גן חיות מתאחדים: אחרי שנים של ייסורים שרון מולדאבי מוכן לקצת כיף

"היא לא הייתה מספיק טובה. לא הייתי מספיק משוחרר", אומר שרון מולדאבי על הופעת האיחוד המפתיעה של להקת גן חיות בשנה שעברה, שהתקיימה במסגרת "פסטיבל החזרה לרוקסן" שארגן אביב גפן. במה שאמורה הייתה להיות הופעה חד פעמית בהחלט, להקת הרוק שהנהיגו מולדאבי ושחר בן־ברק (לשעבר מלהקת פופלקס) ביצעה את הלהיטים שגרמו בתחילת הניינטיז לנערות עם הנצח לאבד את זה לגמרי: "חם ומתוק", "ירח כחול", "הגבר שלך" ועוד.

בניגוד להצהרות גן חיות תעלה שוב על במה, הפעם כמופע הפתיחה של להקת גרבאג' בזאפה אמפי שוני. בסיבוב הזה, נוסף על מולדאבי ויובל לייבליך (הגיטריסט וחבר ההרכב המקורי היחיד, פרט למולדאבי, שהשתתף באיחוד הקודם), ישתתף שחר בן־ברק, שכתב עם מולדאבי את רוב השירים ויבוא במיוחד מארצות הברית. גם המתופף דובי קיזלשטיין הפתיע והצטרף בדקה ה־ 90. "לא ידעתי שהוא עוד יכול לנגן, אבל הוא יבוא לנגן פרקשן", מולדאבי מתרגש. "אני רוצה לבלות עם האנשים האלה על הבמה ולהיות קצת פחות קפוץ תחת".

אף שהשיחה עם מולדאבי התקיימה בתל אביב והשיחה עם בן־ברק התנהלה במייל (הוא גר, כאמור, בארצות הברית), נשמע שהם מתואמים להפליא באופן שבו הם מספרים את ההיסטוריה שלהם. בן־ברק מספר שמולדאבי עבר מעין טרנספורמציה בשנתיים שבהן פעלה גן חיות, 1991־1993: "הוא נעשה סגור ומצא שקשה לו להיכנס לתפקיד. הוא הרגיש כמו מוקיון רוק. הוא לא היה כזה, אבל בסופו של יום ככה הוא הרגיש והוא לא יכול היה לעשות את זה יותר, אז הוא הוריד הילוך ושינה את המוזיקה שלו במסגרת קריירת הסולו". מולדאבי אכן הוציא ארבעה אלבומי סולו והמשיך לעבוד כעיתונאי ומבקר מוזיקה. "אתה לא יכול לעמוד על במה ושיהיה מרחק גדול מדי בין מה שאתה מרגיש בפנים למה שאתה מקרין החוצה", הוא אומר, "לא יודע, אולי יש כאלה שיכולים, אבל אני לא שחקן".

הוא מספר שבגן חיות הרגיש נורא ואיום, בייחוד כשהיה צריך להקרין החוצה משהו הרבה יותר קליל. היום הוא רק רוצה ליהנות ממשבצת הסולן, "מה שלא קרה לי כמעט אף פעם בחיים", מולדאבי מוסיף, "אני רוצה תיקון למה שהיה לפני 23 שנה. הרי סבלתי נורא. זאת אחת הסיבות שפירקתי את הלהקה. הייתי אדם צעיר וסובל ומיוסר". להגנתו ייאמר שהיו אלה תחילת הניינטיז ולהיות מיוסר היה לגמרי באופנה, וגם הרוק עדיין לא השתחרר אז מהכבדות.

"לקחת את זה בקלות" לא היה חלק מהלקסיקון של סולן של להקה, אבל מולדאבי התבגר מאז, והוא מודה שהוא גם כבר לא ממש מתעניין יותר ברוק גיטרות, עם כל הכבוד לימי הרוקסן ולפסטיבלים שחוגגים אותם. גם בן־ברק מודע לכך שגן חיות שייכת לזמן אחר, אך עדיין נזכר באותם ימים בערגה. "התקופה האהובה עליי היא זו שהייתה לפני שהקלטנו את האלבום", הוא אומר, "כשנתנו בראש עד הסוף בלילות המוטרפים של הרוקסן. אז זה היה כן וחי לגמרי".

שחר בן-ברק

שרון, כשביצעת את "ירח כחול" בשנה שעברה החלפת את "אני גבר אחד בעולם הגדול" ל"אני ילד אחד בעולם הגדול", ונתת מין חיוך קטן כששרת את המילה ילד במקום גבר.

"אני שר את זה כך מאז שהתחלתי לשיר לבד. אם נחזור שוב לאדם האבוד שהייתי בגן חיות, אז המילה 'ילד' יותר מתאימה, אפילו שאת השיר בכלל כתב שחר. אני רק עזרתי קצת".

אולי לעובדה שהפכת באחרונה לאב יש השפעה על היכולת שלך לקחת סוף סוף את כל עניין ההופעה והעבר שלך יותר בקלילות?

"אני עוד לא יודע כי אני אבא ממש טרי, אבל אין ספק שהעובדה שאני פחות שקוע בייסורי מולדאבי הצעיר מאפשרת לי להיות אבא. אתה לא צריך להביא ילדים לעולם במצב שבו הייתי פעם. זה המסע. אני חושב שבן אדם צריך להיות קודם כל הורה טוב לעצמו לפני שהוא נעשה הורה לאחרים".

המוזיקה של גן חיות הייתה פופ כיפי, לא משהו מאוד עמוק וכבד משקל (לא שיש בזה משהו רע). אתה לא ראית את זה ככה גם?

"אני מסכים. בהופעות סולו שלי במשך המון שנים הייתי מציג את השירים של גן חיות כשירים של 'להקת בנים עם דיסטורשן' שהייתי חבר בה פעם. זה מה שזה היה. להיטי פופ עם גיטרות, פחות או יותר".

איך אתם מרגישים כשאתם רואים היום קליפים או הופעות של גן חיות?

בן־ברק: "הילדים שלי אוהבים את זה. מבחינתי זה בסדר, אלו היו חיים אחרים לגמרי בשבילי. זה מצחיק איך היום יוטיוב הוא כמו מוזיאון לפלוצים של עולם הרוק".
מולדאבי: "מביך. מאוד מביך".

גן חיות תחמם את גרבאג' בזאפה אמפי שוני, שלישי־רביעי (16.8 ־ 17.8) 20:30, 289 ש"ח