גיבורת נעוריה של דורין פרנקפורט: נורה אפרון

התחלתי לקרוא אותה אי שם בתחילת שנות ה־70, כשיצאתי לעולם הגדול והבנתי שבגרות אינה תלויה בגיל אלא באישיות. אפרון, הכותבת מנקודת מבט רהוטה ומלאת הומור וכנות, "המציאה" את הז'אנר "בנות" שנים לפני שלינה דנהאם נולדה. כשחוותה בגידה משפילה מבעלה הבוגדני, העיתונאי הכוכב קארל ברנסטיין (חושף פרשת ווטרגייט עם בוב וודוורד), הגישה לו על צלחת רומן מסחרר, מצחיק ונוקב בשם "Heart Burn"  (ובתרגום לא ממצה בעברית, שראה לאחרונה אור מחדש, "צרבת").

את המתכונים הנהדרים שעטפו בספר את הנקמה, אני נוצרת. הסרטים שהייתה שותפה ביצירתם – "כשהארי פגש את סאלי", "יש לך הודעה", "ג'ולי וג'וליה" ועוד רבים אחרים – וכן ספרהּ "אני שונאת את צווארי" שנכתב כשהייתה חולה בסרטן – הם עונג צרוף.

נורה אפרון לימדה אותי עוד בצעירותי – שנים רבות לפני שחוויתי את שמחת הבישול המנחם, את הבגידה המשפילה או את ההורות – שהעיסוק ב"צעיר" או ב"מגניב" הוא מיושן, ושהעניין החשוב והעקרוני הוא הלהט של האדם – צעיר או מבוגר, זה כלל לא משנה.

כיום, כשאני מכירה בעובדה שבגרות פירושה לקחת דברים בפרופורציה, אני מוקירה לה תודה על ההבנה שחוש הומור בריא והתבדחות על חשבון עצמך; הכוח להעז ולנסות כיוונים שונים בקריירה; ההנאה מנפלאות היומיום; וכן – גם האומץ להביע את דעתך בקול צלול ללא החשש מ"מה יגידו" – הם הדרך הנכונה לחוות את המסע.

דורין פרנקפורט (63) היא מעצבת אופנה