באופן מילולי

מי מאיתנו לא מרגיש מדי פעם קושי לומר שמות של אנשים או של מקומות? ככל שאנו מזדקנים כך אנו מפתחים חרדה גדולה יותר מקשיים בשליפת שמות ומילים מהמוח; נדמה לנו שזהו סימן בטוח שאנו עומדים לחלות במחלת אלצהיימר. חוקרים צרפתים דיווחו בשנת 2013 כי שניים מכל שלושה אנשים מעל גיל 65 מתלוננים על קשיים בשליפת שמות. ואולם, תלונות לחוד ומחלת אלצהיימר לחוד. החוקרים לא מצאו שמי שהתלונן על קשיים בשליפת שמות היה בסיכון גבוה יותר לחלות באלצהיימר. לעומת זאת, קשיים במציאת מילים, שתועדו במבחן שהעבירו החוקרים, דווקא כן ניבאו מי יחלה כעבור כמה שנים.

ד"ר גתית קוה מהמחלקה לחינוך ופסיכולוגיה באוניברסיטה הפתוחה חוקרת את הקשיים בשליפת מילים בקרב אנשים מבוגרים בריאים. לדבריה, יכולת השליפה יורדת עם הגיל, בעיקר לאחר שחוצים את גיל 70. במקביל, חלה עלייה משמעותית באוצר המילים לאורך שנות חייו של האדם. כיצד אפשר להסביר את העובדה שאנשים יודעים יותר מילים ומצליחים לשלוף אותן פחות? האם ההסבר לכך הוא שהם יודעים יותר מדי ואינם מסוגלים למצוא את המילה המתאימה במאגר הידע העצום שצברו?

ד"ר קוה ורונית יפה, מהחוג להפרעות בתקשורת באוניברסיטת תל-אביב, ערכו מחקר שבו השתתפו 140 דוברי עברית, מחציתם בני 29־20 ומחציתם מעל גיל 70. כל המשתתפים היו ילידי ישראל, בריאים וצלולים, ללא ליקויי למידה או דֶמֶנציה. המשתתפים ביצעו חמישה מבחנים: מבחן שִׁיוּם תמונות, שבו יש לומר במילה בודדת מה רואים בתמונה; מבחן שליפת מילים לפי אות ראשונה; מבחן שליפת מילים לפי קטגוריה סֶמנטית (למשל, כמה שיותר שמות של בגדים בדקה); מבחן שבו יש להגדיר מילים; ומבחן שבו יש לסמן משמעות נרדפת למילה מתוך ארבע אפשרויות.

החוקרות הניחו שיכולת השליפה של המבוגרים תהיה טובה פחות מזו של הצעירים, ואילו הידע שלהם יהיה טוב יותר מהידע של הצעירים. ואכן, המבוגרים הצליחו לשלוף פחות מילים מהצעירים, אך ההבדל בין הקבוצות היה קטן בהשוואה להבדל הגדול שנמצא בידע. המבוגרים ידעו את המשמעות המדויקת של 75 אחוז מהמילים בעוד השצעירים ידעו פחות מ־60 אחוז.

במחקר אף נבדק מה מתרחש בתוך כל קבוצה; גם בקרב הצעירים וגם בקרב המבוגרים, מי שהצליח יותר במבחני אוצר המילים הצליח יותר גם במבחני השליפה. לדברי ד"ר קוה, ייתכן שההרגשה של אנשים מבוגרים כי הם חווים קושי בשליפת מילים נובעת מכך שהם יודעים הרבה – אך בפועל תוצאות המחקר לא איששו את התחושה הזו.

