הקוד האתי – דיני פרמיירות

אנחנו נשארים בארץ

אם היא מתקיימת בתחומי מדינת ישראל, בנוכחות לירן חולצה אפורה ועם דוכן של ד"ר שקשוקה – זו לא "פרמיירה חגיגית", זה פשוט אירוע שבאים להרים לחבר/ה. זה דיוק חשוב כי מידת הרצינות, סבר הפנים וההשקעה שלכם באאוטפיט היא נגזרת של הפרובנציאליות של האירוע. במלים אחרות: לעולם אל תלבשו שמלה או חליפה שעולות יותר מהפקת האירוע עצמו. לא אתכם מחפשים מדורי הסלבס.

שתיקה של חברים

הוזמנתם לפרמיירה של סרט של חבר בדוקאביב? עליכם להגיע, ובשלב קבלת הפנים לגשת אליו ולברך אותו על ההישג. לא התחברתם לסרט? היעלמו מיד אחרי ההקרנה בלי לומר מילה. בטח אל תבאסו אותו. היעדר העתיד הכלכלי בתחום יעשה את זה לבד.

דבר המבקר

החלטתם בכל זאת להישאר אחרי הפרמיירה בשביל המינגלינג? חובה עליכם לבוא במגע עם הבמאי. כל התחמקות ממנו תעביר לו מסר ששנאתם את הסרט. מה עושים? ניגשים ומחמיאים לו על "ההישג". מה לא עושים? מחמיאים לו רק על אספקט אחד בסרט ("אהבתי את הפסקול").

חובת נוכחות

גם אם אתם סובלים חל איסור מוחלט לקום באמצע פרמיירה ישראלית וללכת הביתה, בטח אם הבמאי נמצא בעולם. קצת כבוד ליצירה מקומית, אפילו אם היא גרועה. וחוץ מזה, סיכוי סביר שתיתקלו בו עוד חצי שעה בנילוס ותרצו למות במקום.