דיבור נגוע: הסיבה לעלייה במספר הסטרייטים שנדבקים ב-HIV

את גיל הנעורים מומלץ להעביר בסחרחורת של צבעים גועשים ומרהיבים. קשה לומר מתי נגמרת התקופה הזאת, אבל אין דבר שיכול היה להכין נערה בת 19, שרק התחילה לחוות את מיניותה, לגילוי שהיא נשאית HIV. היא למדה על בשרה שהאהבה מידבקת ונשארה להתמודד לבד, הרבה אחרי שהתפוגג הריגוש. בינתיים, בקצה השני של הארץ, התבשרה משפחה צעירה שבגופו של האב מכרסם הנגיף. הוא הובהל לאשפוז במצב קשה והאם, שרק חצתה את העשור השלישי לחייה, מיהרה להיבדק גם היא. תוצאות הבדיקה היו חיוביות, וגם התינוק שהיא היניקה נמצא בסכנה.

בשנים האחרונות מסתמנת מגמת עלייה במספר הנדבקים ההטרוסקסואלים בנגיף. אם ב־2011 התגלו בישראל 39 נשאים סטרייטים, הרי שבשנה שעברה בלבד המספר כבר הגיע ל־103, מתוכם יותר נשים מגברים. לראשונה השנה הורגשה עלייה כה חדה במספר הנדבקים הסטרייטים בנגיף.

[tmwdfpad]בסקר חדש שנערך בקרב סטרייטים רווקים תל אביבים – ושביצע הוועד למלחמה באיידס לבקשת Time Out – העידו 35.5 אחוז מהנשאלים ומהנשאלות שהם לא תמיד משתמשים בקונדום בעת קיום יחסי מין מזדמנים, או שלא משתמשים בו לעולם. לשם השוואה, בסקר כללי שנערך בשנה שעברה, רק 21.5 אחוז העידו שקיימו יחסי מין לא מוגנים בחמש השנים האחרונות, ובסקר אחר שערך בשבועות האחרונים הוועד למלחמה באיידס בקרב הומואים (בשיתוף ד"ר זהר מור, ד"ר דן טורנר וד"ר איציק לוי), 33.5 אחוז העידו שלא השתמשו בקונדום בחצי השנה האחרונה.

בואו נדבר על חינוך מגדרי

סטיגמת ה"מחלה של ההומואים" היא כבר ויאז'ה עייפה, אז למה האחוזים ממריאים פתאום? "במשך השנים הודגשה העובדה שהומוסקסואלים הם קבוצת סיכון, ואולי סטרייטים התחילו לחשוב שלהם זה לא יכול לקרות", אומר ד"ר יובל לבנת, מנכ"ל הוועד למלחמה באיידס. "צריך להדגיש: הומוסקסואלים הם קבוצת סיכון ובפירוש יש להם ייצוג יתר בקרב הנדבקים, אבל כל אחד יכול להידבק. אני חושב שאין מספיק חינוך מיני בבתי הספר. כשמדברים על האוכלוסייה הגאה יש ידע, וכמעט כל הומו שנכנס לאתר שמדבר על יחסי מין ייתקל בנושא של קונדום ואיידס. זה דור שאחרי כמעט 15 שנה של היעדר חינוך מיני רואים עליו את התוצאות המצערות".

איך קורה שנשים נדבקות יותר מגברים?

"הסיבה היא אנטומית. ביחסים וגינליים הטרוסקסואליים הסיכון של האישה להידבק יותר גבוה מהגבר – הוא נדבק מקצה הפין בעוד היא עלולה להידבק מכל שטח הרקמה הרירית בווגינה. ללסביות קשה עד בלתי אפשרי להידבק זו מזו, מכיוון שאין מגע ישיר ממושך מספיק. יחסים אנאליים בין גברים הם מאוד מידבקים, ולכן אצלם הסיכון גבוה יותר".

