ירחי צדק הממצמצים

בתקופה זו, החל מסוף 2014 עד למחצית 2015, אפשר לראות מכדור הארץ סדרת אירועים נדירים יחסית של ליקויים והתכסויות הדדיות של הירחים הגדולים של כוכב הלכת צדק. אמנם כדי לראות את כל האירועים, ואפילו לתרום למדע, יש צורך בטלסקופ ובציוד נלווה, אבל באחדים מהאירועים אפשר לצפות אפילו באמצעות משקפת שדה, ואפשר להבחין בירידה של עצמת האור של הירח המסוים שבו צופים.

הירחים הגדולים של צדק התגלו על ידי גליליאו גליליי – שעל שמו נקרא ירחון זה – עוד בשנת 1610, זמן קצר לאחר שהפנה את הטלסקופ שבנה לעבר הרקיע. ארבעת הירחים, מהקרוב לרחוק ביותר מצדק, הם איו (Io), אירופה (Europa), גנימד (Ganymede), וקאליסטו (Callisto). השמות הם של המאהבות של זאוס, האל הראשי בין אלי יוון העתיקה, שמקבילו הרומי הוא יופיט.

מערכת הירחים של צדק, ובמיוחד ארבעת הירחים הגדולים, נחקרה הן על ידי טלסקופים קרקעיים והן על ידי חלליות רבות שביקרו במערכת, כאשר חלקן לא רק חלפו דרך המערכת אלא אף חקרו את הירחים עם כוכב הלכת עצמו במשך שנים רבות. נזכיר כאן את חלליות פיוניר (Pioneer) שהיו הראשונות שעשו זאת בשנים 1973־1974, ושחלפו דרך המערכת בדרכן אל מחוץ למערכת השמש; ואת החללית גלילאו (Galileo) ששהתה במערכת צדק מ־1995 עד לסיום משימתה ב־2003. בשנת 2016 אמורה החללית יונו (Juno) להגיע לצדק ולחקור היבטים נוספים של כוכב הלכת.

ארבעת ירחי גלילאו מקיפים את צדק במסלולים שנמצאים כמעט באותו מישור, שמתאים גם למישור המשווה של צדק. קוטרם, שנע בין כ־3,000 ק"מ עבור אירופה, ויותר מ־5,000 ק"מ עבור גנימד, גורם לירחים להיות גרמי שמיים בהירים יחסית. לולא בהירותו הרבה של צדק עצמו, אפשר היה לראות את כל ירחי גלילאו בעין שאינה מצוידת. בגלל צדק הבהיר, ובגלל המרחק המשתנה בין הארץ למערכת צדק כששני הגופים נעים סביב השמש, כדי לראות את ירחי גלילאו צריך עזר אופטי פשוט, כגון משקפת שדה. רצוי להצמיד את המשקפת לחצובה, לרהיט או למעקה, כדי למנוע מרעידות היד להפריע לצפייה.

בחודשים פברואר ומרץ 2015 נראה את צדק בכיוון מישור התנועה של הארץ סביב השמש. זו הסיבה שבזכותה אפשר לראות מכדור הארץ את "תופעות ההדדיות" של ירחי גלילאו, שבה לפעמים מכסה ירח אחד חלקית ירח אחר ומתרחשת התכסות שגורמת לירידה בעוצמת הדמות. פעמים אחרות מתרחש ממש ליקוי: הדמות של ירח אחד מתלכדת עם הדמות של ירח אחר ואז יש ירידה גדולה יותר בעוצמת האור. המדענים חוקרים אירועים אלה כדי ללמוד היטב את התנועה של הירחים; דבר זה דורש טלסקופ מכוּון היטב ומצלמות וידאו מהירות עם רישום זמן מדויק.

למרות זאת, כיוון שירחי גלילאו בהירים כל כך, גם מי שאינו אסטרונום יכול ליהנות מכך. המכון הצרפתי למכניקה שמימיתIMCEE  פיתח תוכנה שמאפשרת חישוב של אפשרות הצפייה באירועים ההדדים בכל מקום בעולם. התוכנה מוצבת באתר bit.ly/1AdTpn1. כדי לקבל את החישובים עבור ישראל כדאי להכניס בחלון "קוד המצפה" את הערך שמתאים למצפה הכוכבים וייז של אוניברסיטת תל־אביב: 097. אז תתקבל טבלה ארוכה, שרק חלק מהערכים רלוונטים לצופה הלא מקצועי. מכל הערכים הללו בחרתי אחד שנראה לי המבטיח ביותר. זהו אירוע שבו קליסטו גורם לליקוי של הירח אירופה. האירוע יתחיל ב־00:43 זמן ישראל בלילה שבין ה־26 ל־27 בפברואר ויסתיים כעבור תשע דקות. צופה שמצויד במשקפת שדה יראה את צדק, ולידו שתי נקודות זוהרות מאותו צד של כוכב הלכת. הנקודה הקרובה יותר לצדק הוא הדמות המשותפת של קליסטו ואירופה. עם תחילת האירוע הבהירות של דמות משותפת זו תתחיל לרדת עד שבשלב הליקוי המרבי הבהירות תהיה פחות ממחצית מהבהירות ההתחלתית. כמובן שלאחר סיום האירוע הבהירות תשוב להיות כבתחילה.

צדק ממוקם במצב אידיאלי בשמיים לצפייה במהלך חודש פברואר 2015. הוא נמצא בשמיים במשך כל הלילה, ובתחילת החודש הוא נמצא במצב של "ניגוד" (Opposition), כלומר הפוך מהשמש כפי שרואים מכדור הארץ, כך שקרוב לחצות כוכב הלכת יהיה בגובה המרבי מעל לאופק. בתקופה זו מרחקו של צדק ומערכת הירחים שלו מהארץ תהיה כ־650 מיליוני ק"מ, מרחק קצר יחסית, אך למרות זאת רק בעזרת טלסקופ יהיה אפשר לראות פרטים באטמוספרה שלו.