אתם רגועים יותר ויותר…

האם היפנוזה מסוכנת? האם אנחנו יכולים לאבד שליטה על עצמנו? והאם אפשר להפנט מישהו בניגוד לרצונו?

20 באוקטובר 2015

אנשים רבים שואלים: מהי היפנוזה? האם ישנים במהלך הטיפול והאם היפנוזה כרוכה בסכנה? הבה נשיב על שאלות אלו: היפנוזה היא מצב אחר של מודעות. בזמן הטיפול בהיפנוזה, האדם מרוכז בחוויות של עצמו ומגיע אל רמת מודעות אחרת של עצמו: חשיבה בתמונות, האטה של חשיבה לוגית־מושגית, חוויות חושיות של מראות, צלילים – מצב הדומה לחלום. אך בניגוד לאדם הישן וחולם – המטופל בהיפנוזה אינו ישן. היפנוזה אינה מצב של שינה – האדם המטופל בהיפנוזה מודע לכל המתרחש וחש אותו באופן מחשבתי, רגשי וגופני בזמן הטיפול בהיפנוזה. הוא שומע, מקשיב ומגיב. היפנוזה גם אינה מצב של חוסר הכרה – האדם המטופל בהיפנוזה הוא בהכרה מלאה, יודע, חש ומרגיש, וערנותו הפנימית (הפניית הקשב כלפי פנים) אף רבה יותר מערנותו הפנימית בחיי היומיום.

בטיפול בהיפנוזה אי אפשר "להביא", "להכריח" או "לשכנע" את המטופל למעשים ולהתנהגויות הנוגדים את המוסר, האתיקה או עקרונות החיים שלו. אין ההיפנוזה מנוגדת ליושר האישי של המטופל והיא פועלת על פי נורמות חיים המקובלות על ידיו.

ההיפנוזה אינה מסוכנת, בתנאי שהטיפול בהיפנוזה נעשה על ידי מטפל מיומן בכך. מטפל מיומן הוא בעל רישיון לטיפול בהיפנוזה על פי חוק ההיפנוזה שחוקקה הכנסת בשנת 1984. הרישיון הניתן למטפל בהיפנוזה נקרא בשם: "הרשאה להפנוט". זהו רישיון לעסוק במקצוע טיפולי כפי שמשרד הבריאות נותן רישיון לעוסקים ברפואה (רופאים), או בפסיכולוגיה (פסיכולוגים). אדם שלא הוסמך לכך אינו רשאי לטפל בהיפנוזה. המטפל בהיפנוזה ללא רישיון עובר עבירה פלילית וצפוי לעונש על פי החוק. יש מטפלים העוסקים בהרפיה ובדמיון מודרך. שתי הטכניקות הללו משולבות בתוך הטיפול בהיפנוזה, אך הן אינן טיפול בהיפנוזה.

מהי ההגדרה של היפנוזה?

היפנוזה היא מצב של מודעות או מצב של תודעה אשר אפשר לעורר בו תופעות סמויות על ידי הליכים סוגסטיביים. הכוונה במילים "הליכים סוגסטיביים" היא לתהליך טיפולי שבו אפשר להעביר לאדם רעיון, מסר או הצעה חדשה העשויה לשפר את מצבו הנוכחי שבעקבותיו הגיע לטיפול. הסוגסטיה היא קבלה בלתי מבוקרת של אידיאה (רעיון). זוהי אידיאה המתקבלת על ידי המטופל לא מתוך שכנוע אינטלקטואלי, אלא תוך עקיפת תהליכי בקרה אינטלקטואליים. בזמן התהליך ההיפנוטי החלק האינטלקטואלי דומיננטי פחות והחלק החזותי־תמונתי והחושי ערני יותר. ואכן המטופל בהיפנוזה רואה תמונות, צבעים, צורות וכל מה שאינו מילולי, אינו אינטלקטואלי ואינו חשיבתי־לוגי.

