מגיפה בפתח?

נגיף חדש וקטלני צץ בחצי האי ערב

4 בנובמבר 2013

בספטמבר 2012 חלו שני אנשים, שהיו ידועים לפני כן כבריאים, בדלקת ריאות חמורה וקטלנית. הראשון, בן 60 מערב הסעודית, שמת מהמחלה, והשני בן 49 מנסיכות קטאר, ששרד לאחר אשפוז ממושך. לא נמצא כל קשר בין שני החולים, אך הגורם למחלה בשניהם היה נגיף לא מוכּר, מקבוצת נגיפי הקוֹרוֹנה, שבשל כך כונה בתחילה נגיף הקורונה החדש (Novel coronavirus), ובמאי 2013 ניתן לו שם רשמי: נגיף התסמין הנשימתי של המזרח התיכון, Middle East Respiratory Syndrome Coronavirus, ובקיצור MERS-CoV. מאז אובחנו כמה עשרות חולים נוספים, שלכולם קשר ישיר או עקיף לחצי האי ערב. האם מדובר בתחילתה של מגיפה חדשה?

סימפטומים חמורים

נגיפי הקורונה הם קבוצה גדולה של נגיפי RNA – חד-גדילי, חיובי (כלומר, שהמידע הגנטי שבו ניתן לתרגום ישיר לחלבון בתא המאכסן, ללא צורך בייצור מולקולה מתווכת), הארוז בקופסית חלבונית איקוסהֶדרית (שצורתה פאון משוכלל בעל 20 פאות – עשרימון) שממנה בולטים זיזים המשווים לקופסית החתוכה צורה של כתר – ומכאן שמם (Corona = כתר). הקוטר הממוצע של הנגיפים, לאחר התעטפותם בקרומית חיצונית שמקורה במאכסן, הוא כ-100 ננומטר. נגיפי הקורונה גורמים למחלות בבעלי חיים ובאדם. בקבוצה זו כמה נגיפים הגורמים להצטננויות, וגם למחלות מעיים בבני אדם. הנגיף "המוכּר" ביותר מקבוצה זו הוא נגיף הסארס. הנגיף החדש משתייך לתת קבוצה בטא של נגיפי הקורונה, והוא קרוב גנטית, כמו נגיף הסארס, דווקא לנגיפי קורונה שנמצאים בקרב עטלפים, ולא לנגיפי הקורונה שבבני אדם.

המחלה מתבטאת בעליית טמפרטורת הגוף, שיעולים וקוצר נשימה, שמחמירים עם הזמן (ימים). בחלק המקרים דווחו גם סימני מחלה הקשורים במערכת ההפרשה, כשל כלייתי, ובמערכת העיכול – כאבי בטן, הקאות ושלשולים. כמחצית מהחולים המתאשפזים מתים מהמחלה. המקור לנגיף ואופן ההדבקה הראשוני אינו ידוע, אך כיום ברור שהחולה עלול להדביק את הסובבים אותו. כנראה שקיימים חולים קלים יותר, שאינם מתאשפזים, ולכן גם לא מאובחנים כנושאי הנגיף, וסביר להניח שגם הם מהווים מקור להדבקה.

המַעבר הראשון מאדם לאדם נצפה בבית חולים בצרפת באפריל-מאי 2013. החולה הראשון (מושתל כליה בן 64, שחזר מדובאי שבוע לפני כן ולא שרד), שעד שזוהה גורם מחלתו אושפז בחדר רגיל עם חולה נוסף (בן 51 מטופל בסטרואידים). חולה זה חלה לאחר כ-12-9 יום. השאלה שנותרה עדיין ללא מענה היא האם ההדבקה התרחשה כתוצאה ממַעבר של טיפות באוויר לדרכי הנשימה של החולה השני, או דרך הידיים או מאביזרים של הסגל הרפואי? כנראה שחולים במחלות רקע וכאלה שמערכת החיסון מדוכאת בהם, רגישים יותר להדבקה בנגיף ולהופעת תסמינים חמורים, אך דרוש מידע נוסף כדי לאמת זאת.

האם אנו מוכנים?

נכון ל-28 ביוני 2013, דווח על 77 חולים מאומתים-מעבדתית (כאמור, מניחים שיש יותר, שלא הגיעו למצב של אשפוז) שלכולם קשר כלשהו לחצי האי ערב ולמדינת ירדן (שגובלת בדרומה בחצי האי). 62 מתוכם מסעודיה. 40 מהחולים לא שרדו (52%). בארבע מדינות מרוחקות, בריטניה, צרפת, איטליה וטוניסיה, אותרו חולים שחזרו משם, או שהוטסו משם לטיפול רפואי, או שהיו בקשר עם אנשים שחזרו משם.

ארגון הבריאות העולמי והמרכז האמריקאי לבקרת מחלות, עוקבים בדריכות אחרי התפשטות המחלה, ומנסים למנוע את התפשטותה למדינות נוספות. בינתיים פותחו שיטות אימונולוגיות (לזיהוי נוגדנים כנגד הנגיף) ומולקולריות (למשל – PCR) לזיהוי מהיר של הנגיף. ובקרוב אמור להתפרסם הרצף הגנטי של הנגיף. נבדקות גם אפשרויות לפתח חיסון נגדו.

מדינת ישראל קרובה למקור ההתפרצות של הנגיף, וזה כנראה רק עניין של זמן עד שהנגיף יגיע גם אלינו, אולי באמצעות עולי הרגל המוסלמים למכה.  האם מערכת הבריאות שלנו מתכוננת לקראתו?