היכונו למטר הג'מינידים

מחר צפוי מטר מטאורים מרהיב במיוחד. מטר זה הוא אחד ממטרות המטאורים העשירים ביותר, והקצב הצפוי בשיא הוא כ־120 מטאורים בשעה

13 בדצמבר 2015

האירוע המשמעותי ביותר הצפוי בדצמבר הוא מטר המטאורים גֶ'מינידים, הנובע מכיוון קבוצת תאומים (ג'מיני), ושיאו בלילה שבין ה־13 ל־14 בדצמבר. מטר זה הוא אחד ממטרות המטאורים העשירים ביותר, והקצב הצפוי בשיא הוא כ־120 מטאורים בשעה (הקצב הוא תאורטי והוא מחושב לקצב שהיה נראה לו נקודת המוצא של המטאורים מצויה מעל הראש כאשר תנאי התצפית אופטימליים). השנה הירח יהיה כמה ימים לאחר המולד וישקע בשעות הערב המוקדמות ולפיכך אורו לא יפריע לצפייה במטר.

קבוצת תאומים זורחת בחודש דצמבר באופק המזרחי עם רדת החשיכה בישראל, ומגיעה לרום מרבי, כמעט בזניט, כשעתיים לאחר חצות, כך שבחציו השני של הלילה אפשר לצפות למטר עשיר. שיא המטר צפוי ב־14 בחודש בשעה שמונה בערב שעון ישראל, ולכן אפשר לצפות בקצבים נאים של המטר בלילה שלפני ואחרי השיא. כרגיל במטרות מטאורים חשוב להדגיש שאין צורך במשקפות או בטלסקופים, יש להביט לכיוון השמים (רצוי לכיוון הזניט בשעות המאוחרות של הלילה). המטאורים נראים בכל מקום בשמים.

הרוב המכריע של המטאורים הם חלקיקי אבק שמסתם אינה עולה על חלקיקי הגרם. המטאורים המשויכים למטר הג'מינידים נעים במהירות בינונית עבור מטאורים – כ־35 ק"מ לשנייה – ומקורם באסטרואיד פאת'ון (3200 Phaethon), ובכך הם נבדלים ממרבית מטרות המטאורים שמקורם בשביטים. חלקיקי האבק נשרפים כליל לאחר כניסתם לאטמוספירה ואינם מגיעים לפני הקרקע.

מטר המטאורים הבא שייראה מישראל יהיה מטר המטאורים קואדרנטידים (Quadrantids) ששיאו צפוי בין ה־3 ל־4 בינואר 2016, שצפוי לתת תצוגה מרשימה.

איור: יגאל פת-אל
איור: יגאל פת-אל

קבוצת תאומים

מטר הג'מינידים קרוי על שם קבוצת תאומים –  אחת מהקבוצות שבגלגל המזלות – והוא נראה היטב בחודשי החורף, גבוה מעל האופק. צורתה כצורת מלבן והיא בולטת בזכות שני כוכבים בהירים, המהווים את הצלע המזרחית של המלבן. שני כוכבים אלה הם קַסטוֹר ופּוֹלוּקְס (הבהיר יותר) הקרויים על שם שני התאומים מהמיתולוגיה היוונית.

תאומים היא אחת מקבוצות גלגל המזלות החשובות ביותר, הנראית היטב מעל הראש בשעות הערב המוקדמות של החודשים מרס ואפריל. שני הכוכבים הבהירים שבה, קסטור ופולוקס, הם חלק ממשושה החורף הגדול, הכולל את אַלְדֶבָּרַן בקבוצת שור, ריגֶל בקבוצת אוריון, סיריוּס בקבוצת כלב גדול, פְּרוֹקיוֹן בקבוצת כלב קטן וקָאפֶּלָה בקבוצת עגלון. קבוצת תאומים שוכנת באזור עשיר כוכבים על רקע שביל החלב.

מסוף התקופה היוונית ותחילת התקופה הרומית זיהו האסטרונומים את הקבוצה עם זוג התאומים המפורסם, קסטור ופולוקס, אם כי לא חסרו גם כינויים נוספים על שם זוגות אחים וגיבורים נוספים. ההודים ראו בקבוצה שני פרשים, אָסווִיני, והספרטנים ראו בהם את שני אליה העיקריים של ספרטה. ייתכן שקבוצת תאומים הייתה סמלם של שבטי שמעון ולוי מאחר שהם מוזכרים יחד בברכת יעקב: "שמעון ולוי אחים כלי חמס מכרתיהם" (בראשית מ"ט, ה'). ייתכן שהמקורות ראו בשני הכוכבים את שני השבטים אפרים ומנשה – על פי ההגדה של פסח: "ככוכבי השמים מנשה ואפרים יצאו ממצרים כל צבאות ה'". יש כאלה שייחסו את הקבוצה לסמלו של שבט בנימין דווקא.

שני הכוכבים הבולטים בקבוצה הם, כאמור, קסטור (אלפא תאומים) ופולוקס (ביתא תאומים). המעניין יותר בצמד הוא קסטור. קסטור הוא כוכב כפול יפהפה הנראה בטלסקופים קטנים כשני כוכבים בהירים המופרדים בקושי רב אם משתמשים בהגדלות קטנות. למעשה, המערכת של קסטור מורכבת מלא פחות משישה כוכבים (!), כל אחד שמש בפני עצמה. את יתר הכוכבים במערכת של קסטור אי אפשר לראות בטלסקופים ונדרשות שיטות תצפית מיוחדות כדי לגלות אותם. פולוקס הוא הדרומי והבהיר משני הכוכבים. פולוקס הוא ענק כתום המרוחק מהשמש 33.71 שנות אור ומתרחק ממנה במהירות של שלושה ק"מ לשנייה.

עצם נוסף הבולט בקבוצת תאומים נמצא מעל הקודקוד הצפון־מערבי של המלבן. זהו צביר הכוכבים M35 (הצביר ה־35 בקטלוג הכוכבים על שם מֶסיֶיה). זהו צביר בהיר למדי, המונה כמה מאות כוכבים הנעים ביחד בחלל. בלילות חשוכים מאוד ייראה הצביר בעין כעננה קטנה וחיוורת. במבט במשקפת ייתגלו עשרות כוכבים הממלאים את שדה הראייה. מרחקו מהשמש 2,800 שנות אור וקוטרו מוערך ב־23 שנות אור. גילו של הצביר מוערך ב־110 מיליון שנים (אפשר להיעזר במפה המצורפת).

מי שיצפה בצביר בטלסקופ חובבים קטן, בלילה חשוך ונטול ירח, יוכל להבחין בצביר קטן נוסף בשוליו של הצביר M35 – זהו הצביר NGC2158. בצילומים הוא נראה כצביר כדורי שנמצא בשולי הצביר M35 ואין הערכה למספר הכוכבים שבו בגלל צפיפותו הרבה. קוטרו הזוויתי קטן יחסית, והוא מונה מאות כוכבים שנראים בטלסקופים גדולים. בשל צפיפותו הגדולה חלוקים המדענים באשר לטבעו. גם גילוֹ מאוחר מאוד – זאת מסיקים מהיעדר כוכבים צעירים וכחולים וההערכות נעות סביב 3.2 מיליארד שנים, ערך גבוה מאוד יחסית לצבירים פתוחים, אך עדיין נמוך ביחס לצבירים כדוריים. מרחקו של NGC2158 מהשמש 15,900 שנות אור וקוטרו 24 שנות אור.