גיבור נעוריו של אלון עדר: אלון מזרחי
באיזשהו שלב רציתי לשנות את השם בתעודת הזהות לאלון מזרחי בטענה שלסבתא שלי קוראים אהובה מזרחי
ב-5.12.1992 דוד שלי, אבא שלי ואני הלכנו למשחק של בני יהודה נגד הפועל חיפה בשכונת התקווה. נגמר 2:1 לבני יהודה ואלון מזרחי כבש את שער הנצחון. אני הייתי בן 9 וכל מה שרציתי להיות היה אלון מזרחי – חלוץ, בלי טכניקה מרהיבה במיוחד אבל בעל יכולת נדירה להיות בזמן ובמקום הנכון, מכונת שערים וגימיק – האווירון.
[tmwdfpad]אחר כך הוא עבר למכבי חיפה. עברתי איתו, לאהוד את אחת הקבוצות הכי טובות שהיו בארץ אי פעם. נסעתי מתל אביב לחיפה לכמות מוגזמת של משחקים. רמת ההערצה שלי רק עלתה והגיעה לזה שניסיתי לשכנע את ההורים שלי לשנות את השם בתעודת הזהות לאלון מזרחי בתואנה שלסבתא שלי קוראים אהובה מזרחי, שחצי מהשם כבר יש לי ושהוא שיחק בקבוצת בני יהודה (והרי אחי ואני הבנים של יהודה).
את ההתענינות בכדורגל ישראלי עזבתי לטובת חבורת לול באיזור גיל 16, עם הגסיסה האטית של רמת הכדורגל בארץ, אבל עדיין, אלון מזרחי – גיבור נעורים.