הקוד האתי – דיני קניות באינטרנט

 

מתן בסתר

אם יש לך קולגות שמבינות דבר או שניים בנושא, מותר לך לבצע קניות אונליין על חשבון שעות העבודה בלי להרגיש נקיפות מצפון. יש לעשות זאת יחסית בסתר. לא כמו אנה פרנק, אבל לא יותר משלושה אנשים שמתגודדים מול מחשב אחד בקיוביקל ולמשך לא יותר מחצי שעה בשבוע.

להרוג את השליח

הפריטים שאתם מעוניינים להזמין אינם מגיעים לארץ? עליכם לאתר חבר מחו"ל שעתיד לבוא לביקור בישראל ושיש ביניכם רמת קרבה מספקת כדי שהוא יעשה זאת עבורכם. ראשית יש לברר אצל מעגל החברים הראשון שמתגורר בחו"ל אם הוא מתכוון להגיע לארץ בקרוב. הצעד השני הוא כתיבת סטטוס בנושא ("יש כאן מישהו מלונדון שמגיע לארץ במקרה ויכול לעשות לי טובה?"). הצעד השלישי והנבזה ביותר הוא מיפוי כל האנשים שאתם מכירים שגרים בחו"ל ואחר כך פייסבוק סטוקינג כדי לראות אם הם כתבו שהם מתכוונים להגיע לארץ בקרוב. שימו לב: כל מי שהשתמשתם בו – במעגל הראשון, השני או השלישי – רשאי לפנות אליכם כשהוא ייקלע למצב דומה ואתם תסעו לחו"ל.

העגלה הריקה

ההסתייגות העיקרית שמאפשרת לאלו שגרים בחו"ל ומתכוננים להגיע לארץ לא להביא לארץ את סחורת חבריהם הוא גודל המזוודה שהם מביאים איתם. אנשים שמגיעים בטיסת לואו קוסט עם מזוודה אחת רשאים לסרב אפילו לבקשת ממעגל החברים הקרוב שלהם.

מודיעין עסקי

למי שעדיין יש ספק, בגלל פערי המחירים הכבדים מותר ואף רצוי לבצע ריגול תעשייתי לפני שאתם רוכשים מוצר כלשהו בחו"ל. ככל שפערי המחיר גבוהים יותר, כך אתם רשאים למתוח את הגבולות. מעוניינים בסטרימר מסוים? מותר לכם לגשת לחנות, לבקש הדגמה ואף לבדוק אותו על המחשב הנייד שלכם. אחרי שבזבזתם עשר דקות לפחות מזמנו של המוכר תיפרדו ממנו לשלום ותגידו לו שתחשבו על זה. כנ"ל לגבי בגדים.