איך לדחוס את כל העולם לדירה תל אביבית קטנה ולקבל ממתק לעיניים

מי: אלמוג זמיר, 40 (אינסטגרם)
איפה: רחוב ויזל, הצפון הישן
ותק: 14 שנה
מטראז': 35 מ"ר

אלמוג מגדיר את עצמו כמקסימליסט. הוא מורה ליוגה, עושה הום סטיילינג, ורואה בכל דבר אומנות. והבית שלו, הוא בעצמו יצירת אומנות ייחודית ומלאת אופי. בו הוא אצר בקפידה עתיקות מכל העולם, חיבר בין המזרח הרחוק למערב הקלאסי, ויצר בית מלא בנשמה, בבניין שהיה בית הדירות של חיילים בריטים בתקופה שלפני קום המדינה.

אלמוג זמיר מרגיש בבית (צילום: נועם רון)

"מאז שאני ילד אני אוסף פריטים יפים ומסדר אותם". מספר אלמוג. "אני אוהב רהיטים עם סיפור והיסטוריה, המחשבה על המסע שהם עברו עד שהגיעו אליי הביתה מרגשת אותי. אני אוהב שיש בדירה משהו פראי אבל קלאסי, יצרתי סגנון אוריינטלי אקלקטי ובעיקר אותנטי, כזה שמבטא את מי שאני באמת". 

הסלון

"הסלון עמוס פריטים ומלא בפינות קטנות שגורמות לחלל להרגיש גדול יותר. יש את הפינה של כיסא הטווס מהמאה ה-18, לצד שולחן עתיק שקיבלתי במתנה מחבר ועליו קערות סאונד טיבטיות, פסלים הודים ופמוט שהפכתי למנורה. מאחורי הכיסא, מראה וויקטוריאנית מחנות עתיקות ברמת הגולן. בפינה השנייה כיסא טווס נוסף, לצידו שולחן עם פסלים אפריקאים, כדים מהשוק רצפה ביפו, ופמוטי ברסק, לצד כיסא פסנתר עטוף קטיפה אדומה. פינה נוספת מוקדשת לארון בגדים בלגי שקניתי מהמרקטפלייס, לו הוספתי מראה. לצידו כיסא וינטג' מהפשפשים שריפדתי בירוק כדי שיתאים לספה".

על מה מסתכלים פה קודם. הסלון (צילום: נועם רון)

אוקיי, בואו נסתכל על הספה (צילום: נועם רון)

מה זה "כיסא טווס"? זה כיסא טווס (צילום: נועם רון)

וזה הכיסא טווס השני (צילום: נועם רון)

החיות

"יש לי קטע עם קרניים, ועם איילים בכללי. אני אמנם צמחוני אבל יש בחייתיות שלהם משהו פראי שמקרב אותי לטבע. על הקיר יש לי שלושה פוחלצים – ג'יג'י, אודליה ואלברט ועוד מספר קרניים- חלקן אמיתיות וחלקן לא, שהגיעו משווקי פשפשים מהארץ והעולם. את הספה הירוקה, עוטפות פרוות אמיתיות של חיות שונות".

אודליה (מימין), אלברט (משמאל) ושטיח הקיר האפגני (צילום: נועם רון)

קרניים וקערות ארמניות תמיד הולכות טוב ביחד (צילום: נועם רון)

הטקסטיל

"יש לי אהבה גדולה לטקסטיל עתיק והוא עוטף את הבית כולו. על הרצפה שטיחים פרסיים עתיקים, על הקיר שטיח אפגני משוק הפשפשים שהוספתי לו פרנזים ופונפונים שלמדתי להכין ביוטיוב, על הספה כריות קילים שנעשו בעבודת יד, ואת השולחנות והכיסאות עוטפות מפות עתיקות. בחדר השינה ווילונות תחרה לבנים מהמאה ה-20, לצד אריגים פרסיים דקים המשמשים כווילונות או ככיסוי מיטה".

טקסטיל, טקסטיל בכל מקום (צילום: נועם רון)

על מה צריך להסתכל? על ארון הבגדים הבלגי (צילום: נועם רון)

הוויטרינה הוויקטוריאנית

"את הוויטרינה קניתי משוק הפשפשים והיא גם כן הגיעה מבריטניה. העיטורים בעבודת יד, הזכוכית המעוגלת, העץ המלא, כבשו אותי לגמרי. בתוכה, כלי ברונזה עתיקים, פמוטים, ושריון לא אמיתי של צב. מעליה, צדף ענק המשמש ככלי אחסון שקניתי בשוק הפשפשים".

וכך, ילדים וילדות, נראית ויטרינה ויקטוריאנית (צילום: נועם רון)

תעמדי בפינה ותחשבי על מה שעשית. ויטרינה ויקטוריאנית (צילום: נועם רון)

חדר השינה

"את המרפסת הסגורה הסבתי לחדר שינה, אותו צבעתי בשחור שעובד טוב עם המצעים הלבנים ומבליט את המיטה, שעליה כריות פרסיות מחנות בבן יהודה. למיטה יצרתי מעין ראש מיטה, המורכב ממדף שחיברתי אליו שטיח ווילונות לבנים לצד שני פמוטי קיר. את שידת הטואלט קניתי מחבר שאוסף עתיקות וצבעתי גם אותה בשחור, עליה מקדש קטן המורכב מפסלים הודים, כלי קטורת ופמוטים".

שחור ולבן עובדים טוב ביחד, בטח לא ידעתם (צילום: נועם רון)

שידת הטואלט בחדר השינה (צילום: נועם רון)

כל אחד צריך מקדש קטן (צילום: נועם רון)

המטבח

"את המטבח צבעתי בשחור כשהגעתי לדירה, והוא נותר עד היום מונוכרומטי בשונה משאר הבית. למרות שאני אוהב מאוד לארח, הוא לא נמצא כל כך בשימוש. במדפים, כלי קרמיקה לבנים או כלי כסף שנמצאים פה בעיקר כי הם נורא יפים, בעוד הכלים השימושיים נמצאים בארונות, למרות שגם הם נבחרו בקפידה".

אמא, גם אנחנו רוצים מטבח כזה (צילום: נועם רון)

מבט מהסלון אל המטבח (צילום: נועם רון)

מונוכרום על רקע צבעוניות, ככה עושים את זה (צילום: נועם רון)