המלצה אישית

מה יעלה יותר את רמת הסוכר בדם: סושי או גלידה? על פי מחקר של מדעני מכון ויצמן למדע, שפורסם באחרונה בכתב העת Cell, התשובה לשאלה זו שונה בקרב אנשים שונים. במסגרת המחקר עקבו המדענים באופן רציף אחרי רמות הסוכר בדם של 800 מתנדבים במשך שבוע, ומצאו כי התגובה למזון היא במידה רבה אישית.

מחקר פרויקט התזונה האישית (personalnutrition.org) בוצע על ידי חברי קבוצות המחקר של פרופ' ערן סגל מהמחלקה למדעי המחשב ומתמטיקה שימושית, ושל ד"ר ערן אלינב מהמחלקה לאימונולוגיה במכון ויצמן למדע. "התמקדנו בסוכר בדם, מפני שרמות גבוהות שלו הן גורם סיכון לסוכרת, להשמנת יתר ולתסמונת המטבולית", אומר פרופ' סגל. "ההבדלים העצומים שמצאנו בין העליות ברמות הסוכר אצל אנשים שונים שאכלו ארוחות זהות מלמדים, כי המלצות תזונתיות אישיות ככל הנראה יעזרו לאנשים להישאר בריאים יותר, בהשוואה להמלצות תזונתיות אוניברסליות". ואכן, במחקר נמצא כי הנבדקים הגיבו באופן שונה לחלוטין לארוחות פשוטות ומורכבות כאחד. למשל, אצל משתתפים רבים זינקו רמות הסוכר בדם לאחר צריכת מנה סטנדרטית של גלוקוז, אך אצל רבים אחרים זינקו רמות אלו דווקא לאחר אכילת לחם לבן ולא גלוקוז. "מטרת המחקר שלנו", מוסיף ד"ר אלינב, "הייתה למצוא את הגורמים שאחראים לתגובת הסוכר האישית של כל אחד למזונות השונים. השתמשנו במידע זה כדי לפתח המלצות תזונתיות אישיות, שיועדו  למנוע השמנת יתר וסוכרת, הנחשבות עתה למגפות עולמיות, או לטפל בהן״.

דוד זאבי וטל קורם, תלמידי מחקר במעבדתו של פרופ' סגל, הובילו את המחקר. הם שיתפו פעולה עם ניב זמורה, רופא ותלמיד מחקר במעבדתו של ד"ר אלינב, וכן עם תלמידת המחקר דפנה רוטשילד ועם עמיתת המחקר ד"ר עדינה ויינברגר ממעבדתו של פרופ' סגל. מחקר זה  ייחודי בהיקפו, וכן בכך שכלל אנליזה של חיידקי המעיים, שהם מהגורמים החשובים בדרך שבה גופנו מקבל ומעבד מזונות שונים, דבר שמשפיע גם על הופעת מחלות. משתתפי המחקר צוידו במכשירי ניטור קטנים, שמדדו ברציפות את רמות הסוכר בדמם. הם התבקשו לרשום את כל מה שאכלו, וכן את מאפייני אורח החיים שלהם, כגון זמנֵי שינה והתעמלות. שיטה זו איפשרה למדענים לעקוב אחרי תגובות אישיות למזונות שונים. בסך הכל עקבו המדענים אחרי תגובות אנשים שונים ליותר מ־46 אלף ארוחות.

דיאטה מבוססת אלגוריתם

בהסתמך על ממצאים אלה פיתחו המדענים אלגוריתם חישובי, אשר ניבא נכונה את התגובות האישיות של משתתפי המחקר למזונות שונים. במחקר המשך, שכלל 100 מתנדבים נוספים, הצליחו החוקרים בעזרת אותו אלגוריתם גם לנבא נכונה את שיעור העלייה ברמת הסוכר בדם בתגובה למזון, דבר שהראה כי אפשר ליישם אותו במשתתפים חדשים. כמו כן הראו המדענים, כי אורח החיים משפיע על הסוכר בדם; בין היתר נמצא, כי אותו מזון השפיע באופן שונה על רמת הסוכר באותו האדם לאחר שינה או בעקבות התעמלות.

בשלב הבא של המחקר הרכיבו המדענים דיאטה המבוססת על האלגוריתם, במטרה לבדוק אם המלצות אישיות שמפיקה המערכת אכן מסייעות בהורדת רמת הסוכר בדם. משתתפים בשלב זה קיבלו דיאטה אישית "טובה" לשבוע אחד ודיאטה "רעה" לשבוע נוסף. שתי הדיאטות אמנם כללו אותו מספר קלוריות, אך כל אדם קיבל דיאטה שונה. וכך, מזונות מסוימים שנכללו בדיאטה ה"טובה" אצל נבדק אחד, נכללו אצל נבדק אחר בדיאטה ה"רעה". הדיאטות ה"טובות" אכן עזרו לנבדקים לשמור על רמות בריאות של סוכר בדם, ולעומת זאת הדיאטות ה"רעות" גרמו פעמים רבות לעלייה מהירה ומשמעותית ברמות אלה. שתי התוצאות נרשמו לאחר ניסוי של שבוע ימים בלבד. יתר על כן, כתוצאה מדיאטה "טובה" נרשמו שינויים אחידים בהרכב חיידקי המעיים, דבר המצביע על כך שחיידקים אלה יכולים להיות מושפעים מדיאטה אישית, ולפיכך יכולים גם להשפיע על התגובה למזון בכל האמור בתגובת הגוף לשינוי רמת הסוכר בדם.

כעת מגייסים המדענים מתנדבים למחקר המשך על תזונה אישית, אשר יתמקד באנשים בעלי רמה גבוהה של סוכר בדם הנמצאים בסיכון לפתח סוכרת. מחקר זה נועד לנסות למנוע או לדחות את פריצתה של מחלה זו.

במחקר השתתפו אורלי בן־יעקב, דר לדור, ד"ר טלי אבנית שגיא, ד"ר מאיה לוטן־פומפן, אלעד מטות, גל מלכה, נועה קוסוור, מיכל ריין ורוני ביקובסקי, ממעבדתו של פרופ' סגל במכון ויצמן למדע; יותם סואץ, ג'מל עלי מהדי, גילי זילברמן שפירא, לנקה דוהנלובה וד"ר מירב פבסנר־פישר, ממעבדתו של ד"ר אלינב במכון ויצמן למדע; ד"ר דוד ישראלי מהמרכז הירושלמי לבריאות הנפש; ופרופ' זמיר הלפרן מהמרכז הרפואי תל אביב על שם סוראסקי.