קוה ויפה אף בדקו אם יש הבדל בין התוצאות של שני המבחנים ששימשו לבדיקת אוצר המילים: המבחן שבו יש להגדיר מילים, והמבחן שבו יש לסמן תשובה מתוך כמה אפשרויות. אפשר היה להניח שאנשים מבוגרים יתקשו יותר במבחן שבו יתבקשו להגדיר מילים, משום שהם חווים קושי בשליפת מילים. לעומת זאת, במבחן הרב ברירתי היה סביר להניח שהמבוגרים לא יפגינו קושי, משום שכל התשובות מוצבות מול עיניהם. בדומה לכך, היה אפשר להניח שצעירים יבצעו את שני המבחנים באותה רמה. התוצאות סתרו את ההנחות הללו. בקרב המבוגרים לא היה הבדל בין ההצלחה במבחן ההגדרה לבין ההצלחה במבחן רב הברירה.

מבוגרים יודעים הרבה יותר, אך חווים קשיים במהירות שליפת המילים
צילום: שאטרסטוק

שפה ומוח בגיל המבוגר

במחקר נוסף שערכה ד"ר קוה, בשיתוף ד"ר נירה משעל מאוניברסיטת בר-אילן ורונית גבריאלי מהאוניברסיטה הפתוחה, נבדקה ההשערה שעל פיה אנשים בגיל הזקנה מעבדים ביטויים מטפוריים באופן שונה מצעירים. המחקר התבסס על ממצאים קודמים בנוגע לעיבוד מטפורות, שלפיהם ההֶמיספרה הימנית במוח מעורבת בעיבוד של משמעות פיגורטיבית בקרב צעירים. נוסף על כך, במחקר קודם התברר שבמטלות זיכרון שבהן אנשים צעירים מפעילים רק את ההמיספרה השמאלית, אנשים מבוגרים מפעילים גם אזורים בהמיספרה הימנית. כלומר, במטלות שנחשבות קשות יותר לאנשים מבוגרים, מופעלים שני צדי המוח. לעומת זאת, אצל צעירים שמבצעים משימות אלו יש הפעלה חד צדדית.

במחקר של קוה, גבריאלי ומשעל נבדקו 30 צעירים (בגיל ממוצע של 25) ו־30 אנשים מבוגרים (גיל ממוצע של 74) בניסוי של שדה ראייה חצוי. בניסוי זה מוקרן גירוי לכל המיספרה למשך זמן קצר מאוד, ואז נבדק זמן התשובה והדיוק של המשתתפים על שאלות החוקרים. המשתתפים צפו בביטויים מטפוריים בני שתי מילים שהוצגו לזמן קצרצר לשדה ראייה בודד. הם התבקשו לקבוע לגבי כל זוג מילים אם הוא בעל משמעות בעיניהם. הזוגות כללו צירופים כגון "פרח אביב", שלו יש משמעות מילולית ולא מטפורית; ביטויים מטפוריים שחוקים כגון "כוונה שקופה", שמשמעותם מוכרת; וזוגות מילים שלא היה כל קשר ביניהן, למשל "שמים כלב".

נמצא שאנשים מבוגרים הציגו דיוק רב יותר בביטויים מטפוריים שְׂחוקים שהוקרנו להמיספרה השמאלית, מאשר כאשר הוצגו להמיספרה הימנית, בעוד שהצעירים לא הראו העדפה המיספרית. ממצאים אלה מראים שההמיספרה השמאלית, שהיא ההמיספרה הדומיננטית בעיבוד שפה אצל אנשים ימניים, הופכת להיות דומיננטית יותר אצל אנשים מבוגרים. אחד ההסברים לכך הוא שמי שיודע מילים רבות יותר נסמך על הידע שלו בפירוש של ביטויים מוכּרים. ואכן, כאשר השוו החוקרות ידע של אוצר מילים בין שתי קבוצות הגיל, ההבדלים שתועדו בהפעלה המוחית התבטלו.

משני המחקרים הללו עולה שככל שאדם מתבגר כך הוא יודע יותר מילים וביטויים, המומחיות שלו בשפה משתפרת והוא לומד להסתמך יותר על הידע הקיים אצלו. כלומר, הגיל אינו מוביל לקשיים בשליפת מילים, אלא גם, ואף יותר מכך, לשיפור בידע המילולי.