הפליאדות המופלאות

כל מי שיביט בשמי הלילה במהלך חודש נובמבר לא יוכל להתעלם מקבוצת הכוכבים הקטנטנה הנראית לנו כעננה קטנה – מבט חד יגלה שישה כוכבים בהירים. קבוצת כוכבים קטנטנה זו קרויה הפליאדות, על שם שבע האחיות, בנותיו של אטלס. קבוצה זו נראית בשעות הערב המוקדמות כשהיא זורחת מעל האופק המזרחי, ובסביבות חצות היא נמצאת ברום השמים. זהו צביר כוכבים שבעברית מכונה כימה (המקור מקראי, וראו בהמשך).

צביר הכימה הוא אחד מצבירי הכוכבים הקרובים אלינו. צביר כוכבים נוצר כאשר ענן גדול של גז ואבק מולקולרי קורס תוך יצירת כוכבים רבים. לאחר התפזרות האבק, נותרים כוכבי הצביר ונראים כקבוצה צפופה יחסית על רקע השמים. בעין בלתי מצוידת אפשר להבחין היטב בשישה מכוכבי הצביר ואילו במשקפת או בטלסקופים קטנים אפשר להבחין בכ־100 כוכבים, והמראה מרשים גם בתנאי תצפית שאינם אופטימליים.

כוכבי הצביר צעירים וגילם נאמד בכמה עשרות מיליוני שנים "בלבד" (לעומת גילה של השמש המסתכם בכ־5 מיליארד שנים). בטלסקופ אפשר לראות מספר גדול יותר של כוכבים מכפי שאפשר לראות בעין – בטלסקופ בקוטר של 20 ס"מ אפשר לראות יותר מ־500 כוכבים, אם כי הצביר מונה רק כ־250 חברים, ורוב הכוכבים הנותרים נמצאים ברקע. צביר הכימה ממוקם בקבוצת שור והוא מציין את כתפו של השור. מי שיביט בצביר הכימה בעין יראה תבנית מוקטנת מאוד של צורת קבוצת העגלה. מעטים מודעים לעובדה שהצביר מוכּר בעולם גם בשמו היפני – סובארו – וצורת הצביר מעטרת את סמלן של מכוניותיה. צפייה בצביר בלילה חשוך במשקפת שדה טובה או בטלסקופ גדול מראה רמז מהגז ומהאבק האופף כמה מכוכבי הצביר, גז ואבק שנראים היטב בצילומים.

במפה נראית קבוצת הכימה ביחס לקבוצת שור. ראשו של השור מצוין על ידי משולש הכוכבים שמהווה בעצמו צביר כוכבים הקרוי ההיאדות, שהיו אחיותיהן החורגות של הפליאדות. הקודקוד הדרום מזרחי של המשולש הוא הכוכב הכתום אלדברן. צפייה במשקפת קטנה תאפשר לראות עשרות מכוכבי הצביר
איור: יגאל פת-אל

תרבויות שונות

תרבויות רבות ראו בצביר שבע אחיות וכך הן נקראו בהודו ובסין. היוונים ראו בהן את הפליאדות, בנותיהם של אטלס ופליאונה; השם פליאדות (פליאדס ביוונית), נגזר כנראה מהשורש פְּלֵיאוֹס שפירושו מלא. ברבים משמעות המילה היא הרבה. ייתכן גם שהפליאדות קרויות על שם האימא שלהן, פליאונֶה. מקור השם העברי "כימה" הוא בתנ"ך, שבו מוזכרת הקבוצה פעמיים בפי איוב בשמה העברי המקובל כּימָה: "עֹשה־עש כסיל וכימה וחדרי תֵמן" (איוב ט', ט'), וכן: "הַתְקשר מעדנות כימה או־מושכות כסיל תְפַתֵח. התוציא מזרות בעִתו ועיש על־בניה תַנחֵם" (איוב ל"ח, ל'־ל"א). כמו כן היא מוזכרת בספר עמוס: "עֹשה כימה וכסיל והֹפך לבֹקר צלמָוֶות" (עמוס ה' ח').

הבבלים קראו לקבוצה כּימָתוּ, משפחה. הסורים קראו לקבוצה כימה כמו בעברית. עוד נקודה יהודית שקשורה לפליאדות מזכיר יוספוס פלאביוס: בזמן המצור שהטיל על ירושלים אנטיוכוס אפיפנס ירד גשם רב בזמן שקיעת הפליאדות והרווה את צימאונם של הנצורים. ארטוסטנס מיקם את הצביר מעל השור בעקבות הומרוס והֵסיודוס. ארטוס כינה אותן בשם פְּלֵיָאדִיס, ומיקם אותן בברכו של פרסאוס, הממוקם מצפון לקבוצת שור. גם היפארכוס כינה אותן בשמות אלו, אך תלמי היה הראשון שראה בקבוצה חלק מקבוצת שור והוא שהעניק את השם פְּלֵיאָדֶס לארבעת הכוכבים הבהירים בצביר כשמם הפרטי.

עוד פרט שקשור לפליאדות הוא חישוב תנועת הנקיפה ומחזורה בידי היוונים. תנועת הנקיפה היא התנועה של ציר הסיבוב העצמי של כדור הארץ ביחס למישור הקפתו את השמש. בגלל תנועת הנקיפה, מצביע ציר סיבוב כדור הארץ בכל תקופה לכיוון אחר בשמים. היפארכוס, שהיה הראשון שחישב את מחזור הנקיפה (25,765 שנים), כינה את הזמן שנדרש לפליאדות לשוב ולהימצא בנקודת השוויון, "השנה הגדולה של הפליאדות". מאוחר יותר השתבש שם זה לשנה פְּלַאטוֹנית, המציינת את מחזור הנקיפה, מונח המקובל עד היום (מתוך: האנציקלופדיה של קבוצות הכוכבים).

צביר הכימה משתרע על פני שבע שנות אור בלבד, ומרחקו מאיתנו כ־350 שנות אור בלבד. הודות למרחקו ה"קטן" יחסית גודלו הזוויתי של הצביר גדול פי ארבעה מגודלו הזוויתי של הירח המלא.