התופעות ההיפנוטיות מתרחשות באופן ספונטני בחיי היומיום. מצבי טרנס, סוגסטיביליות גבוהה, קשב סלקטיבי ועוד מתרחשים למשל בטקסים דתיים, בריטואלים משפחתיים, בדפוס התנהגות של בני זוג ועוד. כאשר אדם יושב ליד הנהג במכונית, לעתים קורה שהוא מגיב בזמן הנהיגה כאילו הוא "לוחץ" על דוושת הדלק או על דוושת הבלימה. זוהי תגובה אידיאומוטורית, שפירושה קשר גומלין בין חשיבה ודמיון לבין תגובת הגוף. גם אם המאכילה את תינוקה נוהגת לפתוח את פיה כאשר התינוק פותח את פיו למראה כל כפית וכפית המוכנסת לפיו. גם בדוגמה זו מתקיים העיקרון של קשר גומלין בין מראה פי התינוק לתגובה ספונטנית מוטורית של הגוף.

כיצד כל זה קשור להיפנוזה?

מתברר כי בזמן התהליך ההיפנוטי נקשרים קשרים בין כל מערכות הגוף. אפשר לחשוב על משהו, לדמיין אותו, ואז תגיע תגובה של הגוף. במילים אחרות, "את/ה חושב/ת על משהו ומדמיין אותו, והגוף מגיב בהתאם". דוגמה: המטופל חושב על "מיץ לימון", מנסה לדמיין "מיץ לימון" בעזרת ההנחיה של המטפל, ואז המטופל עשוי להרגיש בפיו טעם של מיץ לימון, להריח ריח של מיץ לימון וכו'. דוגמה אחרת: המטופל חושב על "אגם מים יפה בטבע", מנסה לדמיין "אגם מים יפה בטבע" בעזרת ההנחיה של המטפל, ואז המטופל עשוי להרגיש ירידה בטונוס השרירים במקומות שונים בגוף (רפיון שרירים), כביטויים של שקט, רוגע, שלווה ונעימות – תוצאות של החשיבה שלו והניסיון שלו לדמיין את "אגם המים היפה בטבע". כלומר, אפשר לעורר שינוי על ידי מסר מילולי הניתן כאשר המטופל נמצא במצב עמוק של הרפיה ומופרד מגורמי רקע מפריעים ומסיחים. אדם הנמצא בתהליך של היפנוזה מדווח כי הוא שומע כל מילה של המטפל, אך בעת ובעונה אחת גם נמצא במצב תודעתי אחר, למשל בשפת הים, בטבע, בעבודתו, בביתו, בשנות ילדותו, או בכל מקום אחר רלוונטי לטיפול בהיפנוזה.

שלבי הטיפול בהיפנוזה

הטיפול בהיפנוזה נעשה בדרך כלל בארבעה שלבים: השלב הראשון, שלב הריאיון המקדים, שבו המטפל בהיפנוזה מכיר את המטופל על כל ההיבטים הקשורים לבעייתו הרפואית ו/או הנפשית. בשלב זה המטפל גם מסביר למטופל על היפנוזה ובודק את אמונותיו של המטופל ביחס להיפנוזה ומספק מידע מהימן ואחראי על טיפול בהיפנוזה. בשלב השני, שלב שבו המטפל מסייע למטופל להיכנס למצב היפנוטי (טרנס הפנוט), בשיטות היפנוטיות שונות. המטפל גם מעמיק את המצב ההיפנוטי של המטופל כדי לעבור לשלב השלישי, שלב הטיפול עצמו בהתאם לבעיה של המטופל. השלב הרביעי בתהליך הטיפול בהיפנוזה נקרא דה־היפנוטיזציה, ובו המטפל מוציא את המטופל מהטרנס ההיפנוטי ומחזיר אותו לערנות הרגילה של חיי היומיום.

הטיפולים בהיפנוזה רבים ומגוונים: טיפולים בכאב כרוני – כגון כאבי צוואר, כתפיים, גב, גפיים תחתונות, כאבי פרקים, כאבי שרירים־שלד לאחר תאונות וחבלות; יתר לחץ דם, כאבים בחזה עם ובלי רקע של מחלת לב; מחלות הפוגעות במערכת החיסון של הגוף; אלרגיות, אסטמה; יבלות, נשירת שיער; הרטבת לילה; תופעות לוואי של טיפולים אונקולוגיים כגון: בחילות והקאות ונשירת שיער; חרדות, מתחים, פוביות, קשיי שינה ועוד.

