מי יציל את מלכי הים?

למרות האמנה הבינלאומית בדבר הסדרת ציד לווייתנים, ממשיכים ציידים לצוד את יונקי הענק. לאחרונה החל דיון בנושא, ותוצאותיו צפויות להתקבל בקרוב. אז מי יציל את הלווייתנים?

צילום: שאטרסטוק
צילום: שאטרסטוק
13 בפברואר 2014

עד המאה ה-11 היו הלווייתנים מלכי הים. אך מאז, ובמיוחד עם התפתחות הטכנולוגיה ושכלול שיטות הציד החל משלהי המאה ה-19, הפך ציד הלווייתנים לאיום ממשי על היונקים הימיים האדירים האלה, והביא כמה מיני לווייתנים אל סף הכחדה.

סרטון על ציד הלוויתנים. אזהרה: הסרט מכיל תמונות קשות לצפייה

כבר כמעט 30 שנה חל איסור עולמי על ציד לווייתנים כדי לאפשר להם להתאושש. ואולם, שלוש מדינות – איסלנד, נורבגיה ויפן – עדיין מנהלות ציד כזה. האחרונה מגדירה זאת כציד למטרות מחקר, בהתאם לסעיף במסגרת האמנה הבינלאומית להסדרת ציד הלווייתנים המתיר ציד כזה בתנאים מסוימים; הסעיף באמנה שמתיר ציד מחקרי, אף מאפשר מכירה של בשר הלווייתנים לאחר מכן. עם זאת, בקהילה הבינלאומית ובקרב ארגוני הסביבה מטילים ספק בכנות ההגדרה הזו, ומערערים על הלגיטימיות של מסע ציד הלווייתנים השנתי שמקיימים היפנים באוקיינוס הדרומי. גם הנציבות הבינלאומית לציד לווייתנים (IWC), אשר אחראית על יישום האמנה, פרסמה בעבר הודעת גינוי ל"ציד המחקרי" שמנהלת יפן.

לטענת ארגוני הסביבה לא רק שמדובר בהפרת הדין הבינלאומי ובפגיעה אקולוגית, אלא שבשר לווייתנים פשוט אינו רווחי באיסלנד או ביפן בשל היעדר ביקוש. במאי שנה שעברה אף נחשף כי ביפן נעשה שימוש בבשר לווייתנים במוצרי מזון לכלבים, ככל הנראה בניסיון לעשות שימוש בעודפים.

אך יש גם כאלו שמצדיקים את הציד. "אם סוגים מסוימים של לווייתנים נמצאים על סף הכחדה אנחנו צריכים להפסיק לצוד אותם, אבל אם הביקורת מגיעה משוני או מהעדפה תרבותית, אני אטען שיש תרבויות שונות במקומות שונים", כתב פרופ' הירושי ימאגוצ'י מהפקולטה למדיה עולמית באוניברסיטת קומאזאווה ביפן, ביולי האחרון. "לאהוב כל מיני צורות חיים לא בהכרח עומד בסתירה לאכילה שלהם". ימאגוצ'י ניסה להסביר את ההקשר התרבותי של ציד הלווייתנים היפני במאמר שפרסם בבלוגשלו ובאתר "הפינגטון פוסט": "מספר היפנים שאוכלים בשר לווייתן כיום קטן יחסית, אבל ההיגיון דומה. אנחנו אוהבים לווייתנים ואוכלים אותם", כתב.

בסוף נובמבר פתחה יפן את עונת הציד הנוכחית, שאמורה להימשך עד סוף מרס. שר החקלאות, הייעור והדיג היפני יושימאסה היאשי קבע מכסה של עד 935 לווייתנים מהמין מינקי דרומי, 50 לווייתנים מצויים ו-50 לווייתנים גדולי סנפיר  – אלא שיכול להיות שזו תהיה גם עונת ציד הלווייתנים האחרונה של יפן. בקיץ 2013 התנהל בבית הדין הבינלאומי לצדק שבהאג דיון בנושא ציד הלווייתנים היפני במטרה לקבוע אם הוא אכן לגיטימי.

מינקי-דרומי. מותר לצוד 935 מהמין שלוצילום: Wikipedia
מינקי-דרומי. מותר לצוד 935 מהמין שלו
צילום: Wikipedia

ההליך המשפטי נפתח בעקבות בקשתה של ממשלת אוסטרליה, שאליה הצטרפה בהמשך גם ממשלת ניו זילנד, ובמשך כשלושה שבועות הציגו הצדדים את טיעוניהם בפני 16 שופטי בית הדין הבינלאומי.

אוסטרליה מצדה ביקשה מבית הדין להכריז כי ציד הלווייתנים היפני באוקיינוס הדרומי מהווה הפרה של התחייבויות בינלאומיות, ולהורות ליפן לחדול מפעילות זו. נוסף על כך, ביקשו העותרים האוסטרליים מבית הדין לבטל את האישורים והרישיונות המאפשרים את ציד הלווייתנים, ולספק ערבויות וביטחונות שלא לקיימו כל עוד אינו מתיישב עם האמנות הבינלאומיות. מאידך, טוענים יפן ותומכיה כי לנתונים שמפיקה תוכנית המחקר שלהם יש משמעות, ובכל מקרה אין לאוסטרליה סמכות לקבוע מהו מחקר מדעי ומה לא.

