גיבור נעוריו של אסף קורמן: חליל אלוהב
כתל אביבי, מי שבאמת השפיעו על עיצוב התודעה שלי לא היו הסופרים שקראתי או הבמאים שהערצתי, אלא האנשים שסביבם גדלתי. ובהם היה אחד שזהר מעל כולם
אני אחד מאותם תל אביבים נדירים שנולדו והתעצבו בעיר הזאת. נעוריי הם בליל של שיטוטים אינסופיים בין הטיילת לגינת שינקין, קינג ג'ורג' וכיכר רבין. במבט לאחור על כל החברות והחברים שהיו שותפים מתחלפים לשיטוטים האלה – אני נדהם לגלות כמה מהם מימשו את חלומותיהם ההזויים להיות אמנים, שחקנים ומוזיקאים, והיום הם מהקולות המעניינים בתחומם: הזמר והיוצר אלון עדר, מבקר הקולנוע והסופר אבנר שביט, המוזיקולוגית וכוכבת הפופ ריף כהן, יוצר התיאטרון הניסיוני אריאל אפרים אשבל, השחקנית דאנה איבגי ועוד רבים.
בבואי לכתוב על גיבור נעוריי חשבתי שמי שבאמת השפיעו על עיצוב התודעה שלי לא היו הסופרים שקראתי או הבמאים שאת סרטיהם הערצתי, אלא האנשים שסביבם גדלתי. הם אלו שבאמת עוררו בי השראה ודחף יצירתי, והגדירו עבורי מי אני ומה אני מחפש בעולם הזה.
מכולם הייתה דמות אחת רבת משמעות עבורי – ילד בגילי, יפה תואר באופן כמעט בלתי נסבל, שהאיר את כל מי שחלף בדרכו – את כולנו – באורו המסנוור והמוזר שנדמה שהביא אתו מכוכב אחר.
חליל אלוהב היה ביטוי מובהק לכל מה שחלמתי להיות. היו לו מראה, כריזמה ונונשלנטיות של כוכב קולנוע שהביאו אותו עוד בילדותו לככב בתפקיד הראשי בסרטם של ארי פולמן ואורי סיון, "קלרה הקדושה". היה לו כישרון מוזיקלי שומט לסתות – לא היה כלי נגינה שהוא לא יכול היה להפיק ממנו פלאים (בייחוד זהר על הפסנתר), וכמלחין וכמבצע הוא היה אחד המוזיקאים המפתיעים והלא שגרתיים ששמעתי. גם כשסתם היה בוחר איזו נעימה סטנדרטית מ"Real Book" (ספר התווים הקנוני של כל הג'אזיסטים באשר הם) ומתחיל לאלתר עליה, נדמה היה שהוא כתב אותה בעצמו, שכן אחרת לא ברור איך בכוחו להבין אותה, לפרק אותה לגורמים ולחבר אותה מחדש באופן בלתי צפוי כל כך.
כל הבנות שבהן הייתי מאוהב היו מאוהבות בו. היינו מיודדים, אבל היה קשה להתקרב אליו ממש. תמיד היה שם מן מסך בלתי נראה שהפריד בינו לבין שאר העולם. בשנת 2010, בגיל 28, לקח חליל את חייו במו ידיו בביתו שבראש פינה. כשביקרתי בסינמטק ראש פינה לפני כמה שבועות לרגל הקרנת טרום בכורה של סרט הביכורים שלי "את לי לילה", לא יכולתי להפסיק לחשוב עליו.
הוא לא באמת הספיק להטביע את חותמו היצירתי על התרבות הישראלית כפי שחשבתי שיקרה כשהיינו ילדים (ואני מחכה בקוצר רוח לשמוע פרויקט שמשפחתו עובדת עליו זה כמה שנים הכולל חומרים מוזיקליים שהותיר אחריו), אבל הוא ללא ספק אחד האנשים שעיצבו את עולמי ולבטח ימשיך להדהד בנשמתי לנצח.
אסף קורמן (32) הוא במאי ("את לי לילה") ומוזיקאי