לעוף ללא דרכון

חוקרים עקבו אחר הרגלי הציד של "המדבירות הטבעיות" של העמקים - התנשמות, וגילו כי הן צדות במרחק של כתשעה ק"מ מהקן, ואף חוצות את הגבול לירדן

ד"ר מוטי צ'רטר מאוניברסיטת חיפה עקב אחר הרגלי הציד של "המדבירות הטבעיות" של העמקים – התנשמות. אם עד היום ההנחה הייתה שהן צדות בדרך כלל במרחק של כ־500 מטרים מהקן, כעת מתברר שהן צדות במרחק של כתשעה ק"מ מהקן, ואף חוצות את הגבול לירדן. אלא שלהתעלמות שלהן מהמכשולים של בני האדם יש מחיר: בקרב שכנותינו, התנשמות נתפשות כמבשרות מוות קרוב, והן ניצודות שם. "העבודה שלנו עד כה הראתה את היעילות הרבה של תנשמות כמדבירות טבעיות של מכרסמים, וחקלאים רבים כבר נעזרים בהן. הממצאים מעלים את הצורך בשיפור מערך הקינון, כך שנוכל להפיק את התועלת המרבית מהסיוע שמעניקות לנו התנשמות", אומר ד"ר צ'רטר מאוניברסיטת חיפה ומהמרכז המדעי של הפרויקט הלאומי לחקר התנשמות.

מאחר שעמק יזרעאל ועמק בית שאן הם מהאזורים בעלי הצפיפות הגבוהה בעולם של תנשמות – מעל 230 זוגות לכל 100 ק"מ מרובע (באירופה חיים עד 50 זוגות ב־100 קמ"ר) – הוקם לפני כמה שנים פרויקט לאומי בתמיכה של כמה משרדי ממשלה ובשיתוף החברה להגנת הטבע וכמה אוניברסיטאות, לשימור התנשמות ולקידום חקלאות ירוקה. במסגרת הפרויקט, הוצבו תיבות קינון לתנשמות בתוך שדות חקלאיים כדי לעודד אותן להתקיים באזור, לצוד את המכרסמים ובכך לאפשר לחקלאים להפחית את השימוש ברעלים הפוגעים בסביבה.

הרגלי הציד של התנשמות

מכיוון שהתנשמת היא עוף לילי, מעט מאוד היה ידוע עד היום בנוגע להרגלי הציד שלהן. במחקרים קודמים, שנעזרו בעיקר במשדרי רדיו, נמצא כי אזור הציד שלהן מוגבל לרוב לכ־500 מטרים מהקן. לפי מידע זה הציבו חקלאים את התיבות בצמידות לשדות שלהם. אולם כעת, בזכות הצמדת מכשירי GPS ל־20 תנשמות, התברר לד"ר צ'רטר, שערך את המחקר בשיתוף אוניברסיטת לוזאן שבשוויץ ואוניברסיטת תל אביב, ובמימון המשרד לשיתוף פעולה אזורי, הקרן לדוכיפת של החברה להגנת הטבע ועוד, שכל מה שידענו על התנשמות רחוק מאוד מהמציאות: שטח הציד שלהן מגיע לטווחים של 2־9 ק"מ, כך שהן עוברות בין שדות ובין יישובים. המשמעות היא שתיבות קינון שהוצבו בשדות של חקלאי או בשדות של קיבוץ אינן מבטיחות שהתנשמות יצודו דווקא בשדות אלו, וכי יש צורך בהקמת מערך אזורי הכולל כמות גדולה של תיבות קינון שנותנות מענה לאזור גדול.

עוד נמצא כי העבודה הלילית של התנשמות הרחק מהבית משפיעה על חיי המשפחה: חלק מהן ישנות לעתים הרחק מתיבת הקינון ומצאצאיהן. "באזור בעל אוכלוסיית תנשמות כל כך צפופה, המשמעות של לינה רחוקה מהצאצאים היא שתנשמת בוגרת אחרת ישנה קרוב יותר לגוזלים מאשר הוריהם", אומר צ'רטר, שכבר מצא במהלך השנים האחרונות סיפורים מפתיעים על תנשמות שאימצו גוזלים מיותמים.

באמצעות השימוש ב־GPS התברר כי התנשמות לא ממש מתרשמות מהגבולות שקבעו בני האדם והן חוצות את הגבול לירדן בחיפושן אחר מזון. אלא שאולי היה עדיף אילו היו עוברות ביקורת דרכונים: מתברר שמעבר לגבול הן חשופות לשתי סכנות. במדינות השכנות התנשמות מבשרות את מותו של אדם קרוב ולכן פעמים רבות מנסים להרוג אותן ברגע שרואים אותן. אולם לא פחות חשוב, בחלק מהאזורים שמעבר לגבול משתמשים ברעלים ובחומרי הדברה מסוכנים המאיימים על חיי התנשמות. "אם אנחנו נקפיד שלא להשתמש ברעלים בחקלאות, אולם מעבר לקו הירוק ולגבול לא ינהגו באותה צורה ויפסיקו את הציד, אז בעצם אין טעם למה שאנחנו עושים כאן. אם אנחנו רוצים לשמר את מגוון החיות באזור שלנו עלינו לפתח שיתופי פעולה חוצי גבולות", סיכם ד"ר צ'רטר.