שמלה תלת ממדית

האם בקרוב נדפיס את בגדינו במדפסות תלת ממד בהתאמה אישית במקום לרכוש אותם בחנות?

1 בפברואר 2015

האם בקרוב נדפיס את בגדינו במדפסות תלת ממד בהתאמה אישית במקום לרכוש אותם בחנות? צוות מפתחים אמריקאי הצליח להדפיס לראשונה שמלה שלמה, ללא צורך בחיבור ידני של החלקים, באמצעות מדפסת תלת ממד המותאמת באופן מושלם לדוגמנית.

Nervous System היא קבוצת של יוצרים אמריקאים אשר הקימה סטודיו לעיצוב המשלב מדע עם אמנות וטכנולוגיה. הקבוצה נוסדה ב־2007 על ידי ג'סיקה רוזנקרנץ (Rosenkrantz) וג'סי לואיס־רוזנברג (Louis-Rosenberg), שניהם סטודנטים לשעבר ב־MIT, במטרה לחקור ולפתח תחומים שונים הנוגעים לעיצוב בסיוע אלגוריתמים ממוחשבים. בפרויקט שהסתיים לאחרונה יצרה הקבוצה שמלה המורכבת מלא פחות מ־2,279 רכיבי פלסטיק המחוברים יחדיו. מכיוון שהשמלה גדולה מדי בכדי להדפיסה באופן רגיל במדפסת תלת ממד, החליטו היוצרים ליצור דימות ממוחשב אשר יאפשר לתכנן את מבנה השמלה כשהיא מקופלת, ואז להדפיסה ולפרוס אותה. אף שבעבר כבר נוצרו פריטי לבוש באמצעות מדפסות תלת ממד, מעולם לא נוצרה שמלה שלמה במדפסת בהדפסה יחידה (יוצרים אחרים הדפיסו רכיבים וחיברו אותם בעבודת יד).

סרטון המסביר את הפרויקט (כולל ראיונות עם היוצרים):

השמלה הנוכחית נוצרה במפעלי חברה אמריקאית להדפסת תלת ממד בשם Shapeways בטכניקה המכונה SLS (ראשי תיבות: Selective Laser Sintering). בטכניקה זו, לייזר רב עוצמה מחמם נקודתית אבקה (במקרה זה אבקה פולימרית העשויה ניילון), שכבה אחר שכבה, עד ליצירת מודל תלת ממדי. אחרי כל מַעבר של קרן הלייזר מוסיפה המכונה שכבה חדשה של אבקה פולימרית המשמשת גם כדי ליצור את החלק הבא של המוצר וגם כסוג של פיגום המוסר בסוף התהליך.

תהליך ההדפסה הוא ממושך למדי. הדפסה יחידה במכונה של הדפסת תלת ממד תעשייתית יכולה להימשך עד שלושה ימים (אם כי לרוב מדובר ביום אחד של עבודה למדפסת) ולאחר סיום ההדפסה יש לתת לחומר זמן להתקרר (זמן מקביל לזמן ההדפסה). בהמשך יש להפריד את החלקים המודפסים מתוך גוש אבקת הניילון. הדבר דומה להפרדה של עצם קשיח מתוך אבן גיר גדולה ומתפוררת העוטפת אותו. התהליך עצמו הוא ידני ברובו וממושך – בעיקר כשמדובר בעצמים מורכבים או בעלי חלקים רבים.

סרטון המסביר את טכניקת ההדפסה התלת ממדית של חברת Shapeways:

בשונה משמלת בד, שמלת התלת ממד, העשויה מחומר פולימרי, מרעישה למדי תוך כדי תנועה – כאשר חלקי השמלה מתנגשים זה בזה. השמלה גם לא שומרת על חום הגוף, והיא מהווה אביזר עיצובי יותר מאשר פריט לבוש שימושי. השמלה עצמה נרכשה על ידי המוזיאון לאמנות מודרנית (MoMA) בניו יורק.

באתר קבוצת Nervous System תוכלו לעצב בעצמכם שמלה דומה ואף להזמין אותה (אין מחיר באתר אך אפשר לשער שהמחיר של הזמנה של פריט ייחודי שכזה בהדפסה אישית יהיה גבוה). מה שמעניין הוא שאין חובה לעצב את השמלה באופן חושפני בהכרח (כפי שנעשה במקרה הנוכחי) ואפשר לעצב אלמנטים אטוּמים ואף לצבוע אלמנטים בצבעים שונים באזורים שונים.

הדגמה של השמלה על דוגמנית:

תחום ההדפסה בתלת ממד צובר תאוצה בשנים האחרונות. אם בעבר עיקר השימוש במדפסות תלת ממד היה מוגבל ליישומים הקשורים לעיצוב תעשייתי, כיום רואים מגוון עצום של שימושים, כולל הדפסת מזון, הדפסת רכיבים רפואיים (ואפיל נעשו ניסויים ראשונים להדפסת איברים חלופיים), שימושים בתחום החלל (לאחרונה הוטסה מדפסת תלת ממד לתחנת החלל הבינלאומית – שם הודפסו כלי עבודה באמצעותה) ואפילו בניין (בסין הודפסו מבנים שלמים באמצעות מדפסות בעלות של כמה אלפי דולרים). האם גם בתחום ההלבשה אנו צפויים לראות מהפכת הדפסה בתלת ממד? לנו לפחות נראה שהדבר לא צפוי בקרוב, משום שעד שלא יפותחו מדפסות המסוגלות להדפיס חומרים גמישים ולבישים שיוכלו לשמש כתחליפי בד אפקטיביים, קשה לראות שוק נרחב ללבוש בהדפסת תלת ממד מעבר לפרויקטים אמנותיים כמו זה של רוזנקרנץ ולואיס־רוזנברג.