אז למה יש פחות נשים מדעניות?

יותר נשים מרצות בתחומי מדעי הטבע והרפואה

על פי נתוני המועצה להשכלה גבוהה, אחוז הנשים בסגל החוקרים באוניברסיטאות עמד בשנת 2010 על 28%; האחוז הנמוך ביותר נרשם בפקולטות להנדסה – 12.5% מתוך 912 אנשי סגל. בדרגות המתחילות של החוקרים, דרגת מרצה, המצב הוא יחסית שווה – 48% נשים ו-52% גברים.

בתחומי מדעי הטבע והרפואה, אחוז חברות הסגל בדרגת מרצה עולה על אחוז הגברים (10% נשים לעומת 7% גברים מתוך כלל חברי הסגל בדרגה זו) . "זוהי מגמה יחסית חדשה שעשויה להגדיל בעתיד את שיעור הנשים בדרגות בכירות בתחומים אלה", אמרה פרופ' ארז.

מנתונים נוספים שנאספו ונותחו במועצה לקידום נשים במדע, אחוז הנשים הפונות בהצעות מחקר לקרן הדו-לאומית למדע ישראל-ארצות-הברית (BSF) הוא 17% בלבד, נמוך משיעורן בחברי הסגל (28%). גם בהתבוננות בשיעור הזוכות במענקי מחקר של קרן זו, עולה כי אחוז הנשים שזכו יחסית לכלל הזוכים הוא 12% – שיעור הנמוך מאחוז הפונות.

למען נשים במדע

גם בבחינה של אחוז הבקשות והזכיות של נשים בקרנות מחקר של הקרן הלאומית למדע (ISF) ולקרן ישראל-גרמניה, אחוז הנשים הוא נמוך: 30% ו-27% בהתאמה. אחוז הנשים שזכו במענקים הוא נמוך יותר משיעור הפונות לקרנות, 28% נשים זכו במענקי הקרן הלאומית למדע בשנת 2010, ורק 25% מהזוכים במענקי קרן ישראל-גרמניה הן נשים. זאת ועוד, סכומי המענקים שקיבלו נשים הוא נמוך יחסית לאחוז הזוכות – 26% בקרן הלאומית למדע ו-24% בקרן הישראלית-גרמנית מסכומי הכסף שקיבלו כל הזוכים.

צעדים לעידוד שוויון בתחום מענקי המחקר

פרופ' ארז הציעה לנקוט במספר צעדים כדי להביא לשוויון בתחום מענקי המחקר: לעודד חברות סגל להגיש הצעות מחקר לקרנות התחרותיות; לשאוף לכך שאחוז הזוכות מקרב המגישות יהיה דומה לאחוז המקביל בקרב הגברים; לשאוף לכך שהשיעור היחסי של הסכום הניתן לנשים יהיה דומה לשיעור היחסי של הסכום הניתן  לגברים; וכן להקפיד על ייצוגן של נשים כראשי ועדות מחקר.

לפני 13 שנה קם המיזם העולמי "למען נשים במדע", פרי של שיתוף פעולה בין קונצרן לוריאל העולמי לאונסק"ו, שנועד להכיר בתרומתן של מדעניות בולטות לקדמה המדעית. מאז ייסוד שותפות אונסק"ו ולוריאל הוכרו מאות חוקרות מ-43 מדינות. חוקרות אלה פיתחו דרכים חדשות, לעתים מהפכניות, לשיפור איכות החיים של האנושות. בשנת 2008 זכתה בפרס פרופ' עדה יונת ממכון ויצמן למדע, ששנה לאחר מכן זכתה בפרס נובל.

כזכור ביולי 2011 זכו בפרס כספי ד"ר עדי שטרן מאוניברסיטת תל-אביב על מחקרה בתחום "וירולוגיה חישובית" – חקר נגיפים בעזרת מחשבים, ו"קפיצה" של נגיפים מבעלי חיים לבני אדם; ד"ר נעמה גבע-זטורסקי ממכון ויצמן למדע על מחקרה בתחום חקר הסרטן ועל תפקודם של החיידקים הטובים בגוף; ורייזי גרודה-זוסמן מהאוניברסיטה העברית, על מחקרה העוסק בהבנת תפקוד תאי ההרג הטבעיים (Natural Killers, NK) במחלות חסר חיסוניות על רקע גנטי.