לפרוץ את גבולות ההוראה

אחת מהבעיות שנתקלתי בהן כשהתחלתי ללמד אסטרונומיה וחלל מחוץ למצפה הכוכבים בגבעתיים, היא שהלימודים נערכים בשעות היום, אך את גרמי השמים (פרט לשמש ולירח) אפשר לראות רק בלילה. תצפיות על גרמי שמים, כגון כוכבים, ערפיליות, צבירים וגלקסיות, וכן רכישת המיומנות לזהותם בשמים או לצלמם בעזרת מכשור אופטי מתאים, מחייבים הנחיה, אך לא יכולים להתקיים באור השמש. נהגתי להנחות את תלמידיי "להרים עיניים" או "לצפות במשקפת" בערבים, ולהיעזר במפות כוכבים שהודפסו עבורם. קשה לומר ששיטה זו נחלה הצלחה מרובה. למעט בודדים, התלמידים שכחו לעשות כן ברגע שעזבו את מוסד הלימודים.

הנעה פנימית ללמידה היא המפתח. אם הצלחתי לגרום לתלמידיי להתעניין בנושא, אזי יכולותיהם לכרות מידע יגדלו וכך גם המיומנות שלהם, והם יתמידו בכך ככל שההנעה הפנימית שלהם תגדל. כך, התלמידים ילמדו את עצמם בקצב מהיר יותר ובאופן יעיל ומקיף יותר משאוכל אני אי פעם ללמדם. הדבר נכון עוד יותר כאשר נשווה למידה שמוּנעת מתוך רצון התלמיד לדעת, ללמידה בכיתה מרובת משתתפים. כמה מאיתנו נהגו להשמיע את אותו שיר שוב ושוב מתוך רצון אישי, עד שידענו אותו בעל פה? בדומה לכך, ילדים ובוגרים משחקים במשחקי כדור או קלפים עד שהם מפתחים דיוק ומיומנות מתוך רצונם הפרטי. כך גם השתתפות בקורסי ערב למבוגרים, עיסוק בנגינה, בלהקה אהובה או בתחביב כזה או אחר. איש לא הכריח אותנו לעשות זאת אך הרצון לעסוק בתחום נבע מתוכנו אנו. בתמורה למאמצינו אנו מקבלים תחושת אוטונומיה, סיפוק, הנאה, תגובות משוב חיוביות מהסובבים אותנו, תחושת התעלות ועוד. האם יהיה אפשר לגרום לתלמידיי להסתכל לשמים בלי שאצטרך להיות שם איתם?

התמורה מעבודה דרך הנעה פנימית אינה מגיעה כפרס בסוף הפעילות, אלא דווקא מורגשת במהלכה. כמו מהנדס שפיצח בעיה בתכנון מעגל, או נגר חובב שמייצר שעוני קוקייה שלא יימכרו לעולם – אלו העוסקים בדבר מה מתוך הנעה פנימית עושים זאת להנאתם, והם נהנים מהתהליך עצמו. אני רואה זאת אצל רבים ממכריי, המייצרים טלסקופים ביתיים או עוסקים בצילום אסטרונומי כתחביב או אפילו אצל במאי סרטים חובב שיצר סרט באורך מלא מתקציבו; כמו יצרני הטלסקופים החובבים, גם הבמאי נהנה מהכנת הסרט, ולא ציפה להפיק שובר קופות. יש לציין כי לתת לתלמידיי את האפשרות להתנסות באסטרונומיה ללא הנחייתי אין הכוונה שהם יפרצו את גבולות הידע הקיים אלא שהם ילמדו בהנאה.

תפקיד המורה הוא לגרום לתלמידים לרצות ללמוד
צילום: שאטרסטוק

המבוגר האחראי

כדי לשמר את מוטיבציית התלמידים, החלטתי לשתף פעולה עם "המבוגר האחראי" בכל זירה שבה הם נמצאים. וכך, אף ששיעורי אסטרונומיה וחלל התקיימו אחת לשבוע, מורי המקצועות האחרים בחרו בדוגמאות מתחומים אלו גם בשיעוריהם. לעתים נסבו שיעורים תמימים סביב נושא הקשור לתחום זה. בשיעורי ספרות נלמדו יצירות דוגמת "חכמי חלם" וניסיון תפיסת הירח; בשיעורי מדע התייחסו התלמידים להבדלים בתופעות טבע על פני כדור הארץ ובחלל; בשיעורי אנגלית הועברו נושאים כדוגמת מעבר נֹגה על פני השמש כתוספת ללימוד על קפטן קוק ומסעותיו; בשיעור התעמלות התקיימו דיונים בנושא השפעת הכבידה על תחומי הספורט השונים; ובשיעורי אמנות הכירו התלמידים יצירות הקשורות באסטרונומיה. והנה לכם מעט שילוב של אסטרונומיה בתחומי הדעת השונים. בכך צומצמה, ולעתים אף בוטלה, התלות שלי בשיעוריי להפצת נושא הלימוד, והתלות של תלמידיי בי כמנחה. נוסף על כך, הושם דגש בשיעורי האסטרונומיה והחלל על מקורות מידע שזמינים לתלמידים, כגון סרטונים שהוצגו בשיעור, אתרים חשובים, תוכנות חינמיות ואפליקציות סלולריות בתחום האסטרונומיה והחלל. אולם כל זה עדיין לא הספיק.

את רוב חינוכם מקבלים התלמידים מחוץ לבית הספר. לכן יידעתי הורים מראש על תופעות אסטרונומיות, דוגמת ליקוי חמה שבו צפינו מחוץ לשעות הלימודים, וכן על תופעות נוספות כגון מטר מטאורים צפוי. ההורים אִפשרו ועודדו את ילדיהם להישאר ערים עד מאוחר. כמו כן, נעזרנו בהורים כדי לבצע מדידות של תנועת גרמי שמים במהלך השנה, וסיפקנו להם מידע על תערוכות ועל מוקדי ביקור הקשורים באסטרונומיה ובחלל, שבהם כל המשפחה יכולה לבקר. כך הפכו ההורים לכלי מסייע ללמידת הילדים.

הנעה פנימית ללמידה מתאפשרת בעזרת אוטונומיה של הלומד. שיתוף ההורים ביוזמת הלמידה אפשרה לתלמידים אוטונומיה בהחלטתם אם לקיים פעילות מדעית־לימודית מחוץ לבית הספר. שיתוף סגל ההוראה אפשר לשמר את העניין אצל התלמידים. הנהלת בית הספר תמכה והמשובים הראו רמה גבוהה של התעניינות במדעים ורצון להמשיך את הלימודים בתחום. אם כך, אם הורה, מורה או בית ספר מעוניין לקיים למידה משמעותית מחוץ לכיתה, מומלץ לשקול את התמונה הגדולה: לנסות ללמד את התלמיד ללמוד מתוך רצון ולהניע אותו לכך.