אין בהיפנוזה כל ניסיון "לאחיזת עיניים", מניפולציה או "טריקים". רק מטופל המשתף פעולה יכול להיכנס למצב היפנוטי. יש אנשים שנולדו עם כישרון להיכנס בקלות יחסית למצב היפנוטי. במדינות שבהן היפנוזה בידורית (הופעה על במה) מותרת, ידועה התופעה שאנשים נכנסים לטרנס היפנוטי במהירות רבה. מצב זה מתרחש עקב הסוגסטיביליות הגבוהה של האדם המסוים שקנה כרטיס להופעה של מהפנט על במה. האדם המסוים הזה הוא מהופנט שיש לו יכולת גבוהה לחוות תופעות היפנוטיות – ובדרך כלל אלו אנשים שנמצאים בקהל על ידי ההפקה. גם המטופל בחדר הטיפול מביא איתו את הכישרון שלו להיכנס לטרנס היפנוטי. תכונות אופי של סקרנות, הרצון להשתנות, הרצון להתרפא, הרצון לקבל אחריות אישית גבוהה ומוטיבציה לטיפול בהיפנוזה – כל אלו הם גורמי רקע חשובים להצלחת הטיפול.

הטיפול בהיפנוזה יכול במקרים רבים להיות משולב כחלק ממהלך טיפולי ארוך יותר. כמו כן, אפשר לשקול שילוב של טיפול בהיפנוזה, במקרים שבהם הטיפול הרפואי והנפשי "תקוע" ויש תחושה הן אצל המטופל והן אצל המטפל כי שימוש בהיפנוזה יכול להניב תוצאות טובות יותר. השימוש בהיפנוזה הפך זה מכבר לאמצעי טיפולי סטנדרטי הן בפסיכותרפיה והן ברפואה.

התמיכה המדעית בהיפנוזה

ב־20 השנים האחרונות התרחב מאוד המחקר בתחום התופעות ההיפנוטיות ונערכו מחקרים רבים, כולם סביב חקר המוח, מרכזי המוח השונים והפעילות החשמלית של המוח בהקשר להיפנוזה.

היום יש תמיכה מדעית ברורה בחקר המוח לקיומן של התופעות ההיפנוטיות וחוקרים רבים עוסקים בכך. אחת הדוגמאות המדעיות למחקרים אלו הם מחקרים שבהם חוקרים ומדענים שוקדים על גיבוש ממצאים, שיתמכו בהשערה שכניסה למצב היפנוטי מבוססת על שינויים בתפקוד של אזורים שונים במוח. בעבר הייתה ההגדרה המדעית של ההיפנוזה מושא להתלבטויות ועברה לא מעט שינויים. פיתוח שיטת הדימות fMRI  (Functional Magnetic Resonance Imaging) שינה את התמונה.

הדמיה תפקודית של המוח בתהודה מגנטית היא שיטה הקיימת מתחילת שנות ה־90. נוסף למיפוי המבני של המוח שמתקבל בסריקתMRI , בשיטה זו נעשה שימוש באותות המתבססים על שינוי מטבולי, כדי למפות אזורים המשתתפים בתפקודי שפה, שמיעה, ראייה, תנועה, תחושה, זיכרון ועוד. היתרון הבולט של ה־fMRI על פני שיטות מיפוי אחרות הוא שזו שיטה לא פולשנית, אשר אינה מבוססת על קרינה מייננת ואינה מחייבת הזרקת חומר ניגוד או חומר רדיואקטיבי כלשהו. לפיכך הבדיקה אינה מסוכנת ואפשר לחזור עליה כמה פעמים לפי הצורך.

