בזמן ש"הבנים" עשתה רעש עם כל הפיצוצים, הדם ובפרובוקציות שאפשר, דמות גיבור על מוזר בחליפה כחולה הלעיג את האבסורד של כל הסופר דופר הזה באופן הרבה יותר מעודן. עכשיו כשלא פחות משתי גרסאות שלו עלו לנטפליקס, הגיע הזמן שתבינו מי זה "הטיק"
בואו נגיד את האמת: אנחנו חיים בעולם קשוח. עולם מלא ברשע, שחיתות וחוסר צדק. כולנו מצאנו את עצמנו מדי פעם מתחננים לגיבור שיבוא להציל אותנו. ובכן, מה אם הגיבור הזה היה גדול, כחול ועם קול נמוך וסמכותי? אני מדבר כמובן על "דה טיק", גיבור הקומיקס המגוחך והאהוב שזכה למספר עיבודים טלוויזיונים שונים במהלך השנים. החודש שניים מהם הגיעו גם לנטפליקס – הסטקום הקאלטי קצר המועד של פוקס מ-2001, וסדרת האקשן הקומית של אמזון פריים מ-2016. כנראה שהגיע הזמן להסתכל שוב על אותה קרצייה כחולה ושרירית ולשאול: האם יש למה מקום בעולם גיבורי העל המודרני שלנו, לצד פרודיות פוסט-מודרניות כמו "דה בויז"? הצטרפו אליי, רודפי צדק. ספוווון!
>>מה ראינו בלילה: 9 סדרות והרבה חריף שהחזיקו אותנו ערות השבוע
דה טיק נוצר על ידי בן אדלנד בשלהי שנות השמונים כפרודיה על גיבורי על, קונספט שהיה הרבה יותר מקורי באותן שנים. הוא דמות ללא סיפור רקע, אך ברוב הגרסאות שלו הוא פשוט מופיע, חזק ובלתי פגיע, בחליפה הכחולה הצמודה שלו, מוכן להציל את העיר (שבדרך כלל פשוט נקראת "העיר"). הפירוק הזה לגורמים של נוסחת גיבורי-העל אפשרה לאדלנד להגחיך עוד יותר את העולם המגוחך הזה, בעיקר כאשר הוא מילא את הקומיקס בדמויות משנה שונות ומשונות – החשובה מביניהן היא ארתור, הסיידקיק הנאמן של הטיק, במקור רואה חשבון שמנמן ונוירוטי שבבעלותו חליפת עש המאפשרת לו לעוף.
דה טיק כנראה היה נשאר סדרת קומיקס איזוטרית, אילולא שתי הצלחות גדולות באותה תקופה: "המסיכה" בכיכובו של ג'ים קארי, והסדרה המצויירת של "צבי הנינג'ה". שני העיבודים המצליחים גרמו להוליווד להאמין שיש כסף להרוויח מקומיקסים עצמאיים מוזרים, והטיק זכה לעיבוד הראשון שלו – סדרה מצויירת לילדים שאתם אולי זוכרים משידורים חוזרים ב"פוקס קידס". הסדרה זכתה לביקורות אוהדות ורצה במשך שלוש עונות, אך בסופו של דבר לא הייתה הצלחה מסחררת כמו "צבי הנינג'ה" (תחשבו על כמות בובות "צבי הנינג'ה" שראיתם בחייכם בהשוואה לכמות בובות "הטיק"). אבל זו לא הייתה הפעם האחרונה שהטיק יברך מסכי הטלוויזיה האמריקאים בנוכחותו. הו לא.