אחד הנתונים המפתיעים שעולים מסוגיית ההידבקות הוא שרובן מתרחשות דווקא ביחסים זוגיים. "יש נטייה לא להיבדק לפני הפסקת היחסים המוגנים, ואל חדר הטיפול מגיעות הרבה נשים מתוך מערכת יחסים סגורה", מעידה אבישג רובינשטיין, עובדת סוציאלית קלינית בוועד למלחמה באיידס. "מגיעים למצבים שכבר דורשים אשפוז וכך מתגלה ה־HIV. זוג נפגש, יוצאים, הקונדום יורד והם ממשיכים את חייהם, לפעמים מתחתנים. שנים לתוך הקשר פתאום מגלים שאחד מבני הזוג היה חיובי וכבר נמצא במצב רפואי קשה".

אמנם הסיבה למגמה המתמשכת נובעת כנראה מהחינוך המיני הלוקה בחסר, אבל כדאי לדבר גם על חינוך מגדרי. באופן חד משמעי, יותר נשים מגברים העידו כי הן מקפידות על קונדום בעת קיום יחסי מין מזדמנים. הסיבה לכך נעוצה אולי בהבדלים בחינוך שמקבלים נשים וגברים: מנשים מצופה יותר לקחת אחריות על הסיטואציה – מניעת היריון לא רצוי והימנעות מהידבקות במחלות. "אני לרוב לא הולך עם קונדומים בארנק. מהניסיון שלי, בדרך כלל הבחורה אחראית על אמצעי המניעה. אני גם לא תמיד משתמש בקונדום, אבל כשבחורה מתעקשת שאשים אני כמובן מכבד", מספר עומרי (27), רווק תל אביבי.

הלכת להיבדק פעם?

"פעמיים נבדקתי לפני שנכנסתי לקשרים רציניים. באופן כללי, אני שוכב עם בחורה רק אחרי שהכרנו קצת. המחשבה על הסיכון נמצאת 'מאחורי המוח', אני אומר לעצמי שאני נזהר יחסית וככה יכול לשחרר".

השמרנות הורגת

בסקר, שמתפרסם כאן לראשונה, העידו 36 אחוז מהנשאלים ששכבו עם פרטנר אחד או שניים במהלך השנה האחרונה. רק כשבעה אחוזים העידו ששכבו עם יותר מחמישה פרטנרים באותו פרק זמן – מתוכם הרבה יותר גברים מנשים. 40 אחוז מהנשאלים כלל לא קיימו יחסי מין בשנה האחרונה, אך ייתכן שהנתון הזה נובע מטווח הגילים הרחב של המשתתפים. המספרים האלו מציירים תמונה שמרנית למדי, שמחזקת את ההשערה כי בבסיס מגמת העלייה בהידבקות עומד המחסור בחינוך מיני מספק.

35.5 אחוז לא תמיד משתמשים בקונדום. (צילום: shutterstock)

האם תוצאה דומה הייתה מתקבלת במקומות אחרים בארץ?

"אפשר רק לשער", אומר ד״ר לבנת. "אם להכליל, הפריפריה היא שמרנית יותר ושיעורי התמיכה שם בגייז ולסביות, לדוגמה, נמוכים יותר וכך הסיכוי שיתפתו למערכות יחסים לא שוויוניות ומנצלות הוא גבוה יותר. אנחנו מנסים להגיע עם סדנאות הסברה לבני נוער גם למגזרים הערבי והיהודי־דתי, אבל שם קשה יותר לדבר על מין, ומבחינות רבות החינוך המיני עלול להיות לוקה בחסר. אבל זה לא אומר שאני מרוצה מהחינוך במרכז הארץ. באופן כללי אין חינוך מיני ראוי במדינה".

נוסף לסוגיית החינוך, יחסי הציבור של HIV גרועים למדי. הסטיגמות, הבורות לגבי דרכי ההידבקות והשמרנות המינית במדינה שחלק לא קטן מסדר יומה מובל על ידי אנשי דת – כל אלה אינם משאירים סיכוי לשיח פתוח ומלמד. "כדי שאישה תסתובב עם קונדום בלי להיתפס בסטיגמה, החברה צריכה לאפשר את זה", מסכמת רובינשטיין. ״יש דמוניזציה סביב נשאים ואנשים חוששים להיחשף גם באופן אנונימי. ברגע שנגיע למצב שבו יש מרחב בטוח לשיתוף, שאנשים ילכו להיבדק ויעודדו את השיח סביב זה, נתחיל לראות כאן מציאות אחרת".

* הסקר נעשה עבור הוועד למלחמה באיידס על ידי חברת Tack אסטרטגיות צמיחה