גוֹד טיים: חג השנה האזרחית הסובייטי שנחגג ברוסיה עושה עלייה
עשרות יוצאי ברית המועצות יפתחו את הבתים בחג הנוביגוד כדי שגם אתם תוכלו להשתתף בסעודה מושחתת עם סבא כפור. וסילבסטר? עזבו אתכם, זה ממש לא אותו הדבר
עזבו אתכם מסילבסטר, הכירו את הדבר הכי חם בקור של דצמבר: חג הנוֹבִיגוֹד. הנוביגוד, חג השנה האזרחית החדשה שנחגג ברוסיה ב־31 לדצמבר (נובי=חדשה, גוד=שנה), הוא המקבילה החילונית־סובייטית לסילבסטר.
הנוֹבִיגוֹד היה החג הלא קומוניסטי היחיד שנחגג בברית המועצות, והוא פינה מקום למשפחתיות תחת המשטר הסובייטי, אשר אסר על סממנים דתיים בכלל. עד היום יוצאי חבר העמים חוגגים אותו באווירה אינטימית, עם המשפחה הגרעינית וחברים. במסורת החגיגות תמצאו נאומים והרמות כוסית, סעודה מושחתת, החלפת מתנות וצפייה בסרטים.
השנה קבוצה של צעירים דוברי רוסית החליטו להכיר לקהל הישראלי מקרוב את החג, והם קוראים לכם להצטרף לחגיגות במסגרת פרויקט נוֹבִיגוֹד הישראלי. הפרויקט כולל שתי יוזמות: הצגת החג ומנהגיו לקהל הרחב, וחיבור בין משפחות שמעוניינות לארח ואנשים שרוצים להתארח.
ישראלים, דור 1.5
"לפני שלוש שנים החלטתי לא להגיע לאימא שלי לחג, ובמקום זה הזמנתי כמה חברים שאינם דוברי רוסית אליי הביתה, והם התלהבו", מספר ברי רוזברג, שיזם עם אלכס ריף את הפרויקט. "בשנה אחרי זה באו עשרה אנשים ובשנה שעברה כבר באו 30. ביקשתי מכל אחד מהם להכין אוכל רוסי, ראינו סרטים על נוביגוד, גזרנו פתיתי שלג מנייר לקישוט והחלפנו מתנות. עשינו ערב תרבותי שלם והחלטתי שאפשר לעשות מזה משהו יותר גדול".
היוזמים – צעירים ישראלים דור 1.5 שגדלו רוב חייהם בישראל – מנסים להטמיע את תרבות העלייה הרוסית בשיח הציבורי הישראלי. לדברי רוזנברג, אף שהחג הוא חילוני לחלוטין, הוא נקשר לסילבסטר הנוצרי שנחגג באותו התאריך.
"כל שנה אנחנו שומעים העלבות והקנטות בנוסח 'למה אתם מביאים חג נוצרי?'", אומרת ח"כ קסניה סבטלובה מהמחנה הציוני, שפועלת במרץ לקדם את היוזמה. "אז אני רוצה לומר לכל מי שמגנה אותנו ובאותה נשימה קונה לבבות בוולנטיין, שאנחנו חוגגים חג אזרחי וחילוני לחלוטין. באנו ממקום שבו נישלו אותנו מהתרבות היהודית שלנו. לחגים של המפלגה לא התחברנו, והחג היחיד שהייתה בו שמחה, גם לנו כיהודים, הוא הנוביגוד. תרבות היא נכס ולא נטל, וכמו שאני שואפת להכיר את כל העדות והתרבויות בארץ, גם אנחנו נביא משהו מהבית".
"השתמשו בחג כדי לנגח את העלייה הרוסית כלא יהודית", מוסיף רוזנברג. "כזו שצריכה להוכיח את עצמה". ריף מוסיפה: " הרבה שנים התביישתי בחגיגות הנוביגוד, זה היה מוקצה מהחברה, ובשלב מסוים גם הפסקתי לחגוג עם המשפחה. אני ודוברי רוסית רבים לא רוצים להחביא יותר את התרבות שגדלנו עליה, בעיקר כי אנחנו מרגישים שזה פספוס אדיר לתרבות הישראלית המגוונת של היום. השנה אני מחזירה עטרה ליושנה וחוגגת עם ההורים".