מאז תחילת המילניום עורכים חוקרי מוח מחקרים על היפנוזה בשיטות fMRI. את המגמה סימן מאמר פורץ דרך שפרסמו ספיגל (Spiegel) ועמיתיו מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת סטנפורד בארצות הברית, שכותרתו: "דימוי היפנוטי חזותי משנה את תהליך ראיית הצבע במוח". במחקר זה נבחרו נבדקים בעלי יכולת היפנוטית גבוהה (כלומר, בעלי כישרון רב להיכנס למצב היפנוטי). הם התבקשו לראות צורה בשני מצבים: במצב הראשון הוצגה להם צורה ובתוכה צבעים שונים, והתגובות במוחם נרשמו בשיטתfMRI . במצב השני התבקשו הנבדקים להתבונן באותה צורה כשהם נתונים בהיפנוזה. הפעם הוצגה להם צורה זהה, אבל באפור־שחור, והם התבקשו להתייחס אליה "כאילו" יש בה צבעים. גם בבדיקה השנייה נרשמו תגובות המוח באמצעות fMRI.

תוצאות הרישום במוח הראו כי כאשר הנבדקים היו במצב היפנוטי, אזורי המוח המעורבים בזיהוי צבעים היו פעילים גם בשעה שהם התבוננו בצורה אפורה ורק התבקשו להתייחס אליה כאילו יש בה צבע. מסקנה: החוויה הסובייקטיבית (היפנוזה) של ראיית צורה ללא צבע הייתה דומה לחוויה של ראיית צורה אמיתית עם צבע.

טיפול בבעיות שונות

הטיפול בהיפנוזה נמצא יעיל כטיפול בבעיות רפואיות ונפשיות שונות. כמו כן הטיפול בהיפנוזה יכול לקצר את זמן הטיפול בבעיה שאיתה מגיע המטופל לקליניקה.

בעקבות תאונת דרכים: אישה בת 35 נפגעה בתאונת דרכים ב"צליפת־שוט" (Whiplash) שבעקבותיה סבלה מכאבים בצוואר ובכתפיים עם הקרנה לראש ולשכמות. היא סבלה מדיכאון, מקשיי שינה, עצבנות, מתח והתפרצויות בכי. היא טופלה בפיזיותרפיה, ברפלקסולוגיה ובכירופרקטיקה עם שיפור מה במצבה. היא הופנתה לטיפול בהיפנוזה וטופלה במשך 12 פגישות. במהלך הטיפול בהיפנוזה, יכלה לדמיין ולחוש כיצד אפשר לחמם את הגב התפוס ולבצע מסז' לצוואר. היא קיבלה טיפולים בהיפנוזה למצב רוח חיובי, לשיפור איכות השינה שלה ולשיפור דפוסי התקשורת המשפחתית עם בעלה וילדיה. בגמר הטיפולים הייתה המטופלת משוחררת מכאבים בצוואר, בגב ובכתפיים. היא הרגישה פעילה יותר מבחינה גופנית, ישנה היטב, מצב רוחה היה מרומם, היא הייתה שבעת רצון מעצמה, וחיי משפחתה שופרו ללא היכר.

כאבי ראש מסוג מתח שרירים: גבר בן 43 פנה לטיפול בהיפנוזה לאחר שסבל שנים רבות מכאבי ראש שהופיעו לאחר מאמץ גופני ושרירי, למשל בעקבות הליכה ממושכת, ריצה ועוד. כאבי הראש שלו אובחנו ככאבי ראש על רקע של מתח שרירים עורפי. במהלך הטיפול בהיפנוזה, הוא למד להרפות את שרירי הצוואר והעורף, ובזמן הטיפול בהיפנוזה יכול היה לחשוב ולדמיין את נטילת האחריות הרבה שלקח על עצמו בכל מהלך חייו, החל מתקופת ילדותו בבית הוריו, שם היה הבן הבכור ו"לקח על עצמו" את כל העול שהיה כרוך בטיפול בהוריו ובבני משפחתו האחרים. מתברר, שתמיד הוא מתוח, דאגן וחששן "שמא יקרו דברים רעים לבני משפחתו". את כל המתחים, הדאגות, החששות וחוסר השקט הפנימי שלו "העביר" אל מערכת השרירים בעורף ובגב העליון. טיפול בהיפנוזה פתח עבורו אפשרויות חדשות של ראיית עצמו באור אחר, כאדם ששם לעצמו גבולות למידת השקעת מאמצים בכל הקשור ללקיחת אחריות אישית למשפחתו, ביכולתו לסמוך על אנשים אחרים (אשתו, ילדיו הבוגרים) ולהאציל להם סמכויות. בעקבות הטיפול בהיפנוזה הפך לאדם היודע יותר לדאוג לעצמו, לא להתיש את עצמו במאמצים עודפים ולדעת "לפרגן" יותר לעצמו. בעקבות הטיפול בהיפנוזה כאבי הראש נעלמו כמעט לחלוטין והוא למד שלא "להעביר" מתחים ולחצים בחיים לצוואר ולעורף.

