד מדי. היו לנו כמה ספונסרים שממש התאכזבו כשהם גילו שהשיר הוא לא בעד רפובליקאים צעירים!" הוא צוחק.

האנטר הוא אחד המוזיקאים הבולטים שצמחו מהסצינה של בולטימור, מרילנד, שעלתה לאחרונה לכותרות לאחר שהנשיא טראמפ כינה אותה "בלגאן שורץ עכברושים" – אמירה שלא מעט פירשו כגזענית בהינתן גודל האוכלוסיה השחורה והמוחלשת בעיר. "הוא כמו פעוט, הוא אקטינג אאוט", אומר האנטר. "מאז שהוא נבחר אין פה יום שהכל בו הגיוני. זה פשוט לא הגיוני (שהוא נבחר – נ"פ)". להאנטר חשוב ליצור מוזיקה שפונה לקווירים ודחויים בשולי החברה, לכל מי שמרגיש שאין לו מקום באמריקה של טראמפ. "אני חושב שזה יכול לעזור לאנשים שמרגישים פגיעים ומבודדים, שיידעו שהם לא היחידים. במוזיקה יש הזדמנות לקבל קול".