לוכדת האסטרואידים

מוקדם יותר השנה הכריזה סוכנות החלל האמריקנית על פרויקט שאפתני, שבו ייבחר אסטרואיד שיילכד על ידי חללית בלתי מאוישת, ייגרר לאזור הירח, אז תשוגר לעברו חללית מאוישת אשר תביא אל פניו אסטרונאוטים שיאספו דגימות וישיבו אותן אל כדור הארץ.

המשימה המכונה Asteroid Redirect Mission (או ARM בקיצור) היא אחת המורכבות שביצעה סוכנות החלל האמריקנית זה שנים, והיא צפויה לכלול שלושה שלבים נפרדים שיתפרסו על פני קרוב לעשור.

בשלב הראשון של הפרויקט תשתמש סוכנות החלל בטלסקופים קרקעיים ובטלסקופי חלל כדי לזהות אסטרואידים אשר יכולים לשמש מועמדים טובים ללכידה. עד כה זוהו כ־1,000 אסטרואידים קרובי־ארץ, שמתוכם שישה עשויים להיות מועמדים פוטנציאליים. סוכנות החלל צופה כי בשנים הקרובות יימצאו מועמדים רבים נוספים. המועמד הסופי צפוי להיבחר על ידי סוכנות החלל בשנת 2016 ועד אז צפויה נאס"א להשקיע משאבים בשיפור יכולת זיהוי האסטרואידים קרובי־ארץ.

בשלב השני צפוי פיתוח חללית בלתי מאוישת אשר תלכוד את האסטרואיד ותביא אותו לקרבת הירח. בשלב זה יש שתי תוכניות אפשריות בנוגע לטכנולוגיה שתשמש את החללית: הראשונה כוללת רכב חלל בעל אמצעי מתנפח אשר יקיף אסטרואיד שגודלו כמה מטרים ויישא אותו לעבר היעד; האפשרות השנייה היא רכב חלל הכולל זרועות אשר יונחת על אסטרואיד גדול ויסיר מפניו פיסה משמעותית.

על פי התוכנית, החללית, ששמה טרם נקבע, צפויה להיות משוגרת לחלל בין 2017־2018, להיפגש עם האסטרואיד המיועד בשנת 2019 ולגרור אותו ליעדו בערך בשנת 2021. היא תעשה שימוש בהנעה יוֹנית תוך ניצול אנרגיה סולרית אשר תאפשר לה לנוע ולהאיץ במשך תקופה ממושכת מאוד ללא שימוש בכמויות משמעותיות של דלק או במקור כוח גרעיני.

בשלב השלישי והאחרון של הפרויקט צפויה חללית אוריון מאוישת של סוכנות החלל, שאותה מפתחים בימים אלו, לצאת למסע בן כמה ימים לכיוונו של האסטרואיד עם התקרבותו לירח. בשלב זה האסטרונאוטים יצאו מן החללית ויבצעו בדיקות שונות על פני האסטרואיד וייקחו עמם דגימות ממנו לבחינה בכדור הארץ.

סרטון של נאס"א המתאר את המשימה:

על פי סוכנות החלל, מטרתה של המשימה היא לשפר את יכולתנו לזהות, לחקור וללכוד אסטרואידים העלולים לסכן את כדור הארץ, ולשדרג את היכולות הטכנולוגיות הדרושות לביצוע מסעות מאוישים מֵעבר לירח. בין השאר מונים בסוכנות החלל פיתוח ושימוש באמצעי הנעה וניווט בסביבה שמעבר לירח, פיתוח חליפות חלל חדשות ועוד.

שורה של מדענים מתחו ביקורת על המיזם. למשל, פרופ' ריצ'ר בינזל (Binzel) מ־MIT טען כי אין טעם בהבאת אסטרואיד לאזור הירח משום שאסטרואידים בקוטר 10 מטרים עוברים דרך קבע באזור זה אחת לשבוע לערך. מעבר לכך, הרעיון של הבאת דוגמאות מן האסטרואיד למחקר בכדור הארץ גם הוא מיותר לטענתו, שכן בכדור הארץ נמצאו טונות רבות של מטאוריטים אשר נחקרו בעבר על ידי מדענים. נוסף על כך, סיכון חיי אסטרונאוטים למען מטרה מדעית מוטלת בספק הוא צעד פזיז. הבעיה הגדולה ביותר עם הפרויקט לטענתו של בינזל היא עלותו המתוכננת, המסתכמת ב־2.6 מיליארד דולר – דבר אשר גוזל סכום כסף משמעותי מתקציב נאס"א ואינו מקדם אותנו באופן משמעותי לעבר השגת היעד המרכזי של סוכנות החלל בעשורים הקרובים – הנחתת אדם על מאדים.