טיפול במעי רגיש: אישה בת 50 הסובלת שנים מכאבי בטן, מצורך תכוף ללכת לשירותים ותחושות "לא נעימות" בבטן. במהלך הטיפול בהיפנוזה המטופלת למדה להעלות את הטמפרטורה בכף ידה ולשים אותה על הבטן, וכך להשיג הרגעה של הבטן והמתחים הפנימיים שלה. היא למדה לצמצם את תכיפות הצורך ללכת לשירותים ולשפר את היכולת שלה להתאפק זמן רב יותר ממה שחשבה שביכולתה. היא למדה להתרכז בנושאים מ"חוץ לה" בעת התקפים של כאבי בטן. בעקבות הטיפול בהיפנוזה, השיגה המטופלת שליטה טובה מאוד בעוצמת כאבי הבטן שלה. היא דיווחה על ירידה בתכיפות ההליכה לשירותים, ירידה ב"תחושות הבלתי נעימות" בבטן, והרגשות של שחרור פסיכולוגי ממצב של טרדה גופנית ונפשית מעיקה שהייתה לפני הטיפול בהיפנוזה.

תמיכה בירידה במשקל: אישה בת 40 הסובלת מהשמנת יתר פנתה לטיפול בהיפנוזה. בתוך התהליך ההיפנוטי היא קיבלה סוגסטיות לאכילה מועטה בלבד של מזון דיאטטי, והפיכת האכילה לעניין של "תדלוק" הגוף בלבד ולא כצורך פסיכולוגי. נוסף על כך, היא קיבלה סוגסטיות לצמצום התיאבון ודרך שבה תוכל "לשים את האכילה בחיים כעניין שולי ולא מרכזי". לבסוף קיבלה סוגסטיות לפעילות גופנית. בסוף הטיפול היא ירדה למשקל הרצוי לה והיא ממשיכה לשמור עליו.

קשיים בשינה: אישה בת 37, גרושה, סבלה מאז הגירושים מנדודי שינה. מדיווחיה מתברר שהיו לה רגשות אשם על מה שכינתה "כישלונה בחיי הנישואים שלה". ערך הנישואים היה חשוב לה ביותר. המחשבות הציפו אותה ו"חדרו" לתוך שנתה. בעזרת הטיפול בהיפנוזה למדה להרגיע את עצמה לקראת השינה, ידעה טוב יותר לשים "גבולות" טובים בין היום לבין הלילה וריכזה את כל מצוקותיה למשך היום. כך למדה להשאיר את הלילה "פנוי" לשינה. כתוצאה מן הטיפול, איכות השינה שלה השתפרה והיא החלה לישון טוב יותר.

שליטה בכאב: אדם צעיר בן 35 סבל מכאבים בכל הגוף לאחר שנפל ונחבל בגב. טיפול בהיפנוזה החזיר אותו למצב של שליטה על גופו. טיפול בהיפנוזה, מלבד היותו מקטין חרדה ומתח, מאפשר לאדם לחוות שליטה בגופו ופותח בפניו אפשרויות לשינוי פרספקטיבה כלפי הכאב וניתוקו כמשהו עצמאי ולא שייך לגוף. כך אפשר לטפל בכאב ב"הרדמה" של האיבר הכואב באמצעות ההיפנוזה או במשמעות הסבל של האדם הכואב.

ד"ר שאול נבון הוא פסיכולוג רפואי מומחה־מדריך, מורשה להִפנוט ולמחקר מדעי בהיפנוזה.