ב-2001 "דה טיק" (או בנטפליקס: "הקרצייה") הגיע לערוץ פוקס האמריקאי, הפעם כסיטקום לייב-אקשן. בהפקתם של לארי צ'ארלס ("סיינפלד", "בוראט") ובארי זוננפלד ("גברים בשחור") הסדרה הייתה שילוב שהקדים את זמנו בין קומדיית מצבים לסרט ניינטיז מסוגנן. לתפקיד הראשי לוהק פטריק וורברטון, האיש וקול הבס הזכור לכולם כ"פאדי" בסיינפלד, וזוננפלד אפילו ביים את הפיילוט בסגנונו הגרנדיוזי. הניסיון הזה החזיק רק תשעה פרקים לפני שבוטל, והפך ליצירת קאלט. העולם כנראה לא היה מוכן עדיין לפרודיית גיבורי העל הספיציפית הזאת. רק 15 שנה מאוחר יותר, אחרי שנים של שלטון אולפני מארוול וכמות מגוחכת של גיבורים בטייץ, אולפני אמאזון החליטו לתת ל"טיק" הזדמנות נוספת.
העיבוד הלייב-אקשן של "דה טיק" מ-2016 (או בנטפליקס: "הטיק") הוא המעניין ביותר, לדעתי. יותר מכל גרסה קודמת, הוא בוחר להתמקד בארתור, הסיידקיק, מגולם פה על ידי גריפין ניומן ("משלחת חיפוש", פודקאסט הקולנוע "בלאנק צ'ק"), כטיפוס נוירויטי במיוחד, מושפע מטראומות עבר – שה"טיק", המגולם פה שוב על ידי שחקן קומי גדול מימדים עם קול נמוך (פיטר סרפינוביץ, "שומרי הגלקסיה", "ג'ון וויק" ומגוון קומדיות בריטיות), הוא הרבה יותר מרק גיבור על בשבילו. כמו כל העיבודים האחרים, גם הסדרה הזאת מתרחשת בעולם שגיבורי על הם דבר שבשגרה, אבל יש פה התמקדות גדולה יותר על איך בני אנוש רגילים חיים בעולם עם היצורים השמימיים הללו, ואיך זה משפיע על החיים שלהם. הסדרה מצחיקה, מקורית ומלאת לב, אך מאז 2019, היא מצאה את עצמה בצל של סדרת גיבורי על אחרת של אמאזון פריים – "הבנים".
"הבנים", גם היא מבוססת על קומיקס, הציגה סאטירה מאוד שונה על עולם גיבורי העל – צינית יותר, אלימה יותר, מלוכלכת יותר ואופטימית הרבה פחות. שניהם התמקדו בפרוטוגניסט ללא כוחות על שחייו הושפעו באופן אישי על ידי פעולות של גיבורי או נבלי על, אבל בזמן שארתור מחליט להפוך לגיבור על בעצמו, יואי של "הבנים" הוא חלק מצוות שנועד להילחם בהם – כי בואו נודה באמת, הם כולם נבלות. זה כנראה ההבדל בין פרודיה שנוצרה על ידי מעריץ גיבורי על כמו אדלנד, ואינסיידר של תחום הקומיקס כמו גארת' אניס. בעולם מושלם היה יכול להיות מקום לשתי היצירות האלו באימפריה של אמאזון, אבל "הבנים", עם תקציב גדול הרבה יותר גדול וכוכבים מפורסמים, ניצחה לבסוף – ו"דה טיק" בוטלה לאחר העונה השנייה שלה ב-2019.
היום, כאשר היא מגיעה לשירות סטרימינג אחר לגמרי, אולי זה זמן טוב לבחון מחדש את "דה טיק", בעיקר את זה מ-2016. היא גם לא סדרה מושלמת, אפשר להרגיש את חוסר התקציב שלה, והיא פחות מלאה בבדיחות מהגרסה מ-2001, אבל יש בה שחקנים טובים, דמויות שקל לאהוב והרבה מה להגיד על עידן גיבורי העל שאנחנו עדיין חיים בו. ובעידן ש"הבנים" הגיעה לסיומה המפואר, וסרטי גיבורי על חדשים נכשלים בקופות, זו אולי תהיה ההזדמנות האחרונה שלנו להנות מהגיבור הכחול הגדול הזה. הו, על מי אנחנו עובדים? הוליווד לא הולכת לוותר על "דה טיק". אנחנו הולכים לראות עוד ועוד ריבוטים של המותג המוזר הזה. אולי אחד מהם אפילו יצליח!