היסטוריה בחלל – נחיתה ראשונה על שביט

לראשונה, הונחתה חללית בנחיתה מבוקרת ונשלטת על גלעינו של שביט. החללית פילאה, שוחררה מחללית המחקר רוזטה אתמול בשעות הבוקר, לאחר מסע בחלל שארך עשר שנים. שעות אחדות מאוחר יותר, נגעו רגלי הנחיתה של החללית בפני השטח של השביט צ'וריומוב גרסימנקו 67P, וצלצלים מיוחדים נורו מקרקעית החללית כדי להיאחז בפני השטח הקרחיים של הביט. מקדחים התברגו מתוך רגלי הנחיתה כדי לוודא את הצמדתה של החללית – שמשקלה על כדור הארץ 100 ק"ג – אל קרקע השביט, שם משקלה עומד על גרם אחד בלבד (!).

25 שנה לאחר שנהגתה על ידי צוות חוגרים של סוכנות החלל האירופית, שבו השתתף גם פרופ' עקיבא בר-נון מאוניברסיטת תל אביב, שנים של תכנון ובניה, ומעט יותר מעשור בחלל עצמו – התנקזו תקוותיהם של המדענים והמהנדסים, ועמם מיליוני עוקבים מהציבור הרחב בעולם – לשעות הספורות שבין הפרדת הנחתת פילאה מהחללית רוזטה אליה הייתה מחוברת, ועד לנגיעה בקרקע השביט. דקות אחדות לאחר השעה היעודה, התקבלו אותו חיים מהחללית, והיה ברור שהיא נחתה על השביט. בחללית הותקנו שלושה מנגנונים נפרדים שנועדו להצמידה אל השביט – מנוע המפעיל דחף בכיוון ההפוך לכיוון הנחיתה, ולמעשה דוחף את החללית מטה, שני צלצלים הנורים אל הקרח ומושכים את החללית, ושלושה ברגים מיוחדים המותקנים בכל רגלי הנחיתה של החללית.

השביט צ'וריומוב־גרסימנקו
צילום: NASA

אנומליות שונות – לרבות ירידה בהספק החשמל של החללית, ואובדן קשר (וחידושו מאוחר יותר), העלו את ההשערה כי החללית ניתרה מהשביט ומאוחר יותר שבה ונחתה על פניו – באופן שלא תוכנן מראש. צילומים שפירסמה סוכנות החלל האירופית היום (13.11.2014) מראים את המראות שנגלים למצלמות ההיקפיות של הנחתת. באחת מהן רואים את החלל – אף שאמורים להבחין בקרקע בלבד. המסקנה המתבקשת היא שהחללית אינה ניצבת על שלוש הרגליים שלה, והיא ככל הנראה נוטה על צדה. נוסף על כך, לא רק מנוע הגז כשל (פרט זה היה ידוע לפני הנחיתה) אלא צלצלי הנחתת לא נורו ולא עיגנו אותה לקרקע – וגם ברגי הקרח לא ננעצו בה. כשלים אלה אפשרו את הקפיצה שביצעה החללית (וייתכן שיותר מקפיצה אחת). המשמעות – החללית אינה מעוגנת אלא מונחת על הקרקע.

מידע על הרכב הקרח, טמפרטורה מדויקת ומידע טכנולוגי על תפקודי החללית אמור להיות מפורסם היום בתדרוך של סוכנות החלל האירופית במרכז המבצעים שלה בדארמשטאדט, גרמניה.

החללית קרויה על שמה של אבן הרוזטה – לוח בזלת מצרי מ־196 לפנה"ס, ובו כיתוב של צו מלכותי של תלמי החמישי, מלך מצרים באותם הימים. הכיתוב מופיע בשלוש שפות: מצרית עתיקה ("כתב חרטומים"); מצרית דמוטית (Demotic), שהייתה מקובלת באותם ימים במצרים; ויוונית עתיקה. הלוח נמצא בשנת 1799 על ידי חיילים צרפתים, בזמן שנפוליאון ניסה להשתלט על מצרים, והוא הביא לפענוח כתב החרטומים על ידי החוקר ז'אן־פרנסואה שמפוליון (Jean-Francois Champollion) בשנת 1822.

החללית רוזטה שוקלת כמעט שלוש טונות, מזה כשני שליש דלק. המטען המדעי עליה שוקל יותר מ־150 ק"ג. כדי להגיע לשביט ביצעה החללית כמה תמרונים בחלל: שלוש חליפות קרוב לכדור הארץ וחליפה ליד מאדים. כל אלה כדי להגיע למהירות הדרושה למפגש עם השביט. חליפת רוזטה ליד מאדים הייתה אירוע מותח במיוחד, מכיוון שהיא בוצעה כאשר החללית פעלה על מצברים ולא על תאי השמש, מכיוון שחלפה בצל של מאדים. עקב כך כונה תמרון זה "הימור מיליארד היורו" (העלות של כלל המשימה).