Time Out תל אביב About Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.

טיים אאוט
טיים אאוט

galshmu

גיבור נעוריו של יואב קוטנר הוא מי שהיה לפני שאיבד את הזיכרון

הביטלס, קורט וונגוט או ג'ורג' הריסון? איבדתי את הזיכרון בגיל 18, ומאז אני מתגעגע למי שהייתי

יואב קוטנר
יואב קוטנר
14 באוקטובר 2014

כנער – ובמקרה הספציפי שלי אני מתכוון לגיל שבו גיליתי את העולם, בין 18 ל־20 – היו המון אנשים שהערצתי. אני לא מתכוון כרגע למשפחה הקרובה שלי שלימדה אותי הכל, או לרופאים, חברים ומטפלים שונים, שהקיפו אותי ותמכו בי ככל שיכלו. אני מתכוון למעגלים יותר רחבים של השפעה, בעיקר בתחום האמנות ובעיקר־בעיקר בתחום המוזיקה: גיבורים מהעולם ומהארץ, חיים ומתים, זקנים וצעירים, גברים ונשים.

כשנשאלתי "מיהו גיבור ילדותי" מיד חשבתי על הביטלס, על רחל המשוררת, על לאה גולדברג, על יהודה עמיחי, על קורט וונגוט, על אריק איינשטיין, על קינג קרימזון, על ג'ון לנון, על ג'ורג' הריסון, על דורי בן זאב, על חברי כוורת, על מודליאני, על שוברט, על חנה סנש, על גורדייף, על בוב דילן, על סיימון וגרפונקל, על קרידנס קלירווטר ריווייוול… אבל האם כל אלה היו "גיבורים" בעיניי? האם רציתי להיות כמותם? לא כל כך. הערצתי אותם, אהבתי אותם, למדתי מהם, אבל הם בטח לא היו בשבילי מודל חיקוי. הם היו רחוקים מדי.

הדמות שהכי רציתי להיות כמותה הייתה דווקא של אדם שאינו מוכר לציבור הרחב; בחור צעיר שעוד לא הספיק לעשות משהו בחייו, שלא ממש הכרתי, ובכל זאת הייתה זו בשבילי משאת נפש להיות כמוהו. אני כבר יכול לעשות ספוילר ולגלות שוויתרתי מזמן על החלום ההוא, אבל בשנים 1972־1974 הוא היה הגיבור שלי.

הוא היה נער ירושלמי שאחרי מלחמת ששת הימים שאף להיות חייל גיבור, התגייס בגיל 14 לפנימייה הצבאית ואפילו הצטיין בה. הוא עשה שם קורס צניחה ורץ במסעות אלונקות, בזמן שבני גילו הקימו להקות קצב. הוא היה פעיל מאוד חברתית, תופף בתזמורת המקומית, אירגן את המוזיקה במסיבות (באחת מהן הופיעו אריק איינשטיין והצ'רצ'ילים) והשמיע לחבריו את התקליטים הכי חדשים בפטפון שהונח במסדרון וכונה "גלי גליל".

הוא היה אחראי על העיתון שיצרו תלמידי הפנימייה, אהב כדורגל והיה בעל כושר גופני מעולה. הנער הזה גם היה תלמיד לא רע במגמה מתימטית־פיזיקלית־אלקטרונית בגימנסיה הרצליה, ואפילו הייתה לו חברה רצינית במשך שלוש שנות התיכון האחרונות. נורא רציתי להיות כמוהו, אבל זה לא הצליח. קראו לו יואב קוטנר.

הוא נעלם מחיי כשהייתי בן 18 ומאז אני מסתובב באותו גוף ופרצוף, ועם אותו שם. אבל אני לא הוא. אני חלק ב'.

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
טיים אאוט

ערוצי תוכן

מיוחדים

שירות לקוחות

יובל סיגלר תקשורת בע״מ

© יובל סיגלר תקשורת בע"מ 2026
Designed, Developed and Powered byRGB Media
popup-image

רוצה לקבל גיליון טרי של TimeOut עד הבית ב-9.90 ש"ח בלבד?

(במקום 19.90 ש"ח)
כן, אני רוצה!