אימפריות נופלות

חוקרים מצאו כי אימפריות המזרח התיכון הקדום קרסו עקב משבר אקלימי חריף

מחקר על גרגירים מאובנים של אבקת צמחים, שהוצאו מקרקעית הכנרת, העלה עדויות למשבר אקלימי חריף שפקד את המזרח התיכון מאמצע המאה ה־13 לפנה"ס ועד סוף המאה ה־12 לפנה"ס – והביא לקריסת האימפריות הקדומות של המזרח התיכון. את תוצאות המחקר מפרסמים בימים אלה ד"ר דפנה לנגוט ופרופ' ישראל פינקלשטיין מהחוג לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל־אביב, ופרופ' תומס לית ממכון שטיינמן לגיאולוגיה, מינרולוגיה ופָּלֶאונתולוגיה באוניברסיטת בון, גרמניה. שותף נוסף למחקר הוא פרופ' מרדכי שטיין מהאוניברסיטה העברית בירושלים. המאמר התפרסם בכתב העת Tel Aviv: Journal of the Institute of Archaeology of Tel Aviv University

"בפרק זמן קצר כל העולם הישן של תקופת הברונזה קרס", מסביר פרופ' פינקלשטיין. "האימפריה החיתית, מצרים האדירה של הפרעונים הרעמססיים, התרבות המיקֶנית על ארמונותיה המפוארים ביוון, מעצמת הנחושת של קפריסין, עיר הסחר אוּגָרית ושאר ערי הנמל הגדולות של סוריה, וכן ערי המדינה של כנען – כל אלו נעלמו תוך עשרות שנים אחדות, ומתוך חורבותיו של העולם הישן צמחו הממלכות של תקופת הברזל, ובהן ישראל ויהודה וערי הפלשתים".

הוצאת הקדיוח ממרבז אגם הכנרת למטרת בדיקות של פולןצילום: אוניברסיטת תל אביב
הוצאת הקדיוח ממרבז אגם הכנרת למטרת בדיקות של פולן
צילום: אוניברסיטת תל אביב

החוקרים קדחו בלב הכנרת לעומק של כ־40 מטר מתחת למים והוציאו מקרקעית האגם גלעין של קרקע שאורכו כ־20 מטר כדי לדגום משכבות המשקעים גרגירים מאובנים של אבקת צמחים. "גרגירי האבקה, הפּוֹלֶן, הם החומר האורגני העמיד ביותר בטבע", מסבירה הפלינולוגית (חוקרת הפולן) ד"ר לנגוט, שביצעה בפועל את המחקר. "הפולן נסחף לכנרת עם הרוחות ועם מי הנחלים, ולאחר מכן שקע אל קרקעית האגם. גרגירי אבקה אלה יכולים לספר לנו על הצמחייה באזור הכנרת באלפי השנים האחרונות ולפיכך על האקלים ששרר כאן". לאחר תִארוך של הגלעין בשיטת פחמן־14 (שיטת תארוך שהומצאה בשנת 1949, אחת השיטות המדויקות ביותר להערכת גילם של ממצאים גיאולוגיים וארכיאולוגיים אורגניים), החוקרים זיהו תקופת יובש חמורה שנמשכה כ־150 שנה בסופה של תקופת הברונזה המאוחרת. הזיהוי נסמך על ירידה קיצונית באחוזי הפולן של העצים שגדלו בסביבת האגם. גלעין קרקע שהוצא מן החוף המערבי של ים המלח העלה תמונה דומה.

יובש וגלי קור

"הייחוד של המחקר שלנו לעומת מחקרי פולן אחרים שנערכו בשנים האחרונות במזרח התיכון", מוסיף פרופ' פינקלשטיין, "הוא בכך שעבדנו ברזולוציה חסרת תקדים של דגימות במרווחים של 40 שנה. בדרך כלל דוגמים פולן במרווחים של מאות שנים בין דגימה אחת לשנייה, וכך אכן הגיוני לעשות אם מתעניינים בשאלות הקשורות בתקופות פרהיסטוריות ובמחזורים קרחוניים ובין־קרחוניים ששררו באזורנו. מכיוון שאנו שמנו לעצמנו כמטרה לברר בעיות היסטוריות, לדיוק בזמנים הייתה חשיבות מכרעת. אם היינו דוגמים את הפולן בכנרת כל 200 שנה, למשל, ייתכן שהמשבר האקלימי הדרמטי הזה, שארך 150 שנה, היה חומק מעינינו".

כולם נלחמו בכולם על משאבים הולכים וכליםצילום: שאטרסטוק
כולם נלחמו בכולם על משאבים הולכים וכלים
צילום: שאטרסטוק

חידוש נוסף במחקר הנוכחי הוא בהתאמה הכרונולוגית המוחלטת בין תוצאות מחקר הפולן לבין שתי עדויות אחרות על העבר: חורבנן בשרפה של ערים במרחב מזרח הים התיכון, רבות מהן בארץ ישראל – למשל חצור, אפק, בית שאן, לכיש ומגידו – מתוארכים אף הם לפרק הזמן שבין 1250 ל־1100 לפנה"ס; נוסף על כך, תעודות מרחבי המזרח התיכון הקדום – מבירת החיתים באנטוליה בצפון, דרך עיר הנמל אוגרית בסוריה ותל אפק בישראל, ועד מצרים הפרעונית בדרום – מעידות על בצורות ועל רעב באותו פרק זמן בדיוק.

לנגוט, פינקלשטיין ולית גורסים כי גלי קור קשים השמידו את היבולים באזורי צפון הלבנט וכי הידלדלות הגשמים פגעה ביבולים בחבלי הספר במזרח אנטוליה ובסוריה. "גלי הקור בצפון והבצורת במזרח גרמו לקבוצות גדולות של אנשים לעקור ממקום מושבן ולנוע דרומה בחיפוש אחר מקורות מזון", מסבירה האגיפטולוגית שירלי בן דור אבין מהחוג לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל־אביב. קבוצות אלה, ובהן "גויי הים" המפורסמים, נעו ביבשה ובים, בזזו ערים ופגעו בנתיבי הסחר, וזה גרם למשבר כלכלי ופוליטי עמוק שהלך והתגלגל דרומה – גם לאזור ארץ ישראל. "כולם נלחמו בכולם על משאבים הולכים וכלים", אומרת בן דור.