לוויתן מצוי. אושר לצוד 50 ממין זהצילום: שאטרסטוק
לוויתן מצוי. אושר לצוד 50 ממין זה
צילום: שאטרסטוק

"רבים בקהילייה הסביבתית תולים את תקוותיהם בהחלטה ברורה של בית הדין הבינלאומי לצדק, שתאלץ את יפן לנטוש את האוקיינוס הדרומי שסביב אנטארקטיקה, שם היא ממשיכה להרוג לווייתנים באופן מתריס ובניגוד לחוק הבינלאומי, ובשמורה בעלת הכרה בינלאומית", אומר פטריק רמאג', מנהל התכנית הגלובלית ללווייתנים בקרן העולמית לרווחת בעלי החיים (IFAW), בריאיון ל"גליליאו".

הכרעת הדין טרם התקבלה. מדוברות בית הדין נמסר כי נכון לראשית ינואר עדיין לא נקבע מועד לדיון הבא בעתירה.

יפן אמנם הודיעה שתכבד את הכרעת בית הדין תהיה אשר תהיה, אך עם זאת, במהלך הדיונים איים סגן שר החוץ היפני קוג'י טסורואוקה, שאם תתקבל העתירה עשויה יפן לפרוש מהאמנה. "לאחר שהשתתפתי ב-15 מתוך 16 כינוסי ה-IWC האחרונים", אומר רמאג'. "הייתי אומר שהדבר היחיד שנשמע מוכר יותר מהאיומים הריקים של יפן לעזוב את הנציבות הוא חוסר הכבוד שלהם להחלטות מסוימות שהם לא אוהבים". עם זאת הוא משוכנע שכל הצדדים יכבדו כל הכרעת דין ויפעלו כדי ליישם אותה.

לוויתן גדול סנפיר. אוכלוסיית לווייתנים אלה הצטמצמה באופן ניכר בגלל ציד. ברוב העולם היא היום חיה מוגנת. ביפן אושר לצוד 50 לוויתנים ממין זהצילום: שאטרסטוק
לוויתן גדול סנפיר. אוכלוסיית לווייתנים אלה הצטמצמה באופן ניכר בגלל ציד. ברוב העולם היא היום חיה מוגנת. ביפן אושר לצוד 50 לוויתנים ממין זה
צילום: שאטרסטוק

מלחמה בלב ים

בינתיים מתנהלת המערכה בלב הים. מזה עשר שנים שפעילי ארגון הסביבה "סי שפרד" יוצאים בספינות אל האוקיינוס הדרומי כדי להתעמת עם הספינות היפניות ולהפריע לציד הלווייתנים. גם השנה יצאו הפעילים לים, ובראשית ינואר פורסמו צילומים המתעדים את פעילות הציד היפנית. על פי "סי שפרד", איתרו פעילי הארגון, על גבי ספינות ומסוק, את הספינות היפניות בתחומי שמורת הלווייתנים של האוקיינוס הדרומי, שטח ימי סביב אנטרקטיקה, שבו, על פי נציבות ציד הלווייתנים הבינלאומית, חל איסור על כל ציד מסחרי של לווייתנים.

בהודעה לעיתונות אמר פיטר המרשטדט, רב החובל של הספינה "בוב בארקר" המשתתפת בפעילות של "סי שפרד", כי "פעם נוספת הממשלה היפנית גילתה זלזול בוטה בחוק הבינלאומי על ידי המשך ציד הלווייתנים הבלתי חוקי שלהם, בשעה שהעולם ממתין בסבלנות להחלטה מבית הדין הבינלאומי לצדק".

"בסופו של דבר, ההחלטה לשים קץ לציד הלווייתנים לא תתקבל ב-IWC, ה-IWC כבר קיבל החלטה. היא גם לא תתקבל בלונדון, בקנברה, בוולינגטון או בוושינגטון", אומר רמאג'. "היא תתקבל בטוקיו, בריקיאוויק ובאוסלו, מסיבות שמתיישבות עם ההיגיון של המנהיגים הפוליטיים באותן מדינות". בהחלט ייתכן שבית הדין הבינלאומי ייאלץ את יפן להפסיק את ציד הלווייתנים שלה באוקיינוס הדרומי, הוא מוסיף, "אבל המאבק בהחלט יימשך במגוון פורומים, מקומות וצורות, ללא קשר להכרעת הדין". דחייה של העתירה האוסטרלית, לעומת זאת, "עשויה להבליט את הפערים בחוק הבינלאומי בכל הנוגע לסטטוס של יונקים ימיים בים הפתוח", אומר רמאג', "וייתכן שיהיה צורך לבחון פורומים אחרים, כולל העצרת הכללית של האו"ם".