קיץ של כוכבים

תסתכלו על השמים: על המשולש הגדול של העונה החמה

צילום: שאטרסטוק
צילום: שאטרסטוק
31 ביולי 2014

לכל עונה ועונה יש קבוצות הכוכבים האופייניות לה. קבוצות הכוכבים משתנות מעונה לעונה בשל סיבוב כדור הארץ סביב השמש. אנו רואים את קבוצות הכוכבים בלילה, כאשר צדו של כדור הארץ פונה מהשמש והלאה. לכן, כאשר כדור הארץ חג סביב השמש, הצד החשוך פונה לכיוון שונה בשמים. זו הסיבה שאנו רואים חלק אחר מהשמים בכל מקטע של מסלול כדור הארץ סביב השמש. זו גם הסיבה שלכל חודש מזל אחר – המזל של חודש מסוים הוגדר כקבוצת הכוכבים הנמצאת באותו החודש בכיוון שבו נמצאת השמש. מסיבות היסטוריות (שהאסטרולוגים מעדיפים להתעלם מהן), יש הבדל בין המזלות של חודשי השנה כפי שנקבעו בעת העתיקה למזלות המסמלים את אותם החודשים כיום, וזאת בשל תנועה נוספת שכדור הארץ עושה בחלל, שבעטייה משתנה כיוון ציר הסיבוב שלו בחלל בזמן מחזור של כ־26 אלף שנים. תנועה זו קרויה נקיפה (פרסציה), אך זה נושא לכתבה אחרת.

המשולש הגדול של הקיץצילום מתוך Wikipedia
המשולש הגדול של הקיץ
צילום מתוך Wikipedia

כאשר נביט לכיוון רום השמים בחודשי הקיץ, נבחין בשלושה כוכבים בהירים, היוצרים מעין משולש ישר־זווית בשמים – זה המשולש הגדול של הקיץ. שלושת הכוכבים הם – וֶגה בקבוצת נֵבל, שהוא המערבי מבין השלושה, צפונית מזרחית לו שוכן הכוכב דֶנֶבּ, הכוכב הראשי בקבוצת ברבור והצלע הדרומית הוא אלטאיר בקבוצת נשר (לאיתור של קבוצות הכוכבים מומלץ להשתמש באחת מהאפליקציות של אטלסי שמים למכשירי טלפון סלולריים, או להכין מפת כוכבים מסתובבת המופיעה בקישור באתר הבית של המחבר).

כוכבים וברבורים

שלוש קבוצות הכוכבים מציינות עופות – הקשר בין הברבור והנשר לבעלי הכנף הוא ברור, אך מה הקשר של נבל לבעלי הכנף? ובכן, הקשר נעוץ בשמות של שלושת הכוכבים הבהירים באותן קבוצות.

דנב, הכוכב הבהיר בקבוצת ברבור, הוא כוכב ענק ואחד הכוכבים הזוהרים ביותר הנראים בעין. הוא אחד הכוכבים הבהירים ביותר הנראים בשמים ואחד הכוכבים בעלי עוצמת האור הגבוהה ביותר המוכרים לנו. זהו על־ענק לבן שמרחקו מהשמש מוערך ב־2,600 שנות אור (מאחר שהוא רחוק מאוד אי הדיוק בהערכת מרחקו מגיע לכדי 60 אחוז). על פי אומדן מרחק זה, הוא זוהר בעוצמה של כרבע מיליון שמשות! קבוצת ברבור נראית כצלב מוארך, כאשר שביל החלק נמתח בדיוק בכיוון הצלב. זהו גם שמה המודרני של הקבוצה – צלב הצפון (להבדיל מקבוצת צלב, המצויה בכיפת השמים הדרומית). מקור שמו של הכוכב הוא ערבית – ד'נב את־דג'ג'ה – זנב התרנגולת, כיוון שעבור יושבי המדבר, שלא היו מורגלים לברבורים, הקבוצה סימלה דווקא תרנגולת.

וגה כפי שנראה מטלסקופ החלל שפיצרצילום: NASA
וגה כפי שנראה מטלסקופ החלל שפיצר
צילום: NASA

אלטאיר הוא הכוכב הבהיר בקבוצת נשר. שמה הלטיני של הקבוצה הוא אקווילה – עיט, והקבוצה נראית כעפיפון גדול. משני צדיו של אלטאיר נראים שני כוכבים היוצרים עמו בשמים שורה של שלושה כוכבים בהירים. גם קבוצת נשר נראית על רקע שביל החלב. במיתולוגיה היוונית סימלה קבוצת עיט את הנשר ששלח זאוס לנקר בכבדו של פרומותיאוס, הטיטאן שגילה את סוד האש לבני האדם. מקור שמו של אלטאיר אף הוא מערבית – אל נסר אל־טאיר – הנשר המעופף. אלטאיר הוא אחד הכוכבים הקרובים והידועים ביותר, ומרוחק מהשמש כ־16.77 שנות אור בלבד. גודלו דומה לזה של השמש – הוא גדול ממנה בקוטרו הממוצע רק פי 1.5.

וֶגה הוא הכוכב השני בבהירותו בכיפת השמים הצפונית אחר הכוכב ארקטורוס, הנראה היטב בחודשי האביב ברום השמים. וגה נמצא בקבוצת נבל, שהיא קבוצה קומפקטית – ליד וגה נמצאים שני כוכבים היוצרים עמו צורת משולש שווה צלעות. מכיוונו השני של ווגה נמצאים שלושה כוכבים נוספים, היוצרים עמו מקבילית קטנה. הנבל סימל במיתולוגיה היוונית את הנבל של אורפיאוס שנבנה על ידי הֶרמס, שליח האלים. הרמס יצר את הנבל משריון של צב, שעליו מתח שבעה גידים, ומסר אותו לאפולו, שמאוחר יותר העבירו לאורפיאוס.

במרבית האיורים המתארים את הקבוצה מתואר עיט האוחז את הנבל בטפריו. גם שמו של וגה מעיד על מוצאה של הקבוצה – השם הוא סירוס שמו הערבי של הכוכב – אל נסר אל־ווק'יע – הנשר הנופל, והוא מציין את הנשר הצולל אל האדמה. וגה הוא כוכב לבן ומסתו שלוש מסות שמש. קוטרו של וגה הוא כארבעה מיליון ק"מ, פי 3.2 מקוטר השמש והוא אחד הכוכבים הבודדים שנמצא שהוא מוקף בדיסקה של אבק, שהיא כפי הנראה מערכת שמש בהתהוותה.

השוואה בין אלטאיר (משמאל) והשמשצילום: Omnidom 999, Wikipedia
השוואה בין אלטאיר (משמאל) והשמש
צילום: Omnidom 999, Wikipedia

לאלה הנמצאים תחת שמי המדבר החשוכים, בלילה נטול ירח, מומלץ לסרוק את האזור של המשולש הגדול של הקיץ. שביל החלב המצוי באזור זה מספק שפע של שכיות חמדה – צבירי כוכבים וערפיליות, הנראים ככתמים בהירים על רקע שביל החלב. מאזור קבוצת ברבור נראה שביל החלב כמתפצל לכיוון דרום, בואכה קבוצת קשת. הפיצול נגרם בשל ענן עצום של אבק בין־כוכבי, המסתיר חלק משביל החלב.